29-02-2008, 03:00
|
|
|
חבר מתאריך: 10.07.02
הודעות: 1,369
|
|
לראשונה בחיי כואב לי!
אני וחברה שלי נפרדנו אחרי חצי שנה לפני שבוע..
יותר נכון היא נפרדה ממני בטענה שהיא כבר לא אוהבת אותי..
ששבוע לפני כן היא בכתה לידידה משותפת שרבנו והיא מפחדת שניפרד..
אז ישבתי וכתבתי קצת.. לראשונה בחיי..
לצערי הכל אמיתי ואת הכל אני חווה ממש עכשיו..
סורי על החפירה.. ותודה למי שבאמת קרא והתעמק..
__________________________________________________ _______________________
יום שישי, 22.02.08 - 10:50
אז זהו? זה נגמר? חצי שנה נעלמה לה? כל מה שהיה עד עכשיו כלא היה?
אנחנו יושבים ומדברים ונפרדים.. ואני מחזיק פני אמיץ, כאילו אכפת לי.. אבל לא מספיק בשביל לפרוץ בבכי..
ובסוף אפילו התחבקנו.. צחקנו קצת לפני שיצאנו מהבית.. ושוב ליד הרכב עוד חיבוק כאילו אחרון בחיי..
כל השיחה היה לי קול קצת רועד לא יודע אם בכלל שמת לב.
תוך כדי השיחה שמתי לב לעיניים שלך שמתחילות להיות רטובות ונזכרתי שבשבוע הראשון שלנו ביחד שכבנו על המיטה והתנשקנו בצורה סוערת ומדהימה!
ואז עצרתי כשאני שוכב מעליך, ומסתכל עליך ואתה שאלת אותי מה? ואני אמרתי לך שאת פשוט יפה! שנינו צחקנו והמשכנו בשלנו..
מה שעבר לי בראש זה שאני לא רוצה שתלכי לעולם!!!!!!!!!!!
אחרי הפרידה נסעתי לשבת אצל דניאל.. ככה לנסות לשכוח מעט אולי להכחיש.. ואכן הייתי אצלו וצחקנו והיה נחמד מאד..
ידעתי שכשאני אגיע הביתה אני בטח אקבל את הכאפה.. ואכן קיבלתי..
ישבתי והכנסתי את התמונה שלנו שהייתה על השידה לתוך הקופסא שלך.. ביחד עם הבלון שקנית לי ליומולדת והמכתבים שכתבת לי בחצי שנה הזו..
הרגשתי רע.. הרגשתי כאילו העולם מתחתי פשוט נפער ואני לא מצליח להיאחז בכלום..
אני.. שחשבתי שכלום לא יכול להפיל אותי..
והנה אני יושב ופותח את הפלאפון ומתחיל לקרוא את ההודעות שלנו.. ממש ממש מההודעה הראשונה שכתבנו אחד לשניה..
ונזכר שאת זו שיזמת את מה שאני פחדתי ליזום, את הנשיקה הראשונה.. שפשוט אמרת לי בפה מלא שאת רוצה לנשק אותי.
פתאום משום מקום.. העיניים רטובות.. אוקיי לזה אני רגיל.. קורה לי לפעמים.. אבל רגע.. זה קצת יותר מזה.. הדמעה ממש זולגת.. ממש יורדת מהעין אל הלחי ומשם מתנפצת על הרגליים..
אני בוכה.. היי, תיראי! אני בוכה! אבל את לא היית כאן כדי לראות את זה..
כל הקשר הזה רצית שאני יראה יותר רגשות ופשוט לא נתתי לעצמי.. לא יכולתי.. ועכשיו אני בוכה, ממש בוכה, למה את לא פה לראות את זה!
לא הפסקתי לקרוא את ההודעות,עד שהגעתי לשלב שאני לא מסוגל יותר לקרוא.
והגעתי למסקנה שכל כך אהבת אותי ואמרת לי שאני מושלם ומדהים וגם אמרת לי שאני הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים! (לא שזה היה קשה אחרי מה שהיה לך).
ואני ראיתי שלא באמת הייתי כזה.. לא באמת הייתי טוב כמו שאת אמרת וחשבת.. ואני עכשיו מרגיש צורך להתנצל על כך..
אני מת לפרוק לראשונה בחיי מת לפרוק למישהו מה אני מרגיש משהו שלא היה לי בחיים.
את הבחורה הראשונה שאהבתי, הבחורה הראשונה שבאמת השפיעה עליי, הבחורה הראשונה שעשתה לי משהו מיוחד ליומולדת, מיוחד רק לי!
והבנאדם היחיד בעולם שאני חושב שיבין אותי הוא האדם היחידי שאני לא אמור לדבר איתו כרגע.. את..
בייבי! אני בוכה.. ואני רוצה לפרוק.. ואני רוצה להתנצל!!!! אבל אני לא יכול..
אבל אני בכל זאת יעשה את זה, הנה אני כותב לך במסנג'ר שאני בוכה לראשונה בחיי, וכואב לי מאד, ושאני מתנצל ובראש אני כל כך צריך אותך איתי עכשיו, את החיבוק שלך, את הנשיקה שלך.
