אהלן לכולם

רציתי לשאול משהו על המראה של מסוק יסעור שראיתי היום - המסוק לא המריא בצורה אנכית, אלא ממש נסע על מסלול ההמראה כמו מטוס, ורק לאחר מטרים רבים הוא נסק, ממש כמו מטוס.
אם מישהו יכול להסביר מדוע המסוק עשה זאת ולא פשוט המריא אנכית מהמקום, אני אשמח. ומה היתרונות בהמראה לא אנכית בכלל?

היתרון העיקרי של המראה מסוג זה הן יכולת להרים משקלים גדולים יותר. לא מעט מסוקים מתקשים להמריא ישירות אנכית אלא ממריאים באלכסון (אנפות עמוסות היו ממריאות באלכסון) וצוברים גובה תוך התקדמות קדימה.
באשר להסעה על המסלול - לעיתים היא פשוט נדרשת כדי להגיע לעמדת המראה נוחה או לתפוס אזימוט מתאים יחסית לרוח.

בהמראת מסוק עם ריצה הזנב מתרומם ראשון.

לפי דעתי, בהמראה עם ריצה נמנעים כמה שאפשר מעירבול האויר מהקרקע, הגורם למאמץ יתר בהמראה.

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

ובאותו עניין פחות או יותר,
יצא לי כמה פעמים לנחות עם בלק הוק (אני ישבתי בפנים.. לא הטסתי) ממש כמו מטוס.
טסנו ובהדרגה הנמכנו עד לנגיעה במסלול.... והמשך נסיעה.

ככה?

איך הייתה מאפיין את הנחיתה שתארת? רכה יותר?

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

לא ברור לי מה זה "נמנעים מערבול האוויר עם הקרקע".

מה שכתב ISHPUZ הוא נכון. המראה עם "מהירות קדימה" מאפשרת להוריד מהעומס על להבי הרוטור ולהמריא במשקלים כבדים יותר.
מה גם שמשיקולי שמירה על חיי המנועים והלהבים לאורך זמן - כמה שיותר המראות מסוג זה רק יועילו.

" Two things are infinite: the universe and human stupidity; and I'm not sure about the universe. "

- Albert Einstein

כמה שאלות
א. האם הלהבים תוקפים פחות?
ב. האם בנסיעה קדימה יש למסוק כושר עילוי ללא הלהבים הראשיים?
ג. כפי שידוע לי, על שתי השאלות הראשונות הייתי עונה בלא לפיכך, האם יש טכנולוגיה תעופתית אחרת?

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי El Rool האם יש טכנולוגיה תעופתית אחרת?

לעניות דעתי, רק אם גוף המסוק מספק עילוי, ולו אם רק מאפקט הקרקע, הסעה מהירה יכולה להקל את ההמראה ובכך לחסוך דלק.
יתכן ואפשר להקל על הבנת התהליך מהשימוש ב"מקפצה" בהמראת הריאר מנושאת מטוסים:


כן, יש לו כנפיים, אך יש לו יכולת להמריא כאליקופטר, ומשתדלים להמנע מכך, אם כדי לחסוך דלק, ואם כדי לאפשר משקל המראה מוגדל.
http://www.daylife.com/photo/0a1r20BfnebEu

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

בעומסים גבוהים ממריאים בריצה משתי סיבות עיקריות

1 ניתוק במהירות מקנה למסוק כח עילוי נוסף כנגזרת לנוסחת העילוי שאחד מרכיביה ביחס ישר הוא מהירות מפגש זרימת האויר עם הכנף או במקרה שלנו להבי הרוטור.

2 הגעה במהירות המינימלית למהירות הליכה סביב במקרה של אבדן מנוע , אז המטוס יוכל לטוס על מנוע אחד. לדוגמה בנתונים מסוימים אנחנו יודעים שמהירות הליכה סביב היא 60 קשר.
המראה בריצה במהירות 40 קשר נותנת למטוס זמן קריטי של האצה ב 20 קשר בסך הכל עד להגעה למהירות הליכה סביב.

אם המסוק ימריא בריחוף יש לו את כל 60 הקשרים "לבנות" באויר ואז החשיפה שלו לנתון שבתוך "גרף המוות" יותר ארוכה.

