13-07-2008, 13:24
|
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
|
בעיקר לטובת עצמם - מאמר ביקורת של ראובן פדהצור על "עי"ט"
לאחרונה הוזכרה בפורום עי"ט - העמותה להגנה מפני טילים. להלן מאמר ביקורת של פדהצור שפורסם ב"הארץ" ביום שישי האחרון:
"עלינו להישמר מפני הגידול בהשפעה הלא מוצדקת של הקומפלקס הצבאי-התעשייתי. הפוטנציאל ההרסני של צמיחת העוצמה של הקומפלקס הזה קיים ואף יתמיד". כך, באזהרה המופנית לאזרחי ארצות הברית, בחר הנשיא האמריקאי ה-34, דווייט אייזנהאור, להיפרד מהבית הלבן בינואר 1961.
הגנרל, גיבור מלחמת העולם השנייה שהיה לפוליטיקאי, ידע היטב מדוע הוא מזהיר את אזרחי ארה"ב מפני הכוח המתעצם של הגנרלים ושל התעשיות הביטחוניות ובמיוחד מפני הברית שכרתו ביניהם כדי להגדיל את משאבי המדינה המופנים להצטיידות צבאית.
תקופת כהונתו של אייזנהאור כנשיא התאפיינה בעימותים חריפים עם מפקדי הצבא ועם הלובי רב העוצמה של התעשיות הביטחוניות. לא תמיד הצליח, אך לזכותו יש לזקוף את הקטנת היקף כוח האדם של צבא ארה"ב בחצי (מ-1.6 מיליון חיילים ב-1952 ל-860 אלף ב-1959) ולקיצוץ מסיווי בתקציב הביטחון (מ-15.7 מיליארד דולר ב-1952 ל-8.7 מיליארד ב-1956). "רק ציבור אזרחים דרוך, ערני ובעל ידע יוכל לכפות את השילוב הנכון של המנגנון התעשייתי והצבאי הענק עם יעדי המדינה שלנו, כך שביטחון וחירות יוכלו לשגשג ביחד", אמר בהדגישו את הצורך במעורבות ציבורית בסוגיות הביטחון הלאומי.
האזהרה של אייזנהאור היתה אמורה להדהד ברמה בישראל עם כינונה של עמותה חדשה ושמה "עיט". זה לא קרה, כמובן. "העמותה הישראלית להגנה בפני טילים", בשמה המלא, היא בדיוק מה שהנשיא האמריקאי הזהיר מפניו. זהו לובי במסווה של עמותה עצמאית ופתוחה לכל דעה, המורכב מנציגי התעשיות הביטחוניות ובכירי מערכת הביטחון לשעבר, וכל מטרתו היא לקדם את תוכניות פיתוח מערכות ההגנה נגד טילים.
מיליארדי דולרים מפנה הממשלה, ותקצה בעתיד, לפיתוח מערכות אלה. החל ב"חץ", עבור ב"קלע דוד", וכלה ב"כיפת ברזל". המרוויחות הגדולות מפעילות הפיתוח וההצטיידות הזאת הן כמובן התעשיות הביטחוניות.
ואכן, בין הדירקטורים של העמותה מכהנים נציגים מהתעשיה האווירית, התעשייה הצבאית ורפא"ל. לצדם בכירי מערכת הביטחון לשעבר, המקיימים קשרי מסחר עם מדינות אחרות ומקדמים, לפעמים בהצלחה רבה, את מכירת מערכות ההגנה נגד טילים מפיתוח ישראלי.
לכאורה מטרת העמותה היא לקדם דיון ציבורי בסוגיה הנתונה במחלוקת, ההגנה נגד טילים. כפי שנכתב באתר האינטרנט שלה: העמותה "חרתה על דגלה לספק פורום ליידוע הציבור, לדיון ולמחקרים מקצועיים המתמקדים בהגנה על ישראל נגד איומי טילים ורקטות מארגוני טרור וממדינות אויב".
בפועל אין בכוונת ראשי העמותה לספק לציבור מידע, ניתוחים והערכות שאינם מתיישבים בדיוק עם התפישה המצדדת בפיתוח ובהצטיידות במערכות הגנה נגד טילים ורקטות. ניסיון לברר עם מנכ"ל העמותה, אבי שניאור, מה צורך יש בעמותה שכל מטרתה היא לקדם מדיניות שממילא ננקטת בידי הממשלה, לא צלח. שהרי במערכת הביטחון הוחלט, והממשלה אימצה את ההחלטה, לבסס את המדיניות כלפי איום הטילים הבליסטיים והרקטות - על מערכות הגנה. יש צורך להמשיך ללחוץ על הממשלה לדבוק במדיניות הזאת ואף להוסיף עוד ועוד מערכות הגנה, ניסה שניאור להסביר. זהו בדיוק האינטרס של התעשיות הביטחוניות ושל בכירי צה"ל ומערכת הביטחון. אלה ירוויחו ממון רב, ואלה יציגו לציבור פעילות בתחום ההגנה, בעיקר כדי להרגיעו.
שניאור, שעלה לארץ מארה"ב, הועסק בעבר באחת התעשיות הביטחוניות הגדולות שם. תחום התמחותו היה מערכות הגנה נגד טילים. בשיחה עמו טען, כי מימון העמותה מקורו כולו בתרומות של אנשים פרטיים.
נתונים על מימון העמותה אינם מתפרסמים באתר רשם העמותות. אולם עיון בתוכנית של כנס שהעמותה מתכננת לתחילת שנה הבאה מבהיר למי יש עניין בפעילותה. רשימת הגופים שהעמותה פונה אליהם כדי שיממנו את הכנס - שיעסוק בקידום מדיניות ההגנה נגד טילים - כוללת את התעשיות הביטחוניות בישראל ובארה"ב המעורבות בפיתוח מערכות ההגנה נגד טילים, ובהן רפא"ל (המפתחת את "כיפת ברזל") והתעשייה האווירית (המפתחת את החץ).
"עיט" אינה עמותה תמימה. היא כלי בידי אינטרסים תעשייתיים ומקדמת את עניינן של התעשיות הביטחוניות. הצגתה כגוף המיועד לסייע לציבור לגבש את עמדתו בסוגיית ההגנה נגד טילים - היא הטעיה. אייזנהאור היה קרוב לוודאי מזדעק ומזהיר את הציבור הישראלי מפני הקומפלקס התעשייתי-הצבאי ההולך ומתעצם אצלנו. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
