ציטוט:

חובשים צבאיים יוכלו להזריק מורפיום בחיל הרפואה הוחלט לאפשר לחובשים להזריק לפצועים זריקות נגד כאבים, על מנת להקל על מצבם הנפשי אמיר בוחבוט ודן אבן | 1/6/2008 9:26 [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_comment.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_suitcase.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_print.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_write.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/include/img/article_toolbar_send.gif] חידוש בחיל הרפואה: בקרוב יוכלו חובשים לתת לחיילים זריקות מורפיום, מה שאסור היה להם עד כה. בנוסף יוכנסו לשימוש אבקות הדם היכולות במקרה הצורך להפוך למנות דם של ממש. המהלך החדשני עומד בראש שינוי הגדרות הטיפול בכאב בצה"ל. עד כה לא היה נהוג לטפל במהרה בחיילים שסבלו מכאבים בשטח כתוצאה מפגיעות בקרב, מאחר והיה זה סימן עבור החובשים שהפצוע בחיים. אך בעקבות מחקרים שהעלו כי הכאבים מגדילים את הלחץ הנפשי של הפצוע והשיקום הנפשי לאחר מכן הופך למורכב יותר, יורשו הפרמדיקים לתת לפצועים מורפיום, אופטלגין וקטמין. חובש יקבל סמכות להשתמש גם במזרקי מורפיום של עשרה מ"ל, ופצועים יקבלו בעת הצורך את הזריקה. החלטות נוספות שהתקבלו הן להכניס לשימוש את אבקות הדם, שיהיו חלק מהציוד הקבוע של הלוחמים בשטח, ויוכלו להפוך למנות דם בעת ערבוב עם נוזל. כמו כן יצוידו מחדש החיילים ברצועת חוסם העורקים המונעת דימומים. קצין בכיר בחיל הרפואה סיפר על הפיתוחים החדשים בתחום: "אנחנו חושבים כל הזמן על אלטרנטיבות כיצד לטפל בפצוע באופן טוב יותר", אמר, בהתייחסו בעיקר לטיפול בשטח, ולמצבים בהם קיים קושי לפנות את החיילים הפצועים מהקרב אל בתי החולים.

מעולם לא היתה בצה"ל סמכות כזו?

לפי הסרטים לפחות, במלחמת העולם השניה, חובשים היו נותנים מורפיום, מה ההסטוריה של הנושא בצה"ל?

למרות שכרגיל, לדעתי החידוש הוא הקטמין, שמופיע בגוף הכתבה, והוא באמת יותר יעיל במתארים של טראומה, למרות שהוא דווקא מגביר את הטראומה הנפשית- ע"פ מה שמלמדים במד"א, ה"טריפ" שהוא מכניס אליו, מושפע ביותר מהסביבה, ופצוע בשטח יחווה דברים טראומתים ביותר.....
במד"א משלבים קצת מורפיום כדי להקל על הבעיה, אבל במתארים של חובש השטח זה נראה מוגזם.

משהו מכיר מה באמת התחדש בסכמות של החובשים?

קטאמין משמש יותר להרדמה מאשר לשיכוך כאבים, ולפי מה שהבנתי מהכתבה, הכוונה הינה לשכך את הכאבים, ולא להרדים.
סדציה- השראת שינה ברמה זו או אחרת באמצעות מתן תרופות הגורמות לתרדמה שעומקה נקבע עפ"י סוג התרופה וכמותה.
אנלגזיה - שיכוך כאב או הפחתתו באמצעות תרופות הגורמות לכך.

מורפיום, הינה תרופה אנלגטית מצוינת, אך אינה סדטיבית, בעוד שקטאמין הינה אנלגטית וסדטיבית גם יחד.

