במלחמת יום הכיפורים כוחות השריון שלנו סבלו אבדות כבדות בעקבות טיל הסאגר , והיווה הפתעה לכוחות השריון .
1 . מה היו הלקחים בעקבות המפגש עם טילים אלו במלחמה ואחריה ?

תודה ..,

ראוי לציון שב-71' נערך בגבול הצפון יום קרב שבמהלכו הפעילו הסורים טילי סאגר ושמל כנגד רמפות שריון שאויישו בידי חטיבת מילואים בתע"מ.
המילואימניקים דווקא תיפקדו יפה ופגעו בטנקים סורים ובעמדות נ"ט ולמדו לנצל את זמן המעוף האיטי של הטיל ולזהות יציאות שלו.
למרבה הצער לא נראה שמישהו דאג להטמיע את המסקנות של אותו יום.
במנגל ביום העצמאות לפני מספר שנים סיפר חבר של הוריי, שהיה גנן ב-460 כשפרצה המלחמה, שאיש לא דיבר על איום הטילים אך שחומר מודיעיני וכן מידע תורתי להתמודדות עם הסאגרים היה קיים בספריית הבסיס.
לפי סיפורו הגדוד שלו ירד בשיירה עורפית על זחלים לסיני ובלילה הם התחילו לחטוף פגיעות מסאגרים שטיווחו לפי הפנסים שלהם שדלקו מאחר והיו בתנועה מנהלתית.
לדבריו איש לא ידע בכלל מה יורים עליהם ורק כשראה את התיל של הטילים מונח על הצריח והסיפון הבין שמדובר בטילי נ"ט.

הוא משקשק את פתיחת הטיל "שק שק".

תייל מנחה של כל אותם סאגרים שפגעו "ארוך" עד שהגיע האחד שפגע לי בקנה
חזיתית והפכו ל"שושנה"..כמאמר השיר "פרחים בקנה ובנות בצריח ...[אילו בנות ואילו עננים??!!].
גם אני הייתי גנן ב460 [פרחים כבר אמרנו??!!] במשך 5 מחזורים בקמ"ט והמילה סאגר לא עלתה על
דל שפתנו עד אשר חטפנו אותו בהמוניו בפרצוף.

באשכול על הפלת האנטנה המצרית הזכיר דני קריאף את המ"פ שלו באותה התקפוה צוק בוסתן.
לכן שאלתי:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יוסיפון האם תוכל לספר עוד קצת על צוק בוסתן (לימים תא"ל)? בנו שירת איתי בפלוגה ואף כתב פה בעבר. האם נכון שהוא נתקל בסאגר (לא בשמל) כבר בהתשה? על פי שמועה הוא הראשון שנתקל בסאגרים ושיטת ההתחמקות שלו היתה שיפורים בזיגזגים מהירים עד שהטיל גמר את הטווח.

דני ענה:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי דני קריאף צוק בוסתן מ"פ פלוגה ז' אכן הוא אותו צוק שאתה מדבר עליו. מספר ימים לפני שהוכרזה הפסקת האש ירו המצרים לראשונה טיל סאגר לעבר צוק בצומת המוות ליד איסמעליה זה היה טיל הסאגר היחיד שנורה במלחמת ההתשה. למרות שלאחריו הצטייד הצבא המצרי באלפי טילי סאגר בתגובה לשאלתי מדוע אף טנקיסט בסדיר והן במילואים לא ידע על קיומו של הסאגר שעשה שמות בשריון במלחמה? השיב אלי זעירא שהוא שלח 11 מזכרים למפקדת גייסות השריון על הצטיידות הצבא המצרי בטיל ומשום מה המידע לא הועבר ללוחמים ...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

בהמשך אביא ציטוט שמתייחס לארוע

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

מתוך הספר "פלוגה י' בסופה"

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

היו בידינו מספר ערכות של טילי סאגר לפני מלחמת יוה"כ אותן תפסנו בהתקלויות עם מארבי קומנדו מצרי בשטחנו. למדנו את תכונותיהם עוד בשלהי מלחמת ההתשה !!!! החשש היה שטילים אלה יוכלו גם לפגוע במסוקים מנמיכי טוס !

