01-08-2008, 10:16
|
|
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
|
|
|
שאלה יפה שאלת.
רק אומר שיש לקחת בעירבון מוגבל את מה שאני עומד לכתוב, מכיוון שהרבה זמן לא נגעתי בנושא הזה..
טוב, נתחיל.
הניקוד העברי מחולק למעשה ל־2 מחלקות עיקריות – תנועות גדולות ותנועות קטנות.
יש גם את מחלקת החטפים שנחשבים לחצי־תנועה (בדומה לשווא נע)
הנה טבלה קטנה שהכנתי:
עכשיו השאלה היא איך יודעים אם צריך לבוא קמץ או פתח? צירה או סגול?
בשביל זה יש את החוק היסודי של הניקוד ("חוק ניקוד ההברות").
סעיפי החוק העיקריים הולכים כך:- הברה פתוחה שאינה מוטעמת תנוקד בתנועה גדולה
- הברה סגורה שאינה מוטעמת תנוקד בתנועה קטנה
הברות מוטעמות לרוב מקבלות תנועה גדולה, אך יש גם הרבה יוצאים מן הכלל.
לזוג הסעיפים הנ״ל גם יש חריגים, אך עד כמה שידוע לי הם מעטים יותר.
במילים אחרות: אפשר לומר שהברות תנוקדנה בדר״כ בתנועה גדולה, אלא אם כן מדובר בהברה סגורה שאינה מוטעמת, שאז תקבל תנועה קטנה.סימן לזכירה: סל״ק = סגורה, לא מוטעמת – קטנה **הברה סגורה היא הברה המסתיימת בעיצור המנוקד בשווא נח או בדגש חזק
עכשיו בוא נסתכל על המילה שלנו, התבנית של המילה היא "התקטּלות", עם דגש חזק תבניתי ב-ט׳,
ולכן החלוקה שלה להברות היא: הת-קט-טלות (הדגש החזק כביכול "מכפיל" את האות)
שתי ההברות הראשונות סגורות ואינן מוטעמות, לכן לפי חוק הניקוד דלעיל מקבלות תנועה קטנה, כלומר חיריק חסר ב-ה׳ ופתח ב־ק׳
ומכאן קיבלנו: הִתְקַטְּלוּת – זו התבנית הבסיסית של המילה
אבל הסיפור עוד לא נגמר..
לפי מה שקיבלנו עד עתה, המילה שלנו הייתה צריכה להיכתב הִתְנַהְּלוּת, עם דגש ושווא נע ב־ה׳
הבעיה היא באות ה׳ הגרונית
דבר ראשון, כל האותיות גרוניות וכן האות ר׳ (הא״ח ר״ע) אינן מסוגלות לקבל דגש חזק
במקום הדגש החזק מתרחשת לעתים קרובות תופעה הנקראת "תשלום דגש", דהיינו הארכת/הגדלת התנועה שלפני המקום בו אמור היה להיות הדגש
אבל תשלום דגש לא חל כל הזמן, ובכל האותיות הגרוניות:- באותיות א׳ ו־ר׳ הוא חל תמיד
- באותיות ה׳ ו־ע׳ הוא חל רק במקרים מיוחדים (כמו בבניין פועל, מְשֹעָר במקום מְשֻעָר)
- באות ח׳ אף פעם (מלבד מקרים בודדים)
לכן אצלנו יורד הדגש, אך ללא תשלום
אילו לדוגמא במקום ה׳ הייתה ר׳ – אז כן היה תשלום דגש, כמו במילה "הִתְקָרְבוּת" (קמץ במקום פתח)
דבר שני, באותיות גרוניות גם לא יכול לבוא שווא נע (באות ר׳ כן)
השווא הנע מוחלף בחטף־פתח, שגם הוא חצי־תנועה
(באותיות א׳ ה׳ ו־ע׳ יש גם בעיה עם שווא נח המוחלף בחטף הדומה לתנועה שלפניו וכך נוצרים גם חטף־סגול וחטף־קמץ)
ולסיכום: בסה״כ קיבלנו הִתְנַהֲלוּת – בחטף־פתח וללא דגש
סוף.
מקווה שהייתי לעזר.
מקווה שלא כתבתי שטויות...
נערך לאחרונה ע"י ShoobyD בתאריך 17-09-2015 בשעה 03:16.
|