ובעברית?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם כואב לבנאדם, אתן לו מורפיום כדי להקל לו על הכאב, ואשתדל לספק לו בזהירות ולשמור על מדדים כיוון שמורפיום יכול לדכא נשימה ולהוריד לחץ דם. עקרונית אפשר גם להרדים עם מורפיום, אבל זה משהו שברמת החובש אני מניח שלא ייעשה (מזרקים אוטומטיים או משהו בסגנון?), כי חובש לא יודע לטפל בבנאדם שכזה.
מורפיום הוא ממשפחת האופייאטים, והוא פועל כמו סמים מסוימים (אם אני לא טועה, הירואין?), על מערכת העצבים המרכזית.

קטמין ארצה לתת למישהו בהכרה שארצה לעשות לו אינטובציה למשל, מה שיצריך הרדמה מלאה, כדי שהוא לא ידחה את הצינור שאני דוחף לו לקנה הנשימה. נוח לתת אותו גם בלחצי דם נמוכים (שאופיינים לפציעות טראומה והלם כתוצאה מאיבוד דם), כיוון שהוא לא מוריד אותו.

זה בערך על קצה המזלג, חזרתי לא מזמן מלימודים ואני לא הכי מרוכז.

בעריכה: התעמקתי על ההשוואה בין מורפיום לקטאמין, כיוון שאמנם אלו התרופות שיש לי בשטח, אבל צריך להפעיל שיקולים קליניים במתן שלהם, תלוי באופי הפעולה שארצה לעשות. מורפיום לשיכוך כאב, וקטאמין להרדמה ומשחק בשטח.

אני הייתי חובש קרבי לפני 20 שנה, ואני הייתי חתום על שתי סירטות של מורפיום שנשאתי בכיס כל הזמן.


האם מתישהו הפסיקו לנפק לחובשים מורפיום ? ומהו החידוש הגדול ?

! This is Sparta

הידע שלי הוא לא צבאי, אלא לפי הלכי הרוח של מד"א, וכנראה שהשוס הוא לגבי החובשים, כיוון שאותי לימדו שחובש לא ממש יכול לספק תרופות.

לגבי הפאראמדיקים - באמת אין שום חידוש, אלו התרופות שנמצאות בנט"ן ושפאראמדיק יכול לספק (בנוסף לדורמיקום, שגם איתה ניתן להרדים, במינונים גבוהים, או לידוקאין לצורך אילחוש מקומי, בביצוע טרוקר).

לפי מה שאני יודע, יש הבדלים ענקיים בהכשרה בין חובשים צבאיים לחובשי מד"א - כל הרפואה במד"א מתבססת על לכל הפחות פראמדיק תוך זמן קצר, ולכן אין סיבה קוטקרטית מדי לתת לחובש סמכות לתרופות, שהוא לא מבין את המנגנון שלהן עד הסוף. בצבא לעומת זאת, אי אפשר לדעת מתי יגיע הטיפול המתקדם יותר, הסמכות הבכירה יותר - ולכן יש צורך לתת לחובש סמכויות תרופתיות ו/או טיפוליות מתקדמות יותר. מצד שני, נדמה לי שחובש צבאי מתעסק, ומטבע הדברים מבין פחות במחלות שכיחות לכלל האוכלוסיה.

בברכה, עמרי (בלי ו' )
אם לא יודעים, לא כותבים. בשביל זה יש חברים.

Equipment: Nikon D50, Nikkor Dx 18-55mm, Nikon SB600, Nikkor 50 mm f/1.8, Tamron 18-250mm Canon PowerShot A95, Tiffen Filter Set, Minolta Dynax i7000, Minolta 28-85 mm, Σ 70-210 mm, and a few more glasses...

אם כבר החובש במד"א הוא בעל ידע רב יותר מאשר חובש צבאי.

מה שבבה"ד 10 לומדים "תרופות" הרוב אלו תרופות שקשורות לרפואה השוטפת(אקמול/פטריון וכדומה)וכן מה שקשור לניתוחי שדה(כול הדורמיקום/קאטמין/לידוקאין)גם במד"א לומדים.

מבחינת סמכות ההבדל בין חובש מד"א לחובש צבאי אינה שונה בהרבה(פשוט במד"א הם גם מוכשרים לקבלת לידה ואינם מתעסקים בתרופות שגרה).
אף אחד לא רשאי לתת תרופות מתקדמות(כול הדורמיקום/קאטמין/לידוקאין וכדומה).