אינני בקיא בתירגולות שהשיריונאים היו אמורים לתרגל להגנה מפני הטילים הללו אולם יש לזכור שאיש לא ציפה למלחמה באוקטובר 73 מחד ומאידך לא נראה היה כי קיים מענה טוב מול האיום הזה. בנוסף לכך, כל נושא אפשרות ההישטלתות המצרית על הגזרה המזרחית של התעלה והצבת מארבי סאגרים בדיונות היה בבחינת "שינסו.." נכון - "קיפאון" מחשבתי.

אבל אני חייב להעיר שאינני בטוח (ולא אכנס לפרטים) שכיום קיימת מודעות ותרגולות טובות ואפקטיביות כנגד טילי נ"ט מתקדמים גם כן.... זה דרכו של עולם בלתי מושלם

אמ"ן הפיץ חוברת תוד"א על בסיס הטילים שנתפסו במלחמת ההתשה והתקלויות עימם במהלכה.
הן עשו דרכן אחר כבוד לספריות היחידתיות ושם העלו אבק...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

אני זוכר את חוברות תוד"א הנ"ל אשר הופצו בין היחידות. הכל היה ידוע, אבל הזחיחות הרגה אותנו.
אני סבור כי גם הצלחתה של מחלקת השוטים ברמה"ג לחמוק מהסאגרים הגדילה את חוסר הזהירות. שכן, הענין זכה לפרסום ויצר אמונה כי הטילים הללו אינם יעילים. בדיעבד, אני סבור שפשוט כוון הסאגרים היה מאוד בלתי מיומן-חוסר מיומנות, אשר פרדוקסלית, היה בעוכרינו.

לפני המלחמה הגיעו אלינו לצאלים אנשי הצוות הדרומיים של חטיבה 188 (בעקבות רה אירגון שכלל את קיצור השירות וסגירה מתוכננת של חטיבה 14 הוחלט שישרתו ב188 רק צפוניים). הם סיפרו לנו על ימי קרב בהם ירו עליהם סאגרים ואף פגעו. באותה תקופה התפרסם במערכות שריון מאמר בשם "האם הטנק מת?" שעורר פולמוס גדול. במאמר נטען שטילי הנ"ט, המיקוש הפזיר ומסוקי התקיפה (פה אני לא בטוח, עברו יותר מ35 שנה) יסמנו את סופו של הטנק. רוב המגיבים יצאו נגד התיזה בשצף קצף. כחודש לפני המלחמה, פורסמה כתבה בטלויזיה על אימוני המצרים. הטקטיקה שלהם היתה ידועה לכל מי שהתעניין. המסקנה היא שצה"ל ידע או היה צריך לדעת אך אנחנו חיינו בהכחשה.

לגבי מה אפשר לעשות מול הסאגר. זהו טיל קומפקטי וקל (יחסית לתקופתו) ובעל רשק שהספיק לחדירה של כל הטנקים שהיו אז בזירה. הכוון יכל להתרחק עשרות מטרים מהטילים כך שאם זיהית יציאה וירית לעברה, לא פגעת בכוון (או הפרעת לו). לטיל היה טווח של 3000 מטר. חסרונותיו היו טווח מינמום גדול של כ500 מטר, מהירות טיסה נמוכה, מנוע מעשן שהקל על הבחנה ותלות גדולה במיומנות הכוון.

הסאגרים השפיעו מאד על התפתחות הלחימה בגדה המזרחית של התעלה וגרמו אבידות כבדות לשריון. בגדה המערבית (במיוחד בדרום) ההשפעה היתה קטנה יותר, אולי כי רוב הסאגרים היו בגדה המזרחית.גם ברמת הגולן לא היתה השפעה דומיננטית לנשק זה (למעט בתל שאמס).