גרף המוות למהירות הליכה סביב מדבר על מגבלות המטוס שבהן ידוע שהוא לא יוכל להחזיק באויר. במקרה שלנו אבדן מנוע במהירות נמוכה מ 60 קשר כאמור.

קאפיש?

תרבות גדולה איננה יכולה להיכבש מבחוץ
עד שלא הרסה את עצמה מבפנים.
וו. דונארד

"הצדיקים האמיתיים, אינם קובלים על הרישעה אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה. אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה" הרב קוק זצ"ל

ראשית, בניגוד לסברה שהועלתה קודם, גם הגוף נותן עילוי.
ובהמשך - לא רק מסיבות של עילוי אלא גם מסיבות של יציבות. בין אם אורכית ובין אם רוחבית. כאשר המסוק עולה אנכית הוא בלתי יציב ולמעשה תלוי על הרוטור. בתנועה קדימה, כאשר המסוק כבר הגיע למהירות הניתוק והוא מנתק, הוא יכול להשפיע יותר בקלות על זוית הגוף כדי "לטפל" במרווח היציבות האורכי. בנוסף, מרווח היציבות הרוחבי גם הוא חשוב, ובתנועה קדימה, בשל הזרימה מתקיים למעשה מצב של יציבות רוחבית שאינו קיים בריחוף (אז התלות היא בלעדית ברוטור הזנב) מה שמקל על ההטסה.

הרבה תגובות מעניינות ויפות ואף לא צדיק אחד שיזכיר את המפתח "אפקט קרקע" ?

158 . מתחילים לראות את הסוף .

הופה!
מה אתה עושה על האינטרנט ביום רביעי בבוקר? אני מקווה שלא פרשת מהאקדמיה...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אולי תצא צדיק? מהו "אפקט קרקע"?

אולי נדע מפה http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=192195

עכשיו כל שנותר הוא להסביר היכן הוא תורם בדילמה הזו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS עכשיו כל שנותר הוא להסביר היכן הוא תורם בדילמה הזו.

בגדול , בטיסה נמוכה מאד הגרר המושרה נמוך וכלי הטיס "יושב" על כרית אויר נוחה ומסייעת...
כשמסוק ממריא אנכית , הוא יוצא מהר מאזור האפקט ולכן צריך להשקיע יותר אנרגיה או לחילופין מוגבל במשקל נשיאה. כשמסוק ממריא "לא באנך" , הוא רץ כמה עשרות מטרים על גבי כרית האויר ,מפתח מהירות ויוצא לשלב הטיסה בצורה קלה יותר ( ניסיתי בכוונה שישמע מובן וברור)

מכיוון שהעילוי המופק מהרוטור מושפע גם מהמהירות האופקית אותה הוא רואה - ברור שקל יותר לייצר עילוי דרוש תוך כדי תנועה קדימה.

אפקט הקרקע משפיע גם על כלי טיס בעלי כנף קבועה - ניתן לחוש בכך בשלב ההמראה : בהמראה מתונה , מרגישים בבירור "נפילה" קלה בגובה של כ 6-10 מטר מעל פני המסלול (תלוי מטוס כמובן) . נפילה זו נובעת מירידה בעילוי המופק ,עקב יציאה מתחום ההשפעה של אותה כרית אויר /אפקט קרקע. ההסבר הכללי : קרבה למסלול מסרסת את מערבולות קצה הכנף (יש זרימת אויר "מלמטה למעלה" עקב הפרשי לחצים) ולכן מקטינה במעט את הגרר המושרה.

בכל מקרה - נסה לחפש "אפקט קרקע" בגוגל. ותבין מייד את תרומתו של האפקט לפתרון הדילמה.

יוסיפון : כיף שזכרת אותי!!! לא האמנתי...
אצלי הכל תקין. טרם נשלחתי הביתה בבושת פנים וכבר ממש רואים את האורון (אור קטון...) בקצה המנהרה.

זהו. לדעתי זהו קטע הכתיבה הארוך ביותר מימי... אלך לנוח. ליל מנוחה.

158 . מתחילים לראות את הסוף .