לישראלה: לדעתי לחובשים לא צריך להיות אפשרות למתן מורפיום כי הם אינם בעלי שיקול דעת מתאים למתן ה"תרופה" , גם אם זה בסירטות של תוך שרירי.לחובשים יהיה קצת קשה לזהות התווית נגד("רצח בן" אם זה עדיין ככה) במיוחד שהם לא הוכשרו לכך ולא בעלי נסיון מספיק לזהות זאת וכמו כן שחובשים הם יותר קלים על ההדק.

רואים את זה גם בהרבה סירטונים דוקיומנטרים על מלחמת ויאטנם על כמה ידם של החיילים מהירה על מתן המורפיום שהיה מחולק בזמנו לכול חייל!.

כל מה שנכתב פה מתבסס על נסיון שלי האישי עם הרבה מאוד חובשים צבאים משריון/חי"ר/בה"ד 10.אם מישהו מבין החובשים שביננו נעלב בצורה כלשהיא סליחה כי הכוונה היא ההפך.

חובש, מעצם היותו חובש, לעולם לא יידע לנהל חולה באמצעות תרופות, כי ברגע שהוא יידע את זה הוא למעשה כבר יהפוך לפאראמדיק
התרופה היחידה שחובש יכול לספק היא חמצן, כי את ההשפעה שלה די קל להפסיק - פשוט סוגרים את הברז..

ואם אני לא טועה, לחובשים במד"א היום יש סמכות לתת אספירין גם...

למי שמעליך - לא חושב שלחובשים במד"א (רגילים, לא בכירים) יש ידע תרופתי יותר מדי, גם בקשר לתרופות החייאה. לדעתי זה לא נכלל בקורס, תקן אותי אם יש לך ידע אחר...

בברכה, עמרי (בלי ו' )
אם לא יודעים, לא כותבים. בשביל זה יש חברים.

Equipment: Nikon D50, Nikkor Dx 18-55mm, Nikon SB600, Nikkor 50 mm f/1.8, Tamron 18-250mm Canon PowerShot A95, Tiffen Filter Set, Minolta Dynax i7000, Minolta 28-85 mm, Σ 70-210 mm, and a few more glasses...

בטח שלא מנפקים סירטות מורפיום לחובשים.

אני משוחרר רק שנה וחצי ומתוקף תפקדיד כחוג"ד רק אצלי היה המורפיום וממש לא היו נותנים אותו לחובשים.

ואם כל הכבוד לחובשים "הפשוטים" לא צריך שיהיה להם מורפיום.
אם המצב של החובשים בצבא ממה שאני ראיתי עדיין קיים היום אז ממש לא צריך לתת סירטות חופשי.

אני אישית חושב שרוב מתן המורפיום הינו מיותר. תמיד אמרתי שלא צריך לערבב רגשות עם טיפול וכול מתן המורפיום בצבא היום יותר קשור לרגשות מאשר לטיפול.

אפילו לא רגשות, לבנאדם כואב ויש לך משהו שיכול לעזור (בהתאם למצבו, כמובן).
מעבר לזה שבחור שצורח מכאבים באמצע שדה קרב זה לא הדבר הכי מעודד מוראלית..

מצטער אבל לא קונה את זה.

יש מקרים מועטים שבן אדם צריך לקבל מורפיום.שלא נדבר שהחסרונות שלו יותר גדולות היתרונות היחסיות שהוא נותן.

היום משתמשים במורפיום לרוב בתור נוחות,ובמיוחד בשטח שהאמצעי טיפול/אבחנה דלים מאוד אז אתה נותן "תרופה" שיכולה לגרום נזק בשביל מורל או "הרגעה".
שגם תנאי השטח אינם אידיאלים למתן המורפיום ע"י חובשים(רמת ידע,מיומנות,שיקול דעת) דבר זה צריך להשאר אצל הרופאים או פארמדיקים(לא כולם).