כיצד ניתן היה להתמודד עם הסאגרים?
בעמדות:

• טנקאות בסיסית, חשיפה נמוכה ככל האפשר, החלפת עמדות וכו'
• תצפית

בתנועה:

• טקטיקה בסיסית, תנועה מאובטחת, ניצול תואי קרקע
• מעבר שטחים פתוחים במהירות (זיגזגים ודומיהם מקטינים את סיכויי ההפגעות לטיל בודד אך מגדילים את זמן החשיפה)
• שימוש בעשן למיסוך
• ניצול הלילה

לאחר שלב הפתיחה של המלחמה למדנו להתמודד עם הסאגרים בעמדות ולדעתי נפגעו שם מעט טנקים. ההתקפה מול כוחות מוגנים בסאגרים בגדה המזרחית נשארה אתגר גדול כל המלחמה. הסיבות לדעתי הם:

• הכמות הגדולה של חוליות הסאגר.
• חוסר חימוש יעיל לירי על חי"ר (המעיך והחלול היו מתחפרים בחול בסיני לפני הפיצוץ והאפקט היה קטן) הפלשט נועד לעזור בפתרון הבעייה.
• בעייה של צה"ל לפעול בלילה עקב נחיתות באמר"ל (במבצע אבירי לב שנערך בלילה השתתפו כל הטנקים מסוג מגח 6 שהיו בצהל והיו היחידים בעלי אמצעי כינון א"א)
• חוסר אפקטיביות לאחר העליה ליעד בהשמדת חי"ר (למג"ח 6 למשל היו מקלעים דפוקים שכמעט לא ירו)
• חוסר האפשרות להשתמש בחרמ"ש בגלל שהזחלמים עיכבו את הטנקים בהתקפה והגדילו את זמן החשיפה שלהם לטילים.
• לטנקים לא היו מדוכות עשן (למגחים למיטב זכרוני לא היו ולשוטים הורידו אותם). המיסוך באמצעות המנוע אומץ אחרי המלחמה.
• לא נעשה שימוש מספיק בארטילריה לריכוך ולמיסוך. (אני חושב שנושא זה שופר תוך כדי הלחימה).

בעיות רבות נפתרו לאחר המלחמה בתו"ל ובהצטיידות (גם באויר), והסיבה שלא הייתה מלחמה גדולה ב35 השנים האחרונות היא שגם הערבים יודעים את זה. ככל שמתקרבים לזמננו אני חושב שמן החוכמה לא לעסוק באמצעים ובטקטיקה, בכל מקרה חוזרים לטנקאות וטקטיקה בסיסיים שלצערי צהל שכח בשנים שלפני לבנון 2.

העלית כאן נקודה חשובה הקשורה ביעילות השימוש בטילי הסאגר. כתבת: "ניצול הלילה"....

אני לכשעצמי לא שמעתי ולא ראיתי עדות בלתי ניתנת לעירעור על שימוש שנעשה בטילי הסאגר בשעות הלילה....!!!

מי שמכיר והכיר היטב את אופן ההפעלה של הטיל הזה יודע שישי צורך במיומנות עצומה בהפעלתו בשעות לילה. בייחוד בטווחים גדולים. לא לחינם השתמשו במשקפת (יום) לכוון הטיל (נכון - אפשר היה לשלח ולכווןטיל ללא המשקפת אולם סיכויי הפגיעה היו ירודים)

המצאות הכוון במרחק רב מארגז השילוח גם היא פגעה במיומנות ההפעלה בגלל הפאראלאקס שבין המטרה, הטיל ועין המכוון. לגמרי לא פשוט. רוב החוליות עליהן ידענו (וחלקם אף תפסנו) הסתתרו במרחק קטן מארגזי השילוח - מטרים בודדים.

שאינטרנט תמונות לרוב בנושא. הנה אחת מהן:

אני מכיר ירי סאגר לילי אחד לאור תאורה
אני מצדיק את שמואל: טנקאות בסיסית יכולה למנוע היפגעות מסאגרים. קשה יותר להתחמק מטילי נ"ט אחרים אך זה עדיין אפשרי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ראשית מסכים לכל מה שכתב דוד שמואל
אין תחליף לעקרונות הישנים והטובים

ועוד בעניין טנקאות בסיסית ולחימת יבשה
מאמר שהתפרסם במערכות האחרון
http://www.global-report.net/drori/?l=he&a=240261

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

תוכל לראות את אותו המידע בספר "פלוגה י' בסופה"
העמוד הרלוונטי במעלה השרשור...

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

"את התירגולת הכניסו למערך ההדרכה בשריון אחרי מלחמת יום הכיפורים"
פיסקה אחרונה, חשובה ועצובה.
תודה רבה על הסריקה.

