אם שני סוגי נק"לים משתמשתים באותו סוג תחמושת כלומר אותו קליבר. איך זה ששינהם משמיעים רעש אחר? לדוגמא אם-16 וגליל יורים תחמושת מסוג 5.56 מ"מ ולגליל יש רעש הרבה יותר חזק איך הדבר קורה?
שאלה שניה. שאותם סוגי נקל"ים יורים את אותם תחמושת איך זה שאחד מהם יכול לירות למרחק הרבה יותר גדול מהשני ששניהם יורים את אותה תחמושת?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

א. רעש הירי מורכב מכמה מרכיבים:

• קול מעוף הקליע, כולל הבום העל קולי שלו (אם הוא מגיע למהירות על קולית).
• רעש הגזים הפורצים מהלוע, וזה מושפע בין היתר ממבנה הלוע ו/או הסתרשף או כל דבר אחר המורכב עליו.
• רעש התחמיש - ז"א הפעלת חומר הנפץ ההודף בתרמיל.
• רעש מנגנון הנשק על חלקיו הנעים השונים.
• לא כולל את צווחות ההנאה או הפחד של היורה............

ב. מרחק הירי מוכתב ע"י מהירות הלוע. זו המהירות בה הקליע עוזב את הקנה, ומהירות זו נקבעת (בהנחה שאנחנו באמת מדברים על תחמושת אחידה מכל הבחינות) ע"י אורך הקנה, ובמידה מסויימת גם ע"י צורת חירוק הקנה (כי זה קובע את מידת החיכוך בין הקליע לקנה).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

האם יש קשר כל שהוא בין אורך הקנה לטווח המקסימאלי של הקליע ?...

שאלה :
מרחק הירי לא נקבע גם לפי כמות הגזים שמופנים לצורך החזרת המכלול אחורה ?

א. הגורם הראשון הקובע את הטווח המקסימאלי הוא האנרגיה הקינטית של הקליע בעזבו את הלוע. אנרגיה זו נגזרת ממהירות הלוע (וזה תוצר סופי של גורמים כגון אורך הקנה, הלחץ לארכו - וזה גם מושפע מפחת של הפעלת המנגנון, מקדם החיכוך בין הקליע לקדח הקנה ועוד) ומסת הקליע.

ב. צורת הקליע - משפיעה על כוחות אווירודינמיים, וזה קובע את מידת אבדן המהירות לאורך מסלול התעופה שלו.

ג. תנאים אטמוספריים כגון לחץ אוויר (בגובה הירי, וכן בגובה המירבי אליו עולה הקליע במעופו), טמפרטורה, רוח, לחות יחסית, והפרעות אחרות כגון גשם, ברד, שלג או להבדיל - אבק וחול. לכל צורך מדעי - מקובל לדבר במונחים של "אטמוספירה סטנדרטית".

ד. יש להבהיר גם את ההבדל בין טווח מקסימאלי בליסטי - שזה ירי בזוית של 45 מעלות, ומדידת המרחק שבו נופל הקליע מרוב "עייפות", לבין טווח מקסימאלי אפקטיבי, שזה הטווח שבו יש לקליע עדיין מספיק אנרגיה כדי לבצע את משימתו. כאשר מדובר בנק"ל - אין לטווח הבליסטי המירבי משמעות רבה, פרט לקביעת מרחקי בטיחות. המצב שונה בארטילריה. שם - האפקטיביות של פגז נפיץ אינה תלויה באנרגיה הקינטית שלו, ולכן הטווח הבליסטי המירבי יכול להיות גם הטווח האפקטיבי המירבי. עם זאת, היות והפיזור הטבעי עומד ביחס יש למרחק, שימוש בטווח מירבי זה סביר רק על מטרת שטח.

למביני דבר - סעיף א' שייך לבליסטיקה פנימית, ב' וג' - לבליסטיקה חיצונית, וד' - לבליסטיקה סופית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי op9090 שאלה : מרחק הירי לא נקבע גם לפי כמות הגזים שמופנים לצורך החזרת המכלול אחורה ?

שולי ביותר.

יש בעיקרון כ 3 מנגונים נפוצים (לא רק)
החסכוני כמו ב מ-16 בו הגזים עוברים בצינורית דקה עד למחלק.
הבזבזני כמו בגליל ובקלאשניקוב בו הגזים דוחפים בוכנה עם מחלק.
ומנגנון בניצולת ביניים של בוכניה קטנה המכה על המחלק (כמו בביליארד) המוכרת מהקרבין המשטרתי (כמעט ז"ל) ו ה M-14 .

ובסופו של דבר ההבדלים (כאשר אורך הקנה ומעלה הסליל שווה) מינוריים.
יש לזכור שרוב הגזים נוצרים בפיצוץ הראשון שקורה בחלק הראשון של הקנה סמוך לבית הבליעה, אח" נמשכת שריפה מעטה של שאריות. דבר נוסף הוא שהגזים למנגנון הדריכה מחדש נכנסים אליו רק כשהכדור כמעט בסוף דרכו בקנה, והם נכנסים בסילון (העיקרון הוונטורי) אל אזור הבוכנה ונותנים מכה קצרה.