עריכה:
אני יוסיף גם דוגמא מהחיים.
בהנחת ח.ע תמיד החובשים הצעירים מפסיקים או מחלישים את החוזק של הח.ע עצמו ברגע שהפצוע מתחיל לומר שזה כואב מאוד.ואחרי זה אתה שם לב שהח.ע אינו מונח טוב ולא עושה את תפקידו שהוא לחסום עורקים.
דבר ראשון שאני תמיד הייתי אומר לחיילים שלי הוא שברפואה אין חברים אין דבר כזה תפסיק כואב לי או לתת טיפול שהוא מועיל רגשית מאשר מועיל רפואית.

באופן כללי דיברתי על פאראמדיקים \ רופאים (בתור פאראמדיק לעתיד), ובאמת לא על חובשים, שכן עם כל הרצון הטוב, אין להם מספיק ידע כדי להחליט על מתן מורפיום.

יש איזשהו מיתוס שאנשים מפחדים ממורפיום. כמו כל תרופה אחרת - צריך פשוט לדעת לתת אותה. אני חושב שמורפיום שניתן בטיטרציה, תוך ניטור קצת יותר קפדני של המדדים בין מנה למנה, יכול בהחלט להועיל.

כמובן שהכל טוב ויפה ברמת התיאוריה בפורום, ולנהל אירוע בשטח זה משהו אחר לגמרי, אבל זה כבר עניין של נסיון וקליניקה.

בתור אחד שעלה על מטען רגלי וחיכה דקות ארוכות שהפראמדיק יחבור אליו לתת לו מורפיום,אני בהחלט חושב שזה "היתר" חשוב שניתן לחובשים הצוותים.

ידיעה מאוד מרגיזה - עד 2001 חובשים נשאו באופן קבוע מורפיום. יחידות שיצאו לפעילות בלבנון נשאו כמות גדולה יותר, ואף חילקו פר חייל, כולל הדרכה לחיילים כיצד להזריק ומתי להזריק.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ראשית, כדאי היה שחיל הרפואה יפיץ את בשורת 'אבקות הדם' לשימוש המוני לציבור הרופאים בעולם בטרם יסחרר את כתבי NRG. השאלה שנותרה פתוחה היא רק האם מדובר באבקת הדם של קנור או של אוסם והאם המים המוספים צריכים להיות פושרים או רתוחים.

מי היה מאמין. עשרות שנות מחקר, מאות מיליונים של השקעה ומאות מוחות מבריקים בעולם מחפשים את הדרך ליצר תחליפי דם. וכאן, ממש מתחת לאף שלנו - בצריפי חר"פ בתה"ש בין תפקיד רוחב לשנת התמחות הצליח המוח היהודי להביא את הגאולה לעולם. ממש כמו במקרים של תנורי פרידמן ותריס רץ. כולי תקוה כי בכסף שיזרום עכשיו לקופת חיל רפואה מן הפטנט העולמי [צפי הכנסות של מיליארדים] יוכל צה"ל להחליף את תרופות פג תוקף מתרמילי הרופא, לתקן את החור במיכל הסולר של ריו חללים ואם אפשר לתת לי אמבולנס שנוסע.

וברצינות רבה יותר - חר"פ מתענין, משתלב ובוחן אמצעי טיפול בטראומה ועושים זאת אנשים טובים וחכמים. אך בהבט של תחליפי דם לשימוש המוני בשדה הקרב - עוד ארוכה הדרך.