שים לב לכותב: העיתונאי ניר מן הוא בנו של לוי מן מבית השיטה (שמשום מה זכרתי שהיה מח"ט 7, גם אם לא היה מח"ט 7 הוא קצין שריון בכיר בדימוס).

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ואח של סרן במיל
שהחליף את ידידינו רגב06 בפיקוד על המחס"ר הגדודי שלי.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

כמי ששירת כמילואימניק צעיר בחטיבה 600/143 במלחמת יום הכיפורים אני חוזר על הקביעה שכבר הוזכרה באשכול ע"י יוסיפון שלאף אחד מהטנקיסטים שלחמו במלחמת יום הכיפורים לא היה מושג מה זה סאגר....
לגבי הערת דודשמואל חשובלציין שעד 14.10.1973 כל טנקי הM60A1 שהיו בחטיבה 600 ובגדוד סיור 87 לחמו ללא מקלעים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וזאת למרות טענתו של אלי זעירא במפגש עם הפורום לאזרוח קרבות מיסודו של ד"ר אורי מילשטיין בבית יאיר ב2006 בתגובהלשאלתי ,שנשלחו לפחות 11 מזכרים בנושא למפקדת גייסות השריון לפני המלחמה - פשלה ראשונה.
השניה הרבה יותר חמורה - 33 שנים לאחר מכן בעת שהטנקים נשחטו ע"י הקורנטים ראיון עם מח"ט 401 מוטי כידור שטען שלאף אחד לא היה מושג לגבי קיומם....
עד מתי תמשך השאננות ואי העברת החומר שמצוי למי שצריך..????????????????
אני משוכנע שבמלחמה הבאה ולצערי הרב היא תגיע.... יתברר שהצרים עלינו יכינו לנו עוד הפתעה.....ושוב יגידו ידענו , העברנו... אבל זה לא הגיע לידיעת הלוחמים...
שמרו ... ואל תגידו שלא אמרתי לכם..........!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

http://www.flightglobal.com/pdfarch.../1974-0350.html

בחטיבה 188 ,בשנה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, יושמה תרגולת ירי והתחמקות מטילי ה"סאגר".
בנוסף על ירי מחלקתי,בו טנק אחד יורה השני צופה אש והשלישי צופה טילים, למשמע הקריאה בקשר "טילים באויר", כל המחלקה היתה יורדת מעמדות, שוברת בחדות קו תנועה,תוך כדי שהטנקים יורים אש מקלעים לחזית והמפקדים יורים זיקוק אדום לכיוון האויב.
חלק ממפקדי המחלקות בגולן השתמשו בתרגולת זו ביום הכיפורים ובהתשה במובלעת הסורית.

ההגיון שעמד מאחורי תרגולת זו הוא הנסיון לבלבל את מפעיל ה"סאגר" על ידי הכנסת "נקודות כתומות" נוספות לציור פני העדשה במשקפתו.
ה"סאגר" היה טיל נהוג כבלים שכיוונו למטרה הצריך רכוז רב ויד מאומנת. ב 500 מטר הראשונים למעופו הוא צובר גובה והשליטה בו קשה. כל הסטה של תשומת לב המפעיל גרמה לירידה באפקטיביות הפגיעה.
בדוק!

לא זכור לי ירי לילה של "סאגרים".

תודה על התגובה!
באיזה גדוד ופלוגה מדובר?

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

53 . פל' ג'.

https://ospreypublishing.com/sagger...ain-battle-tank

The 1973 Yom Kippur War rewrote the textbook on the tactics of modern armored warfare. Unlike the previous major Arab-Israeli war of 1967, the Israeli Defense Forces (IDF) faced an enemy that had invested heavily in modern Soviet weapon systems and tactics.

Using detailed colour artwork and insightful analysis, this book explains how the effective use of the Soviet-supplied AT-3 Sagger (9M14 Malyutka) anti-tank missile allowed small Arab tank-killing teams to destroy Israeli armor at an astonishing rate. It also analyses the tank that opposed it, the US-built M60A1, which had to fight for survival against the Arab Saggers, and shows how in both the Sinai and the Golan Heights, the IDF quickly learned that firepower and infantry/artillery cooperation were the keys to their survival.