מצאתי שהמלה ארדיכל מקורה באכדית - ארע דיכל, עבד ההיכל. מתי, אם כך, התהפך השם מארדיכל לאדריכל? ומדוע?
אני גם יודע שבשנות העשרים של המאה הקודמת כל העוסקים במקצוע היו ארדיכלים. בעשור שלאחר מכן החלו להופיע האדריכלים. האם זה מדויק?

ע"פ אגודת אדריכלי הפנים בישראל:

קור המילה "אדריכלות" הוא במילה הארמית "אדריכל" שמשמעותה: רב בנאי או האחראי על הבנייה. המילה הלועזית המקבילה למילה "אדריכלות" היא "ארכיטקטורה" (ארכי, מילולית: רב , מאסטר; טקטורה, מילולית: צורה) אשר מקורה במילה היוונית "ארכיטקטון" שפירושה "בנאי ראשי".

ואילו ע" ויקיפדיה:

בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא (דף קי"ח) מופיע האדריכל כבעל אחריות למלאכת התכנון שהופקדה בידיו: "הבנאי שמסר לאדריכל, אדריכל חייב", ובמקום מפרש רש"י כי אחריות האדריכל ("אבי האומנין") לפקח על יציבות המבנה וגימורו.

בתלמוד ירושלמי מופיע המונח "ארכיטקט" במסכת ברכות (פרק י"א) כמייצג את אומן הבניה.

בספר שמות מוזכרים בצלאל בן אורי (על שמו גם קרויה האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל") ואהליאב בן אחיסמך כאדריכלים בוני המשכן.

אר - דיכל. ר לפני ה-ד. שאלתי לגבי השינו שהשם עבר: בעבר קראו לאנשים הללו ארדיכלים (ר לפני ה-ד) וכיום הד' מקדימה את הר'.
מקור המילה, כאמור, הוא באכדית: ערא דיכל. מה שאומר שהמלה הקדומה היא ארדיכל. ר לפני ד.

תודה.

ההסבר היחידי שמצאתי-
אטימולוגיהמן המילה האכדית "arad ekalli" או בארמית "אַרְדִּיכְלָא" שפירושה המקורי - "עבד ההיכל", האדם המשרת את ההיכל (הארמון, המקדש). המילה התגלגלה לשפה העברית ל"ארדיכל" כתירגום למילה היוונית "ארכיטקטון" שפירושה "בנאי ראשי" (ארכי - ראשי, טקטון - בנאי). הצורה המקובלת כיום נוצרה בעקבות סיכול אותיות בין הרי"ש והדל"ת וכך נוצרה הצורה "אדריכל", וכפועל יוצא - "אדריכלות" (ארכיטקטורה).

2 הצורות הן די עתיקות, ושתיהן מופיעות כבר בתלמוד
אך כמו שציינת, ארדיכל היא "הצורה המקורית" בעברית (לא מ-"ארע דיכל", אלא מ-"ארד איכלי"..)
לגבי השאלה למה המילה הפכה לאדריכל, כנראה מכיוון שצורה זו יותר נוחה להגייה
זו כנראה גם הסיבה שצורה זו יותר רווחת כיום (באיזו תקופה זה קרה איני יודע)

בעברית יש הרבה מקרים שמילים משנות את המבנה שלהן לצורה בעלת הגייה יותר "נוחה",
ע"ע שיכול עיצורים בבניין התפעל (פה זה כבר משהו מושרש בשפה),
א' פרוסתטית/פרותטית (תותבית) שהתווספה למילים יווניות המתחילות בצרור עיצורים (סטדיון->אצטדיון)
או מקרים שונים אחרים.. (קלרינט->קלרנית)
ואל לשכוח שהמקור "ארד איכלי" עצמו שונה תחילה ל-"ארדיכל", ככל הנראה מאותה הסיבה

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

לכל שפה יש פונולוגיה משלה וכאשר היא מאמצת מילים חדשות משפה אחרת, או מטה מילים היא מפעילה עליהן, במוקדם או במאוחר, את החוקים הפונולוגיים שלה (שגם הם משתנים עם הזמן, או עם הדיאלקט). אין מדובר בנוחות או קלות הגיה, למרות שזה מה שנוהגים ללמד בבית הספר.

בשביל זה כתבתי "נוחה" במרכאות
כי די ברור שזה תלוי בשפה
ליוונים, לדוגמא, לא הייתה בעייה להגות שווא-נח בתחילת מילה
ל-"עברית המודרנית" גם נראה שאין בעייה עם זה
לעומת זאת, לרוב האירופאים כן קשה להגות אותיות גרוניות (שזה עוד דבר המחלחל גם לעברית..)

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תודה לכולכם.
ובכל זאת - האם יש דרך לעקוב, עפ"י מהדורות המילונים, מתי זה קרה? להערכתי, כאמור, זה היה מתישהו בשנות ה-30' המאורחות של המאה הקודמת.

ואם כבר - מתישהו? מתישהוא? לאנשהו? לאנשהוא? איכשהו? איכשהוא? כלשהו? מישהו? סבא שלי, איש העליה השלישית, הרבה להשתמש בסיומת הזו לביטויים רבים, ואני עדיין נוהג כמוהו.
האם אני שוגה? האם אני בודד?