לגבי מורפיום - הוא הוחזק בסירטות להזרקה תוך שרירית בכיסי החובשים עד לשנות השמונים. הגיוני היה כי תוחזר להם סמכות זו. הזרקה תוך ורידית של מורפיום במינון בלתי מוגבל שלא באישור והשגחת רופא ופרמדיק תוליך כמובן לאסון. מי שלא יודע להנשים, לסקשן [ורוב החובשים הצבאיים להבדיל מחובשי מד"א - לא התנסו בדבר] - שלא יזריק מורפיום תוך ורידי

קטאמין הינה תרופה המשמשת להכנת הפצוע לצנרור קנה בידי הרופא והפאמדיק [היינו הך במתאר הלחימה המיידי]. אין סיבה והגיון במתן התרופה באופן עצמאי ע"י חובש וקרוב לודאי כי הקשקוש העתונאי לא הועבר מתחת לידיו של רופא או פראמדיק כלשהו בטרם שוחרר ע"י דובר צעיר כלשהו.

"אבקת דם" מיוצרת ומשווקת מזה זמן רב לעולם השלישי, תחת השם
"OSEM INSTANT WHITE MAN",
וזכתה להערכה רבה בקרב אוכלוסיית אפריקה, שדי מתקשה בשנים האחרונות להשיג די מיסיונרים לתצרוכתם השוטפת.

באשר לנוזל המתאים למיהול האבקה, נעשה בארץ שימוש מוצלח ב- ABS THERAPY, בין אם בצורת הנוזל הנקי, או בתמיסות שונות שלו. למי שהמושג לא מוכר לו, מדובר בתכשיר מפתוח מקורי, ששמו המלא הוא
AQUA BABAE SALLI
או בעברית - מי בבא-סאלי.

בקורס חובשים שלי לימדו אותי שחובש קרבי יכול לתת עד 2 סירטות לפצוע ..

נתונים טכנים אני לא כל כך זוכר ..

מה שאני יכול להגיד שבשרותי הצבא (29/11/04 עד19/11/07) לא החזקתי סירטה של מורפיום אחת, אך לאחר מספר חודשים אחרי המלחמה, בזמן שהיה כוננות ברמת הגולן החתימו חופלים בגדוד על מורפיום.אבל בסופו של דבר אני לא חתמתי ובעצם היתי החופל היחידי שסירב לחתום (לא עשו לי כלום כי הרופא הסכים איתי )..איפה אני ישמור 8 סירטות מורפיום לחובשים בפלוגה מאחורי 2 מנעולים ? חודש וחצי לפני חפשש? ...
אולי שאבדו עלי .. ?

בקיצור כמו שכתוב במאמר זה גם חלק מהלקחים של המלחמה שלא היה לחובשים מורפיום לתת לפצועים שלעיתים המתינו זמן רב לחילוץ ..

כמו כן הסמכות הזאת קיימת לחובשים השאלה אם החובשים זוכרים לאיזה פצוע נותנים מורפיום .?( כאשר לא מדובר ב"רצח בהבנה" זוכרים? חובשים אשמח לקבל פירוט משהו זוכר ? ..

זכויות ל- RedBlossom

בתקופתי זה היה "נרצח הבן" (בעיות נשימה, פגיעות ראש/צוואר, חוסר הכרה, הלם, פגיעות בטן והכשת נחש). לכל חובש היו 3 סירטות של 16 מ"ג בכיס.
לפי מה שהבנתי, השיקול להוציא את המורפיום מרמת החובש היתה ההנחה,שכמו במד"א תוך זמן קצר יגיע מישהו מיומן יותר (פראמדיק/ רופא) בעל סמכויות ושיקול דעת גדולים יותר. מלחמת לבנון השניה הוכיחה שזה לא המצב, והיכולת להקל על פצוע שסובל מכאבים קשים בשטח היא, כנראה, חשובה יותר מהסיכון של מורפיום במינונים כאלה.

I think, therefore I am. I think

קיום זה "רצח בהבנה " חסר לי רק "ה" פאק אני א זוכר
ר-ראש
צ-צוואר
ח-חסר הכרה
ב-בעיות נשימה
ה-הלם
ב-בטן
נ-נחש
ה- ????