אני יודע מה זה אפקט קרקע. אני גם יודע לחפש בגוגל. אבל חשבתי שמאחר והזכרת את אפקט הקרקע תוכל גם לנמק מדוע יש הבדל בין שני המקרים, אם אכן בכלל יש, מבחינת מהות אפקט הקרקע.
וכמו שאומרים: "...ותחשוב על זה".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS אני יודע מה זה אפקט קרקע. אני גם יודע לחפש בגוגל. אבל חשבתי שמאחר והזכרת את אפקט הקרקע תוכל גם לנמק מדוע יש הבדל בין שני המקרים, אם אכן בכלל יש, מבחינת מהות אפקט הקרקע. וכמו שאומרים: "...ותחשוב על זה".

לא הבנתי - אילו שני מקרים?
בכל מקרה , אשמח לשמוע הסבר מלומד בנוגע ל תוכל גם לנמק מדוע יש הבדל בין שני המקרים, אם אכן בכלל יש, מבחינת מהות אפקט הקרקע.
וכמו שאומרים: "...ותחשוב על זה".[/

תודה

158 . מתחילים לראות את הסוף .

המקרה הראשון הוא המראה אנכית, המקרה השני היא ריצה וניתוק. בשני המקרים יש אפקט קרקע. בשני המקרים אפקט הקרקע עובד עד להגעת המסוק לגובה מסוים ויורד בהתאמה בצורה דומה בשני המקרים, כפונקציה של הגובה. הייתי אומר אפילו שבמקרה של ריצה על המסלול, ייתכנו מצבים שבהם אפקט הקרקע קטן יותר בהשוואה לאחר (כמובן, ברמה האווירודינמית, של מספרים מדויקים, הטייס , להערכתי, לא יחוש בהבדל).

בכל מקרה, אני מתנצל. חשבתי שיש לך הסבר בעל תובנות מסוימות ולכן שאלתי. בהחלט לא ציפיתי שתשלח אותי לגוגל לחפש את הפתרון.
ערב טוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS המקרה הראשון הוא המראה אנכית, המקרה השני היא ריצה וניתוק. בשני המקרים יש אפקט קרקע. בשני המקרים אפקט הקרקע עובד עד להגעת המסוק לגובה מסוים ויורד בהתאמה בצורה דומה בשני המקרים, כפונקציה של הגובה. הייתי אומר אפילו שבמקרה של ריצה על המסלול, ייתכנו מצבים שבהם אפקט הקרקע קטן יותר בהשוואה לאחר (כמובן, ברמה האווירודינמית, של מספרים מדויקים, הטייס , להערכתי, לא יחוש בהבדל). בכל מקרה, אני מתנצל. חשבתי שיש לך הסבר בעל תובנות מסוימות ולכן שאלתי. בהחלט לא ציפיתי שתשלח אותי לגוגל לחפש את הפתרון. ערב טוב.

לא ברור לי מדוע בחרת בסגנון מלגלג/מתנשא. ניחא.

לעניות דעתי , ככל שאתה מאריך את השהות שלך בתוך האפקט,תוך צבירת אנרגיה - כך עדיף.
מצד שני - אתה טוען שלא כך. לא הבנתי מדוע הייתי אומר אפילו שבמקרה של ריצה על המסלול, ייתכנו מצבים שבהם אפקט הקרקע קטן יותר בהשוואה לאחר (כמובן, ברמה האווירודינמית, של מספרים מדויקים, הטייס , להערכתי, לא יחוש בהבדל).

אולי ההסבר שלי "נטול תובנות " כדבריך . אך גם ההסבר שלך ,איך לומר בעדינות , לא ממש נהיר וברור. אשמח להסבר.
בנוסף - מה אם כך היתרון שבהמראת ריצה/המראה בזוית ? מדוע בכלל משתמשים בה?


תודה

158 . מתחילים לראות את הסוף .

היכן ראית זאת? היה פה דיון. בעקבות הדיון ציינת עובדה וביקשתי הרחבה עליה. קיויתי לקבל תובנות מסוימות ולא קיבלתי. אני בהחלט מתנצל אם זה נשמע כלגלוג.
שוב. ערב טוב לך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS היכן ראית זאת? היה פה דיון. בעקבות הדיון ציינת עובדה וביקשתי הרחבה עליה. קיויתי לקבל תובנות מסוימות ולא קיבלתי. אני בהחלט מתנצל אם זה נשמע כלגלוג. שוב. ערב טוב לך.

