אחרי למעלה משנתיים מוציא, שרון מולדאבי דיסק חדש, דיסק בשל ובוגר עם מספר סגנונות (כפי שציינתי באשכול החידות, מאלטרנטיבי ועד הבוסה נובה דרך האלק', רוק ופופ). לדעתי, הטוב ביותר מבין השלושה שהוציא.
דויד פרץ הפיק, ואפשר למוצא באלבום ליווי של פוליקר על גיטרהחשמלית ובוזוקי ואת חמי רודנר בקולות רקע.


ביקורת שכתב נדבר שטריימר בתחילת החודש:

__________________________________________________ ______________________
שרון מולדאבי - "אל תפחד" (עצמאי)


יום חמישי, 06 במרץ 2008, 15:57 מאת: נדב שטריימר


הדיסק מתפקד בעצם כדיאלוג מורכב בין מולדאבי לעצמו ... בדרך הכי מופנמת ועדינה שיכל ...

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.skplus.co.il/disk/disk060308.jpg]
עטיפת האלבום. יח"צ

מכל להקות הרוק של הניינטיז דווקא גן חיות היא לא הכי זכירה שבהן. אולי משום שהייתה פעילה במשך שנה אחת בלבד (לפי ההודעה הרישמית בזמנו, התפרקה עקב "חילוקי דעות על רקע אומנותי".) והוציאה אלבום אחד בלבד ("גן חיות", 1992). אבל לא ניתן לערער על העובדה ששירים כמו "ירח כחול" או "חם ומתוק" ייזכרו לנצח (יחד עם שירים של להקות כמו איפה הילד או אבטיפוס, למשל) כקלאסיקות שמאפיינות היטב את העשור ההוא. הקול שמאחורי גן חיות, ומי שאחראי להרבה לבבות שבורים בזכות המראה הרוקיסטי והקשוח שלו הוא שרון מולדאבי.



לאחר פירוק הלהקה החליט מולדאבי לצאת לקריירת סולו קצרה שהתסכמה בשני אלבומים ("שרון מולדאבי", 1995, ו"האור שבפנים", 2002, בהפקת חמי רודנר). אך התפרנס בעיקר כתקן דיג'י ומכתיבת ביקורות מוסיקה לעיתונות.
אולי, ולא רק בגלל, חשיפתו לכל כך הרבה סגנונות מוסיקה בשנים האחרונות תרמו לעובדה שהאלבום החדש והשלישי במספר שלו "אל תפחד" הוא כנראה גם האלבום הכי טוב שלו, מאז 1992 לפחות.
ב"אל תפחד", שעל הפקתו אחראים דוד פרץ ונדב אזולאי, מצטיין מולדאבי בייחוד באיזור המילים. בשמיעה ראשונה לאלבום אפשר להרגיש גם בלחנים העדינים וגם במילים המפוייסות שפרושות כמו שקי דמעות מעל השירים. שרון מולדבי נמצא בתקופה בחיים שבה הוא שלם גם עם עצמו וגם עם היצירה.
אפשר לזהות את זה בשיר "פינג פונג" הנוגה שמתוחזק באלקטרוניקה רכה, בשיר "בבית" הרוקיסטי והרך, בשיר הנושא, "אל תפחד", שהוא הוא כנראה אחד השירים הכי שמחים ועצובים שיצא לי לשמוע בזמן האחרון. וזאת בזכות גישת השירה הישירה והעצובה של מולדאבי כנראה. ועד לתזמור מקהלה שלם ברצועה הסוגרת "שיר לילדים".

בתור מי שתיפקד בשנים האחרונות בעיקר כמבקר מוסיקה וזנח את החלומות לקריירה מוסיקלית מצליחה, מולדאבי ממש לא מנסה לשוב ולהיות כוכב הרוק של ימי גן חיות, בשיר העשירי למשל "ניסיתי ונכשלתי" הוא מתוודה בפני עצמו "ניסיתי ונכשלתי הגיע הזמן להודות / שיש דברים שלמרות הכל לא נועדו להיות".

את השירים, שבאופן לא מפתיע, לא ניסה לעשות כדוגמאות מסחריות שיחרכו את הפלייליסט, אך למעשה, זה מה שעושה את "אל תפחד" לכל כך מוצלח. הגישה שבה הקליט את האלבום (בכוחות עצמו וללא חברת תקליטים מאחוריו) נתנה לו לעשות את ההחלטות לבד, וכשלבסוף ישנו אלבום אמיתי וטוב שלא נעשה מהשיקולים של הרצון להתפרסם (שם, כאמור, הוא כבר היה) אם כי הרצון העז שלו ליצור. בתוך האלבום הוא משלב רוק ופופ נעימים למדי יחד עם טקסטים אמיתיים מאוד כאשר הדיסק מתפקד בעצם כדיאלוג מורכב בין מולדאבי לעצמו, הוא מנחם, מעודד, מייעץ ונזכר בעבר אבל בדרך הכי מופנמת ועדינה שיכל.

כמו כן אפשר לזהות שיתוף פעולה חוזר עם חמי רודנר (בקולות) בשני שירים, ושיתוף פעולה לא צפוי עם לא אחר מאשר יהודה פוליקר בבוזוקי וגיטרה חשמלית (בשיר "ילד מפלסטיק").
בין שלל הזמרים הצעירים והמוכשרים שהוציאו השנה דיסק, דווקא האלבום של מולדאבי, סוג של זקן השבט שמסרב להזדקן, הוא דוגמה חיה לכך שרוקנ'רול ישראלי עוד רחוק מלהגיד את מילתו האחרונה.

קישורים : לאתר הרשמי של שרון מולדאבי

http://www.skplus.co.il/disk/disk060308.html
__________________________________________________ _____________

לאתר המייספייס:
http://www.myspace.com/sharonmoldavi

הערה לביקורת: "ניסיתי ונכשלתי" זהו ביצוע לשירו של דויד פרץ.
למעט השיר הזה, כל השירים באלבום פרי יצירתו של שרון מולדאבי