זכויות ל- RedBlossom

אני זוכר את עצמי כחובש מסתובב תמיד עם קופסת אלומיניום שבתוכה שתי סירטות מקווצ'צ'ות וקצת דולפות, שהיה עליהן כיתוב (פעם) שמתאר את תכולתן.
עיקר העיסוק בהן (אז 86--89 ואח"כ גם במילואים תקופה מסוימת) היה הצורך לשמור עליהן.
בזמנו גם על מדי ב' היתה סיכת חובש - סיכת הביטחון שסגרה את חלקו התחתון של הכיס שבו היתה הקופסה עם המורפיום.

ושישנת זה היהעל המדי ב' ליד ?..
אפשר לגנוב בקלות..
היום זה חייב להיות מאחורי 2 מנעולים לדעתי ..

זכויות ל- RedBlossom

כמו שאומרים קצר ולענין ..
מתי סימת קורס חובשים ?

זכויות ל- RedBlossom

המושג "נרצח הבן" או נ.ר.צ.ח - ה.ב.נ הנו מושג שהיה מקובל ונלמד בקורסי החובשים השונים, בבית ספר להדרכת רפואה - בה"ד 10 בצריפין בסוף שנות השבעים עד סוף שנות השמונים ואולי מעבר לכך (של המאה הקודמת).
המושג הוא ראשי תיבות של מילים ראשוניות המאפיינות מצבים קליניים/רפואיים, בהם אין לתת מורפין (מורפיום) לחולה/נפגע או פצוע.
פירוש המושג (הגדרת המצבים בהם אין לתת מורפין - מורפיום):

נ. נשימה
ר. ראש (פגיעות ראש)
צ. צוואר (פגיעות צוואר)
ח. חוסר הכרה
ה. הלם
ב. בטן (פגיעות בטן)
נ. נחש (הכשת נחש)

או בצורתו האחרת:
נ. נשימה - ר. ראש - צ. צוואר - ח. חוסר הכרה - ה. הלם - ב. בטן - נ. נחש

אני לא יודע למה כתבת רק עד סוף שנות השמונים, כי אותי לימדו את זה בקורס בתחילת 2005, אם כי סירטות יצאו מהשימוש בערך בתקופה ההיא.

Nobody exists on purpose. Nobody belongs anywhere. Everybody's gonna die. Come watch TV.
Morty

אני לא יודע אם זה כלל צהלי או שזה רק ליחידות שעושות מבצעים, אבל אצלנו אני חותם על מזרק מורפיום אוטומטי 10מ'ל(כמו מזרק TAB) לפני כל פעילות.

אתמול חבר שלי למחלקה נפצע בעזה מקליע שפגע לו בירך ויצא מהגב התחתון מעל התחת. במזל זה רק שבר לו את האגן ולא פגע בשום דבר חשוב. השיקול שלי ושל החופל היה לא לתת מורפיום כי חששנו מדימום פנימי לא נשלט. הוא לא קיבל למרות שבכה וצרח מכאבים. אז אני לא רואה איפה הקטע הריגשי של לתת מורפיום שלא נחוץ כי זה חבר שסובל, נכנס פה. עדיף שיסבול עוד קצת עד שיגיע מטפל בכיר יותר מאשר שימות מטעות שלי.
ובאמת הפארמדיק החליט להביא לו קצת לוריד במהלך הנסיעה באכזרית אל המסוק.

לא שמעתי שום דבר על קיטאמין לחובשים. מה זה יתן...?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://2007.bluehost.fresh.co.il/02/17/35789858.jpg]

בתור חובש קרבי שהשתחרר לפני שלושה חודשים אני גם זוכר שבקורס חובשים לימדו אותנו שחושב רשאי להחזיק עליו בפעילות מבצעית 2 סירטות של מורפיות אך בפועל זה אף פעם לא קרה.

כמו ש mikiller אמר , כשהגענו לרמת הגולן בזמן הכוננות החופ"ל חתם על מורפיום והביאו לפלוגה.

משהו נוסף: בתדריכים שהיו לנו עם הקרפ"ח למתארי לחימה מסויימים ואקטואלים , הוא נגע בנושא המורפיום. לפי דבריו , חובש אשר ייצא לאותו מתאר לחימה יישא עליו מורפיום. אני לא זוכר אם בסירטות או במכלי הזכוכית הקטנים ( שכחתי את שמם) אך זכרוני נוטה לכיוון האופציה השניה.

