26-04-2008, 21:52
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
הטיול של shlomz הזכיר לי נשכחות והנוסטלגיה משכה אותי לגיחה לא מתוכננת למחוזות ש"מנת יתר" שלהם אי שם בתחילת שנות ה-90 הביאה לכך שקצת הוזנחו על ידי מאז. חורבת בית לויה מעטרת את הגוש הצפוף של החורבות בשטחי האש של בא"פ לכיש, אבל דרומית ל"אצבע" האזרחית של גוש "לכיש-אמציה-שקף" (שזה "ענבים/ענבים/ענבים") משתרע הגוש התאום: מעניין לא פחות אבל מוכר הרבה פחות וגם לא ממש נגיש ברוב ימות השנה – אחד מהאזורים הלא מיושבים האחרונים והרצופים צפונית לנגב.
התחלתי בנסיון שחצני להכנס לשטח מכוון חורבת מאחז. מסתבר שמאז שהייתי בעל בית שם השתנו דברים ותודות לכביש 6 (בעיקר) השתנו כל צירי הגישה לשטח. מכיוון שבשפלת יהודה כל גבעה ודרך עפר נאים דומים, קל לטעות ויותר קל לנסוע שעה באשליה שאתה על ציר מסויים, בעוד שאתה בעצם לא... זוג ישראלים טובים שעושים טיול של כמה ימים ע"ג סוסים עשו איתי עסקת חליפין: 2 דקות GPS (שלהם) תמורת כמה דקות סקירת אופי המסלול ממי שמכיר אותו וגם את קטע שביל ישראל הסמוך (שהוא אחד המשעממים בקטעי השביל, כך נאלצתי לספר להם).
בהמשך היום הסתבר לי שבעצם ימי השטח כ"באזור הדמדומים" ספורים ממילא.
התחלנו במבט על תעלת ההטיה של נחל אדוריים ליד "תל אגרה" (קרוב ליער אמציה). סוגיה באמת מעניינת לברר מה הסיבה השניעה קדמונים להשקיע מאמץ בחציבה כזאת, באזור שולי ועל נחל "רגיל".
בשני קליקים כמעט רצופים תפסתי שני בעלי בית של השטח שלא ממש חוששים מאורחים. עוף דורס גדול מאוד, שהיה החבר השלישי באותה דקה, הספיק להעלם לו עד שצילמתי את הראשונים.
_____________________________________
.
|