28-04-2008, 14:36
|
|
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
|
|
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
|
|
תראי, אני חושבת שפשוט הסתבכת עם עצמך ברמות כאלה שאת לא יודעת איך לצאת מזה. גם אני הייתי במצבים כאלה, ויש דרך לצאת מהם- פשוט לפתור אותם באופן שיטתי, אחד אחרי השני.
בנוגע לאמא שלך- העונש הוא עונש ואותו תאלצי לסבול. אני הייתי ממליצה לך להשקיע את השבוע הזה, במקום במרמור על העונש ולהיות זועפת כלפי העולם, בהשקעה ב"זמן איכות" עם המשפחה. מתי לאחרונה שאלת את אמא שלך איך היה לה בעבודה? מתי דיברתן? מתי עזרת לה לבשל ארוחת ערב? יש רגעים קטנים ששווה להשקיע בהם. לא תאמיני כמה זה משתלם מאוחר יותר.
בנוגע לסיגריות- תראי, אני מעשנת מכיתה ט' בערך. תקופה קצרה מאוד הסתרתי את זה מההורים שלי, ואח"כ הבנתי את הדבר החשוב ביותר- אם את באמת מעשנת, כי את רוצה לעשן וזה עושה לך טוב (המתייפייפים למיניהם מוזמנים לא להסכים איתי, אני טוענת פה את טענותיי)- תעמדי מאחורי זה. תאמרי לאמא שלך שאת מעשנת, ותסבירי לה שזכותה לא להסכים שזה יהיה אצלה בבית, אבל שזה המצב. תכבדי אותה. אם היא תתעצבן- תבהירי לה שאת בן אדם מעשן ושככה זה יישאר, פשוט שאת מכבדת אותה ולא תעשני בבית. זה הזמן להיות בוגרת. כמובן שהכי טוב יהיה אם את מעשנת כי חברים שלך מעשנים ואז גם יהיה לך קל להפסיק, אבל אני לא חיה בסרט. אנשים מעשנים כי זה עושה להם טוב נפשית.
לעניין המסנן- תראי, הקלישאות הידועות שאומרות שהזמן הוא המרפא הטוב ביותר, לא סתם קיימות. לא ברור לי איך יש לך חבר ואת מנסה את מזלך אצל אנשים אחרים, אבל בקטע הזה אני משתדלת שלא לשפוט. הוא מסנן? כנראה שהוא לא מעוניין. תביני את זה, תקבלי, ותמשיכי הלאה.
לגבי הידיד המנשק- זה הזמן להוציא את המרצע מהשק. אם הוא באמת ידיד טוב, שבי ודברי איתו. תבהירי לו בדיוק איפה היחסים שלכם עומדים. יכול מאוד להיות שהוא יתאכזב קשות, ואולי זה גם יפגע בקשר ביניכם, אבל אין ברירה. הדברים חייבים להיות בהירים כדי שתוכלו להמשיך הלאה בצורה זו או אחרת.
ו.. לגבי החבר- שמועות הן דבר הרסני ובלתי מתחשב, ואני מאוד לא ממליצה להסתמך עליהן. גם איתו את צריכה לדבר. להציג לו את הדברים באופן הכי ברור. לא לצעוק, כי זה סתם ירתיע אותו והוא יעבור למצב הגנתי, אלא פשוט לספר לו מה אומרים לך ומה את חושבת, ולשאול אותו ישירות. אני מניחה שכבר תדעי אם הוא משקר לך או לא. ואם הוא משקר? תחתכי.
אני מקווה שזה לא ארוך מדי, ומקווה שיעזור.
אגב, המצוקות שתיארת- כבודן במקומן מונח, אבל תחשבי מה יקרה כשחלילה תהיי במצוקה קיומית, כזו שלא מותירה כמעט מקום לתקווה וקשה מאוד למצוא ממנה מוצא. אני מציעה לך לקחת את הדברים בפרופורציות. כל מה שתיארת לעיל אכן בעייתי, אבל פתיר בהחלט. קחי את עצמך בידיים- זה הזמן לשפר.
_____________________________________
|