דעתי על נשיאת מורפיות היא חיובית. תאג"ד איכותי אשר יידע לתדרך את החובשים ולעשות ריענונים תכופים ותקופתיים בנושא המורפיום ישיג ערך מוסף בקרב חובשי הגדוד.
גם אני נתקלתי בחובשים שלא הייתי מפקיד בידם את האחריות למתן מורפיום וזוהי בעיה שצריך לשים לב אליה במסגרת הגדוד והפלוגה.
שוב , דעתי היא חיובית ונקווה שהחידוש יביא רק טוב.

" ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם "

כמו ש dggs אמר לפני פעילות חותמים על מזרק מורפיום אוטומטי.
סירטות לא קיימות יותר.

האמת שאני הייתי מקבל אותם בצורת אמפולות..
ולחובשים לא חילקו סירטות כלל.

שהחופלים היו חתומים על מורפיום(ובזמן אמת היו אמורים לחלק לחובשים המחלקתים)
לדעתי חופלים בגדוד יכולים לחתום על מורפיום ולעבור רענון אצל הרופא למקרים שבהם נותנים/או לא נותנים מורפיום ..

כמו כן יש מקומות כמו בעזה שיש לרדת עד רמת חובש המחלקה ולתת לו מורפיום פה בא השיקול של הרופא האם הוא סומך על החובש שלו שידעו מתי לתת מורפיום ?..

יש חובשים שגם אני לא היתי מפקיד בידיהם מורפיום כמו גם לפתוח לי וריד אך ברוב המקרים החובשים בעיקר בדרג הגבוה (חופלים/תאגד/חוגד) ראוים ואף רצוי שיחזיקו מורפיום בפעילות מבצעית בעיקר החופלים שעלולים להיות הסמכות הרפואית הבחירה בשטח ולהמתין דקות יקרות עד שיגיע צוות רפואי של תאג"ד
לכן חשוב שחיל הרפואה יעביר רענון לאותם חופלים .

זכויות ל- RedBlossom

בקיצור, נראה כמו עוד "ידיעה" תקשורתית מרגשת...
חיל הרפואה תמיד ידע איפה ואיך לארגן את המורפיום שלו, גם אני כמו יצחקי
הייתי חתום על אמפולות מורפיום שהיו עלי בכל פעילות, אפילו יצא לי
להזריק 10 CC פעם אחת, וכל זה אחרי שנאמר לנו בקורס שאין יותר מרפיום לחובשים.

אין חדש תחת השמש.
אגב קאטמין ושאר סמים, משמשים רק בזמן ניתוחי שדה למיניהם - ללא קשר להרגעה
ושיכוך כאבים מאסיבי.

...והארץ תשקט.
עין שמים אודמת תעמעם לאטה, על גבולות עשנים.
ואמה תעמד - קרועת לב אך נושמת... לקבל את הנס האחד אין שני...

למעשה,החידוש היחיד שראיתי בכתבה,הוא האישור לפראמדיקים לתת אופטלגין.......

קטמין,מורפיום,דורמיקום וכו' פראמדיקים נותנים בשטח מזה זמן רב,וגם מזרקים אוטומטיים של 10 מ"ג מורפיום קיימים בצה"ל מאז המלחמה ומחולקים לפי שיקול דעת,לדעתי שיקול דעת נכון.

אולי החידוש הוא הכנסת קטאמין לפרוטוקול כאב? פראמדיקים,מכירים משהו כזה?

מידע צרכני חשוב-לחצו כאן!