OK, מה בנוגע להתיחסות עניינית לבקשת הפירוט והתובנות שאני בקשתי? ...(ראה למעלה, מודגש באדום) אחרי הכל , אתה המומחה כאן ואני החובבן.

158 . מתחילים לראות את הסוף .

ואם כבר הזכרנו אפקט קרקע, אזי יש להזכיר כי ישנה משפחה שלמה של כלי טייס המבוססים על אפקט זה. עיקר העבודה נעשתה ברוסיה, שם פותחו כלים (אקרנופלנים - בשפתם), המנצלים אפקט זה על מנת להטיס בגובה נמוך, מטענים כבדים ביותר. נבנו כלים החל מדו מושביים זעירים, ועד נושאי טילים כבדים ביותר. השימוש העיקרי בהם נועד להיות ימי, היות וטיסה במתאר כזה מעל היבשה הוא מסוכן ביותר. מסיבות שונות (שווה דיון בפני עצמו) - לא המשיכו בפיתוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ ואם כבר הזכרנו אפקט קרקע, אזי יש להזכיר כי ישנה משפחה שלמה של כלי טייס המבוססים על אפקט זה. עיקר העבודה נעשתה ברוסיה, שם פותחו כלים (אקרנופלנים - בשפתם), המנצלים אפקט זה על מנת להטיס בגובה נמוך, מטענים כבדים ביותר. נבנו כלים החל מדו מושביים זעירים, ועד נושאי טילים כבדים ביותר. השימוש העיקרי בהם נועד להיות ימי, היות וטיסה במתאר כזה מעל היבשה הוא מסוכן ביותר. מסיבות שונות (שווה דיון בפני עצמו) - לא המשיכו בפיתוח.

את הפיתוח לא המשיכו כי מי שהיה אחראי על פיתוח האקרנופלנים לא הצליח להמשיך לקבל תמיכה מהממשל הסובייטי (לא הצליח להוכיח שהוא יכול לבנות כלי שיכול לשאת כ-2 או 3 טנקים במהירות גבוהה לחופי ארה"ב). בכלל זה די מדהים לראות אקרנופלן - נראה כמו מטוס עצום עם כנפיים זעירות (יחסית כמובן).

תרשו לי קצת להבהיר על עניין אפקט הקרקע, כי אני רואה הרבה בלבול...
להב במסוק הוא בגדול כמו כנף של מטוס ומייצר עילוי באותו אופן - הפרש לחצים בין החלק העליון לתחתון. מה שקורה, שבקצה של הלהב (מבחינת המוטה) יש הפרש לחצים גדול והאויר נע בניצב לזרימה המציפה בצורת ערבול מהחלק בתחתון לעליון. מה שהדבר הזה גורם הוא למהירות אנכית מלמעלה על הלהב אשר גורמת למעשה להפרש לחצים נמוך יותר (תקראו לזה זוית התקפה אפקטיבית נמוכה יותר אם אתם רוצים, זה סתם מדד בשביל לתאר את כיוון הזרימה והפרש הלחצים). מן הסתם הדבר הזה מקטין את העילוי שהלהב מייצר.
ועכשיו לאפקט קרקע: הערבולים שנוצרים מקצות להבי המסוק בעלי "קוטר אפקטיבי" גדול. אם המסוק באויר אז כל מה שתואר קודם קורה כסדרו. עכשיו תתארו לעצמכם שאתם מורידים את המסוק לגובה כזה שהאדמה נמצאת בחצי ה"קוטר האפקטיבי" הזה. מתחת לגובה זה אפקט הקרקע מתחיל להיות לא זניח לחלוטין - למעשה כל ירידה בגובה מפריעה לערבול להתקיים בצורתו ה"נקייה" וכוללת איבוד אנרגיה מצד האויר בערבול ולכן המהירות הניצבת שהערבול מקנה ללהב נמוכה יותר - זוית ההתקפה האפקטיבית קטנה פחות. במילים אחרות, ככל שהמסוק (או מטוס לצורך העיניין) קרוב יותר לקרקע הערבול פחות חוזר ללהבים ולכן אינו מוריד מזווית ההתקפה.

