מה אנחנו חייבים למרינוס ולחנינא בנו.

מרינוס מוזכר בתלמוד פעם אחת בלבד בעניין פעילות בשבת ש"כלאחר יד".


תניא רבי מרינוס אומר: גונח (המיילל מכאב לבו פליינדרי"א) יונק חלב בשבת (משום רפואה ורפואתו חלב עז). מאי טעמא? יונק - מפרק (הנותק דבר ממקום שגדל בו ולא מן המחובר אלא מן התלוש ותולדה דדש הוא, שמפרק תבואה מקשיה כלאחר יד (שאין דרך בני אדם לינק אלא לחלוב ביד), ובמקום צערא (שמצטער מכאבו) לאגזרו רבנן.
אמר רב יוסף: הלכה כרבי מרינוס.

בזכותו פסיקתו ניתן לבצע פעולות עבודה בשבת שבדרך כלל אסורות, בתנאי שיעשו "בדרך שונה" או "כלאחר יד". אם יש צורך מוצדק להדליק מכשיר חשמלי בשבת, אין לגעת במפסק באצבע אלא באמצעי אחר. גם החליבה בשבת מבוססת על פסיקה זו.

אני מניח שהתכוונת למשהו מסוים, אולי פיקנטי, לא מצאתי כזה, אז אנא פתור לנו חידתך.

האם יש מישהו שיזיל ויגמור?

אבל לא מוכן להניח את המוניטין המכובד שלי על קרן הגוגל

אבל אוסיף רמז. אילו הבאתי תמונה של הפסיפס במלואו - לא היה צורך במוניטין או בגוגל כדי לזהותו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.meitar.org.il/Media/Uploads/025.jpg]




אגב, מאיפה העתקת את התשובה. (לינק?)

http://www.hum.huji.ac.il/cja/Index...pha%20Isaac.htm