עוד נתון חשוב רק כ 1/3 מהאנרגיה בירי נק"ל הולכת להדיפת הקליע רוב האנרגיה משתחררת בצורת חום עקב החיכוך הגבוה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ א. רעש הירי מורכב מכמה מרכיבים: קול מעוף הקליע, כולל הבום העל קולי שלו (אם הוא מגיע למהירות על קולית). רעש הגזים הפורצים מהלוע, וזה מושפע בין היתר ממבנה הלוע ו/או הסתרשף או כל דבר אחר המורכב עליו. רעש התחמיש - ז"א הפעלת חומר הנפץ ההודף בתרמיל. רעש מנגנון הנשק על חלקיו הנעים השונים. לא כולל את צווחות ההנאה או הפחד של היורה............ ב. מרחק הירי מוכתב ע"י מהירות הלוע. זו המהירות בה הקליע עוזב את הקנה, ומהירות זו נקבעת (בהנחה שאנחנו באמת מדברים על תחמושת אחידה מכל הבחינות) ע"י אורך הקנה, ובמידה מסויימת גם ע"י צורת חירוק הקנה (כי זה קובע את מידת החיכוך בין הקליע לקנה).

תיקון קל: טווח הכדור (בהנחה משמדובר על כדורים זהים אשר נורים מקנה שונה) מושפע, כאמור, מאורך הקנה (קנה יותר ארוך יגרום, לרוב, למהירות לוע גדולה מעט יותר, אם כי לא בצורה משמעותית), מצורת חירוק הקנה (מהירות הלוע בקנה פוליגוני תהיה גבוהה יותר, לרוב, מקנה סלילים) אבל הפקטור המשמעותי ביותר הוא מעלה הסליל - מעלה סליל גבוה יותר יגרום לסחרור מהיר יותר של הכדור, ולכן בדרך כלל לכדור יציב יותר = טווח יותר גדול. אם כי גם זה לא מוחלט, ומשתנה עם סוג הקליע.

I think, therefore I am. I think

לחירוק הקנה יש בהחלט השפעה על מהירות הלוע, אלא שככל שהסליל "צפוף" יותר (ומהירות הסיבוב של הקליע גדולה יותר) אתה מאבד מהירות כי חלק מהאנרגיה מושקעת בהתגברות על תינגודת הקנה. קליע בעל סחרור מהיר יותר יהיה מדויק יותר אך לא בעל טווח גדול יותר. ההבדלים בין צורות החירוק השונות, לרבות קדח הקסהגונאלי, אוקטהגונאלי, חירוק רגיל וחירוק הפוך - משמעותם די שולית, כי בכל מקרה מושקעת קצת אנרגיה בעיוות של הקליע כדי להתאימו לקדח בצורה שיהווה אטם גזים טוב. ישנן דרכים לשפר אבדן זה, למשל ע"י שימוש בסבוט פלסטי, או ציפוי טפלון לקליע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי DZZ , לרבות קדח הקסהגונאלי, אוקטהגונאלי, חירוק רגיל וחירוק הפוך ... למשל ע"י שימוש בסבוט פלסטי

סבוט פלסטי בתחום הנק"ל אני מכיר רק מקליעים לרובי ציד (Buckshots ,Slugs) ושם הקנה בכלל לא מחורק.

האם יש תחמושת עם מנעלים שמתאימה לירי מרובי סער 5.56 או 7.62 או אפילו מאקדחים?

מבלי לחפש יותר מדי - הקטע הראשון לקוח מספרו של IAN V. HOGG על תחמושת, והקטע השני מעיתון של חובבי נשק, ומדובר בו על שימוש בטפלון. התחמושת הזו נאסרה עקב לחץ של דעת הקהל, אך שבה ומופיעה בצורות שונות בשוק.

בהנחה שהחלק הראשון לא ברור:

להלן קטע מאחת האנציקלופדיות לנשק, מלבד ההגדרות האלה - חירוק הופיע לראשונה לא כדי לשפר את דיוק הקליע, אלא כפתרון לבעיית המשקעים שהצטברו בקנה עקב השימוש באבש"ר שחור. מאוחר יותר נוכחו שחירוק ספיראלי גם משפר את הדיוק. המושגים שהבאתי לעיל מתייחסים לצורה הגיאומטרית של חתך הרוחב בקנה. בעבר היו כלי נשק עם קדח קנה פוליגוני (משושה = הקסהגון, או מתומן = אוקטהגון). אחד מכלי הנשק המפורסמים שבו נעשה שימוש בקנה עם קדח אוקטהגונאלי היה רובה כבד לצייד בופלו. צורה זו חזרה בכמה מקרים בודדים באקדחים מסוימים. "חירוק רגיל" מתכוון למצב שבו קדח הקנה החלק, עובר חריצה של שניים עד 16 חריצים ספיראליים. "חירוק הפוך" הוא בסה"כ מצב שבו חריצים אלה רחבים מאד, ואם הם רחבים דיים, אזי פני הקנה המקוריים מהווים בליטה מעל פני השטח הפנימי. דרגת הסיבוב של החרוץ יכולה להיות קבועה, או, בכלים מודרניים יותר, משתנה לאורך מהלך הקנה, וזאת כדי להפעיל כוח שווה על הקליע המאיץ והולך. עד כאן לגבי קנים צילינדריים רגילים. ישנם גם קנים קוניים והיברידיים, ושם עניין החירוץ מסובך יותר, הן לתכנון, והן לייצור.

טפלון לא נועד להקטין את בלאי הקנה?

הטפלון נועד למעשה לשתי מטרות: האחת להקטנת החיכוך בקנה, והשנייה להקטנת החיכוך בעת החדירה של הקליע למטרה.

לא בדיוק הבנתי מה תורם חירוק הקנה לרעש....................


אני יודע מה הוא תורם ליציבות הקליע באויר.

לשינויי נפ"מ בין הכדור הראשון לבאים אחריו.(חשוב בצליפה)

אבל איזה קשר בין זה לרעש ?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb לשינויי נפ"מ בין הכדור הראשון לבאים אחריו.(חשוב בצליפה)

אפשר הסבר?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il