מקווה שהבהרתי את העניין...

והקונספט לא מת.
יש תכנית של בואינג ותכנית של בראייב לכלים גדולים יותר.
הנה דוגמה לגודל של הבואינג פליקן יחסית ל-747:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.vincelewis.net/myimages11/ek-plan.gif]

שים לב לחלק האחרון של המשפט - "לחופי ארה"ב במהירות גבוהה", הבעיה לא הייתה בנשיאת המשקל...
לא ידעתי שיש תוכניות לבניית אקרנופלנים מודרניים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מצוק הרבה תגובות מעניינות ויפות ואף לא צדיק אחד שיזכיר את המפתח "אפקט קרקע" ?

צדיקון נחשב? גם אפקט קרקע וגם אפקט גוף: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...756#post2945957

I like my islamist extremist like my roasted chicken... dead and fried to the bones

גם לי, גם לי בבקשה תקנו את שגיאות הכתיב

היא למה הוא קודם עולה בריחוף אנכי לבדוק מערכות, אח"כ יורד לקרקע ורק אז מבצע את ההמראה בריצה כפי שתואר?

כדי לוודא את מיקום מרכז הכובד וכדי "לקזז" את המסוק.

אני אענה פה על שני דברים

1 אפקט קרקע משפיע על המסוק בגובה ששווה פי שניים מקוטר דסקת הרוטור,
בפועל מיד עם הניתוק בונים מהירות וגובה בו זמנית לצורך תפעול בחירום.
אם המסוק יכניס עז בגובה נמוך ויתחיל לצלול הצוות לא יספיק לתפעל את התקלה.
לדוגמה hard over (נעילת הגהים) מטייס אוטומתי.

אם כן יש משהו גם בזה אם כי זניח ,
כנל לגבי יציבות אורכית בטיסה, נכון אבל לא זו הסיבה להמראה בריצה.

יציבות אורכית תעזור במקרה של אבדן רוטור זנב, ניתן לנחות בריצה מהירה מאוד בלי לשבור את המטוס.

2 לעניין בדיקות בריחוף לפני המראה , בדיקה בריחוף לפני טיסה מבוצעת בכדי לחוש את המסוק,
לחוש את ההגהים ותגובות הסטיק והקולקטיב באותו מעמד בודקים גם צפצפת אף 10 מעלות.

נדירות ביותר הם הפעמים שמישהו נוגע במרכז כובד ט"א בבדיקה בריחוף עד כדי לא קורה בכלל,
בפאנל ט"א רואים שגלגלות מרכז הכובד נמצאות במקום הנורמלי שלהן וזה מונע הפתעות בהמראה וצורך לשחק בהן בריחוף.

בדרך כלל נוחתים אחר כך כדי לקבל מהמגדל אישור להמראה ואז ממריאים לטיסה.
ניתן לבקש את האישור גם בריחוף ולהמריא בלי לנחות.

לדעתי מיצינו לא?

הערה קטנה למצוק לעניין מכוננים.
אני מכיר אחד כזה שמה שהוא עשה ברוורס אני ואתה ביחד לא נעשה בקדימה לעולם.
וגם יש איזה קרנף או שניים שנשארו בחתיכה אחת וכמה אנשים שנוחרים עכשיו במיטה בזכותו.
טוב שהוא לא חשב כמוך בזמנו אי שם בתחילת שנות ה 70 נכון ?

תרבות גדולה איננה יכולה להיכבש מבחוץ
עד שלא הרסה את עצמה מבפנים.
וו. דונארד

בנושא מכוננים - הציק קצת גם לי..
מי שלא טחן תפקידי קרקע כנראה לא מבין את ההבדל בין צ"א, צע"א וצ"ת.. עדיף מכונן על בקר..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

איך זה, שעד עכשיו, אף אחד כאן, לא הרחיב על ההבדלים בעניין יכולת ההסעה - בין מסוק חד מנועי למסוק דו / תלת מנועי...