ביקרתי שם היום.
אבל כדי לשמור על הדרמה - קיראו קודם על בית אשל בויקיפדיה, ובמיוחד - את הקישורים מ-YNET המופיעים שם.
מחר אעלה את רשמי הביקור דהיום. אחרי הסיור המעניין של ישראלה בפ"ת, לא ארצה להעמיס עליכם יותר מדי.

נסעתי לבקר. לראות מה קורה שם (טוב, היו לי עיסוקים אחרים בבאר שבע). על הכביש לדימונה, קצת לאחר היציאה מבאר שבע, ניצב שלט חום של המועצה לשימור המפנה את הנוסע לאתר. דרך עפר די משובשת, אך בהחלט עבירה.
האתר משוקם ע"י הקרן הקיימת, עירית באר שבע ואחרים, ונמצא בשלבי שיקום אחרונים. נדמה לי שהשיקום הארכיטקטוני הושלם (די טוב), אבל עוד לא התחילו עם פיתוח השטח.
אז הנה - אתר שבהחלט שווה לבקר:


היה שם שומר שישן במהלך כל הביקור שלי. בשלב מסוים הוא פקח עין, וכשביקשתי יפה שיאפשר לי להכנס דרך השער, שהיה נעול, הוא סירב ונרדם שוב. נכנסתי לחצר דרך אחד החלונות, צילמתי, התבוננתי (לפי הסדר הזה) ויצאתי, והוא לא התעורר. הנה כמה תמונות מהחצר ומאחד החדרים:




והנה עמדה. כנראה שעד 2004 אפשר היה לראות את כל העמדות ותעלות הקשר, אך מארגני הסוסיאדה מחקו אותם. נותרו רמזים באדמה לקיומן של תעלות, ועמדה וחצי. אולי הם ישחזרו את הביצורים בהמשך עבודות הפיתוח.



כמובן שאין עדיין שלטי הסבר, אבל להפתעתי הרבה מצאתי שלט שהוא כל כולו מתנת פיוס ממני לגילש. אני אשמח אם הוא יסביר לנו מה זה, למה זה ועוד סיפורים.




והנה כמה הצעות לתגובות:
קודם כל, מה הקשר של אנז"ק לאתר הזה? האם המתקפה של אנז"ק על באר שבע היתה ממזרח? האם הם לא הגיעו מדרום מערב?

מה בדיוק קרה עם הישוב בתש"ח - האם הוא פונה? נכנע? נכבש? או שבאמת עמד במתקפה עד שבא מבצע יואב וחילץ אותו? הידיעות סותרות.

למה הוא לא חזר ויושב? למה אנשי בית אשל היו צריכים לנדוד צפונה לעמק יזרעאל, המסכנים? :-)

ואם כבר - מה הסיפור שכולנו ממשיכים להתעלם ממנו של אי-יישוב ישובים לאחר המלחמה? כך לגבי משמר הירדן, ולאחרונה בהקשר של הרטוב, ואולי גם בית אשל? אני יודע למשל שנירים (דנגור) נכבשה ונהרסה, אך יושבה מחדש ע"י אותם אנשים כמה קילומטרים צפונה משם. באותו אזור. למה זה לא היה הסיפור של כל הישובים?

וסתם - עוד מידע על בית אשל. או אנז"ק. סיפורים.

ואחרונה - שמו"צניקים. שמתם לב? יש!!!

טכס חנוכת "שביל אנז"ק ומצפה בית אשל" ו"פארק החייל האוסטרלי"-ב"ש היום

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

במבצע משה נכבשה באר שבע וחברי גרעין היוגב, שאיכלסו והפריחו בכשרון רב את המצפה משנת 1943 ועד 1948 עברו לנקודה החדשה שלהם, והקימו את מושב היוגב בעמק יזרעאל. קבוצה חדשה לא באה במקומם.
גרעין היוגב עלה למצפה בית אשל כפתרון ביניים, עד שתימצא לו נקודת קבע. בינתיים הם הקימו ישוב פורח ומשגשג, שכמויות החיטה שגידלו שם היו מקור לסיכסוך ביניהם ובין הרצפלד.

המצודה היתה בנויה כמו כל המצודות בנגב ובגליל: חומה ובתוכה בניני קומה אחת למעט מבנה שתי קומות בפינה. מגדל המים היה בראש הקומה השניה. עכשיו משחזרים את המגדל. למה רק בבית אשל אין בנין שתי קומות (ברביבים, גבולות, חקוק, רמת נפתלי וביריה יש מגדל 2 קומות)?
מעשה שהיה כך היה:
הכח המיצרי שישב בבאר שבע נהג לטווח את בית אשל באופן קבוע. מבאר שבע לבית אשל אין קו ראיה. הכח לא תקף את הישוב אלא ירה בתותחים ובמרגמות באופן קבוע. לימים, נתפס לוחם מיצרי. בחקירה סיפר שהם מטווחים לפי הקומה השניה. המסקנה של מפקד המקום - נוריד את הקומה השניה וכך לא תהיה למצרים יכולת לטווח עלינו. הניחו חומר נפץ בקומה שניה, הפעילו - וכל הבנין קרס.
בקיצור - המגדל נפל מאש כוחותינו.

האמת היא שפרט לעובדה שהשם היה מוכר לי לא ממש ידעתי מי ומה....
נכנסתי , קראתי וגם למדתי !
כל הכבוד.

לחשוב על העובדה שסביר כי עברתי לא פעם ולא פעמיים ליד האתר הזה עוד בהיותו נטוש מבלי לדעת בכלל על קיומו... חבל.

יש לציין שהשיפוץ שעובר המקום ראוי לתשבוחות.
אגב - מה אמור להיות שם?.. מוזיאון?...

באחד מהאתרים בהם שוטטתי בעקבות אשכול זה נתן למצא לא מעט תמונות מהתקופה של טרום הקמת המדינה ומלחמת השחרור, מעניין לערוך השוואה בין המקום כיום לכפי שנראה בתמונות מאז:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3166545,00.html


תודה.

לבני.

ממקור ראשון - חברי בית אשל, בשונה מרביבים וגבולות רצו מראש דרך התיישבות של מושב ולא קיבוץ. למעשה במצפה אופן החיים היה כמו קיבוץ ולכן מלכתחילה לא הייתה כוונה שלהם להישאר במקום.
מובן מאליו שההפגזות המסיביות היוו קטליזטור לנטישת המקום, כאשר בשלב ראשון פונו הנשים והילדים ולבסוף הנקודה נעזבה.
על אף ההצלחה החקלאית, כושר נשיאה כלכלי לא היה לבית אשל ויצאיו הקימו את מושב היוגב.

אגב, מושב היוגב הוא מהמושבים הארוכים בעולם ולכך יש שתי סיבות:
האחת - התרחקות מהאדמה הכבדה והביצתית של עמק יזרעאל. היישוב הוקם על קו רכס ומעט מתחת פוגשים אדמה חומה/שחורה.
השנייה - על קו רכס זה היה אמור להיות נתיב המחבר בין שטחי פלסטין בשומרון ובגליל. זוכרים? תפיסת כל הרכס למעשה מנעה את יישום תוכנית החלוקה כי דרך מעבר עבירה לא הייתה. כביש הסרגל עבר באזור מאוכלס יהודי.

תמיד התפלאתי למה פרסו כך את המושב. סיוט לילדים על אופניים בחופש הגדול החם של העמק.
חייכתי גם למקרא המילה "רכס" לגבי הגבעונת שהמושב פרוס עליה. אכן באופניים יכולנו להרגיש את הפרשי הגובה, אבל רכס :-)

טל