מתוך אתר האינטרנט של "הארץ"
מקור: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1004824.html

ציטוט:

עודכן ב- 16:32 23/07/2008 חובשים קרביים בצה"ל יצוידו בקרוב באמצעי חדש לשיכוך כאבים חזקים צה"ל זונח את השימוש בשפופרת "סירטה" שהייתה בשימוש במשך שנים, בשל יעילותה הנמוכה. בקרוב יצויד כל חובש במזרק אוטומטי המכיל מורפיום מאת יובל אזולאי [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/daily/D230708/245_MURFUM.jpg] תצלום: דובר צה"ל במשך שנים ארוכות, ועד לאחרונה, הבין כל חובש בצה"ל שיש לו רק דרך אחת להרגיע חייל המתייסר מכאבים לאחר שנפצע במהלך פעילות: לפתוח שפופרת קטנה עם מורפיום ולהזריק את תכולתה אל גופו של הפצוע באמצעות מחט מיוחדת. אלא שהשפופרת "סירטה" היתה מלאה בנוסף למורפיום המרגיע גם בחומרים משמרים, מה שהפך את היעילות של הטיפול באמצעותה לחלקי. ייצורה של ה"סירטה" שמוכרת כמעט לכל פצוע בשדה קרב, הופסק באחרונה והרפואה המודרנית החלה להעמיד פתרונות חדשים ויעילים הרבה יותר. בעקבות מסע הרכש וההצטיידות של צה"ל בשנתיים האחרונות, מאז מלחמת לבנון השנייה, החל חיל הרפואה להצטייד באביזרים חדשים שיהיו נוחים יותר לשימוש מצד החובשים בשטח ויעילים הרבה יותר מהאמצעים שעמדו לרשותם אך לפני שנתיים תמימות. בקרוב, יצויד כל חובש במזרק אוטומטי המכיל מורפיום, שאותו ניתן להזריק לפצוע באופן הדומה להזרקת אטרופין בעת חשש מפגיעה מחומר לחימה כימי. כמו במזרקי האטרופין, גם בקצהו של מזרק זה מצויה נצרה שעם הסרתה, לחיצה על חלקו התחתון משחררת מחט שמזרימה אל תוך הגוף את החומר הפעיל: "עד היום לא היה דבר כזה בעולם. לחובשים היתה אפשרות להרגיע כאבים אצל פצוע רק באמצעות ה'סירטה' והזכות להעניק טיפול נרחב יותר לשיכוך כאבים אצל פצוע היתה נתונה בלעדית לידי רופא צבאי והוא עשה באמצעות מתן אמפולות נגד כאב. רצינו אביזר חדש שיוכל לשמש בנוסף לרופאים גם את החובשים כי לרוב הם הראשונים שפוגשים פצועים בשטח", אומר קצין הרפואה של פיקוד צפון, אל"מ אופיר כהן. בחיל הרפואה הוחלט באחרונה להרחיב במקצת את סמכויות החובשים בשטח ולאפשר להם לנהל מהלכים שעד כה היו תחת סמכותם הבלעדית של חובשים. מתן מורפיום באמצעות מזרק אוטומטי הוא אחד מהם. בנוסף, חובש יוכל לקבוע במצב חירום על הפסקת טיפול בפצוע- במקרה שטיפול זה מעכב טיפול בפצועים אחרים שאותם ניתן יהיה להציל. חובשים שיצאו כיום לקרוב, מסביר אל"מ כהן, יצטיידו בעוד חידושים בתחום הרפואה והעזרה הראשונה, כמו תחבושות המוסטטיות שמכילות חומרים המסייעים לעצירת דימומים, מקבע שברים חדש שהוא עמיד, נוח ומתקבל וחוסמי עורקים שיכולים לשמש לחסימת עורקים גדולים כמו בשוקיים: "בטרם המלחמה הכשירות של הצוותים שלנו היתה חלקית. מאז, כל הצוותים מתאמנים, חלקם מתאמנים בשטח באמצעות מערכות סימולציה מתקדמות וניידות המדמות מצבי פציעה באמצעות בובות מיוחדות", אמר הקצין.

_________________________________________________

אזהרה: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות !
תראו, אפילו החייזר נהיה ירוק מזה

מנהל פורום מדע בדיוני ופנטסיה ופורום מדע טכנולוגיה וטבע בפרש