שלום רב!
אני אמור להגיש עבודה סמנריונית, וחשבתי בעקבות פרשת השבוע האחרון, על דברי בלעם "מה טובו אהליך יעקב" [רש"י:ראה שאין פתחיהם מכוונים זה לזה"] לכתוב על כל הקשור לעין הרע והזק ראיה, בהלכה ובמשפט.
תתי הנושאים לעבודה זו יכללו בעזרת ה' ואי"ה את:
המקורות לעין הרע ולהזק ראיה
ההתייחסות הההלכתית בנוגע לכך
האם בכלל יש כזה דבר הנקרא "עין הרע" והאם "הזק ראיה" אכן מזיק?
ההסתכלות המשפטית-חוקית בנוגע לכך. (הזכות לפרטיות?)
חיפשתי בגולל מחקרים שנעשו על ההשפעה והנזקים שראיה יכולה לגרום, לא לעין עצמה אלא לחפץ הנראה. אם מישהו מכיר מחקרים שנעשו בעניין אשמח אם יכתוב לי על כך.

תודה רבה!
נתנאל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הזק ראייה ועין הרע הינם שני מושגים שונים.
הזק ראייה מתייחס לפגיעה בפרטיות וביכולת השימוש בנכס ואילו עין הרע מתייחס ליכולתה הסגולית של קנאת הזולת להזיק למושא הקנאה. ברצוני להדגיש שהזק ראייה אינו ענין סגולי אלא מה שנקרא בימינו פגיעה בפרטיות ומניעתן של שימושים שונים [כמו כיבוס שבמהלכו היו הנשים מרימות מעט את בגדיהן כדאי' בב"ב דאסור לעבור במקום שהנשים כובסות אלא אם כן אין דרך אחרת]. לפיכך אין לדון אם הזק ראייה אכן מזיק או לא. לעומת זאת לגבי עין הרע נידון זה אכן שייך וישנם הרבה אופנים שאין לחוש בהם לעין הרע. (כמו בני יוסף בפרק יש נוחלין או במי שאינם בעלי מידות רעות שאין הם מזיקים וכדו').
(בתלמוד ישנם גם מקורות של ענישה בכח העיניים נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות או רשב"י כשיצא מהמערה וכדו' אפשרות דומה קיימת גם באמצעות כוחות הטומאה ר"ל דזה לעומת זה עשה ה', אך אין לכך כל קשר לעין הרע.)

ברור שישנים מקרים שיש לחוש בהם גם משום עין הרע וגם משום הזק ראייה אך המיחד את הזק הראייה הוא בכך שחייבים למנוע אותו גם במדה ואין הבטה לעבר השני בפועל. כלומר באם ישנה חצר בין שתי שכנים רשאי האחד לדרוש הקמת מחיצה בין שני חלקי החצר על מנת לאפשר לו להשתמש בחצרו בפרטיות. גם באופנים שבם אין חיוב להרחיק משום הזק ראיה בכל מקרה אסור להסתכל לתוך חצרו של חברו או על שאר רכושו כדי להמנע מעין הרע כדאמר רב אסור לו לאדם לעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה. (בגינה ישנו חיוב לעמיד מחיצה אך מכיון שישנו גם חיוב משום איסור עין הרע אין ראייה מכך לחובת הגידור מפני הזק ראייה ב"ב=בבא בתרא דף ב
המקורות העיקריים לסוגייה של הזק ראייה ב"ב פרק השותפין בעיקר בתחילתו אך ישנם גם כמה הלכות בהמשך 2 גגות וכו' וכן חצר וגג וכדו' בחושן משפט נפסקו דינים אלו בסימן קנ"ד וכן בסימן קנ"ז עד ק"ס. באם אינך מסוגל ללמוד במקורות אלו בכוחות עצמך תוכל להשתמש בספר ערוך השולחן או ברמב"ם. בנוסף נושא זה נידון רבות בבתי הדין במסגרת הלכות שכנים כל ספרי זמנינו שיצאו בענין זה מלאים במובאות ובפרטים עדכניים בנושא זו ותוכל להעזר בהם.
הדין שהזכרת לגבי איסור פתיחת פתח כנגד פתח מוזכר בסוף פרק חזקת הבתים (ב"ב פרק ג') ונפסק בסימן קנ"ד. דין זה כולל בתוכו איסור נוסף מעבר לדין הרגיל של הזק ראיה ואפילו באופן שאין הבטה בפועל וכשאין איסור משום עין הרע. [יעויין בסמ"ע בסימן קנ"ד ויש בכך נ"מ דקנין מהני בה"ר וי"א דחזקה נמי מהני אך בפתח כנגד בפתח ל"מ- לא מדובר בציטוט]
ענייני עין הרע מפוזרים ברחבי הש"ס כדרב דאזיל לבי קברי ועבד מאי דעבד ואמר תשעים ותשע (מתוך מאה) משום עין הרע. וכדו'. כמו כן בשבט יוסף נאמר בן פורת יוסף בין פורת עלי עין א"ת עלי אלא עולי עין. שאינם צריכים לחשוש משום עין הר"ע (המקור הראשון בפרק המקבל בבא מציעא והשני בפרק יש נוחלין בבבא בתרא)
הפרשנות לעין הרע מגוונת לפשוטם של דברים הנזק גלום בכח הקנאה והצער של המתבונן על שלו אין הטבה זו והם מעוררים קטרוגים ובדיקה מחודשת ומדוקדקת כביכול אם אכן מגיע כל טוב זה למחזיק בהם. ישנם מקורות לכך שמדובר בכל סגולי שישנו לבעלי מידות רעות להזיק בראייתם (ואין למעשה סתירה בדברים)
בהצלחה רבה ואני תקווה שכוונים אלו יאפשרו לך להצילח בעבודתך. (כמו כן ברצוני לציין שלא עיינתי במקורות לפני כתיבת התגובה)

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה

עריכה
תנסה בפורום יהדות נראה ששייך יותר לשם

ככל שאני יותר יודע אני יודע כמה אני לא יודע
דימיון מודרך היפנוזה nlp ומדיטציה