אבל הנה כמו החלפנו תפקידים, אני שהייתי תמיד רציני פתאום בוכה ומתנצל.. ומצד שני את, אומרת לי שאני אשתדל לא לכעוס עליך שאת אומרת לי שיהיה בסדר ועוד כמה חודשים אני אשכח הכל.
איך התחלפו התפקידים? איך?
היום בדרך לעבודה כרגיל שמעתי מוזיקה.. מוזיקה שאני מכיר ואוהב ואפילו יודע את המילים בע"פ.. שמתי פול ווליום.. אבל פתאום.. הכל הפך למוזיקת רקע..
מקבץ של מילים על רקע מוזיקה, כבר אין למילים אותו עומק שהיה להן פעם, כבר אין את אותה המשמעות. אז אפילו השירים לא נשמעים אותו דבר בלעדייך עכשיו..
למרות שלא תקראי את זה.. רק תדעי שאני אוהב אותך! מאד!
ואת הראשונה שהצליחה להוריד את החומות שלי ולתקוע את הדגל שלך מעבר אליהן..
אמרתי לך שאין לך מה להתנצל.. ואני רוצה להגיד לך תודה..
על מה?
קודם כל על חצי שנה מדהימה שהעברת לי בחיים.. באמת תודה רבה.. החצי שנה הכי טובה שהייתה לי עד היום..
ועוד תודה אחת..
**** תודה.. לימדת אותי להרגיש!
אני באמת בכל הכנות יכול להגיד שאני עכשיו מבין למה התכוונת כל החצי שנה הזאת
אני סוף סוף לראשונה בחיי בוכה ולראשונה בחיי מרגיש.. באמת באמת מרגיש..
תודה..
אוהב
גל
__________________________________________________ ______________________________________
יום ראשון, 24.02.08 - 15:17
"בוקר".. עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה..
קמתי היום וניסיתי להיזכר במה חלמתי.. חלמתי משהו מוזר.. משהו לא מוכר..
אחד מהחלומות האלה שבדרך כלל את היית באה ואומרת לי "יוווו חלמתי את החלום הכי הזוי שהיה לי בחיים.."
ופתאום זה בא אליי כאילו אני חולם על זה עכשיו! (אבל אני ער)..
חלמתי שאנחנו נמצאים בחדר כלשהוא באיזה מקום נידח יחסית.. ואיתנו מלא חברים.. בשלב מסויים האנשים נעלמו.. ונשארנו אני ואת..
באתי אלייך וחיבקתי אותך כי נראית עצובה.. ואת הסתובבת אליי ונישקת אותי נשיקה קטנה על השפתיים..
פתאום משום מקום התחלנו להתנשק.. וזה היה מוזר מאד!
פתאום את אומרת לי שאת אוהבת אותי ולא יודעת למה עשית את הצעד הזה..
ואני אומר שגם אני לא מבין למה ושאני אוהב אותך!
והנה חזרנו להיות זוג אוהבים..
ואז התעוררתי מהחלום בהקיץ הזה ונפלתי חזרה למציאות..
אפילו כשאני מנסה לברוח בשינה.. זה רודף אותי..
אני מסתכל על התמונות שלנו.. ואוהב את כולן.. אבל יותר מכל.. את אלא שאני פשוט עם חיוך קטן על הפנים ואת מנשקת אותי.. בלחי.. בראש.. בצוואר.. לא משנה איפה!
שאני פשוט יושב עם חיוך מרוח לי על הפנים ואת מנשקת אותי.. ואני אומר לעצמי היום.. "כל כך הרבה אהבה היא נתנה לי.. וזה כל כך חסר לי ממש עכשיו.. שאני הכי צריך את זה.."
הולך לעבודה - ביי..
__________________________________________________ _____________________________________
יום שישי 29.02.08 - 02:16
החלטתי לחזור ולכתוב..
היום בצהריים קמתי ובאתי כמו כל יום לראות מה חדש אצלך בפייסבוק..
להפתעתי כשכתבתי את השם **** ב- All friends את לא הופעת.. מוזר.. טוב נרשום **** ****.. גם לא מופיעה..
טוב נדפק המנוע חיפוש חברים..
לחצתי אנטר ואז ראיתי שאני לא יכול לצפות בפרופיל שלך.. הוצאת אותי מהחברים שלך בפייסבוק? את רצינית?
יש שתי אפשרויות..
או שיש דברים שאת לא רוצה שאני יראה שם.. או שאת פשוט רוצה לשכוח את החצי שנה שלנו.. את כל הזמן הזה..
מחקת את המכתבים הקטנים שהכנתי לך שם.. ואת התגובות שלי.. ממה מנסה להכחיד אותי..
את העובדה שתמכתי בך בשיחרור מצה"ל.. כשחברות שלך כולן נטשו אותך.. בפסיכומטרי.. ביומולדת!! שישבנו על המיטה שלך כמה ימים לפני ואמרת לי בבכי מטורף!
שאם אני לא הייתי שם.. לא היה מי שיחגוג לך את היומולדת.. ולא היית עושה כלום כדי לחגוג..
אני הייתי שם בתקופה אולי הכי קשה בחיים שלך! הכי קשה!!!!
את רצינית? אני מתעצבן מרגע לרגע!
לאט לאט אני אשכרה מתחיל לשנוא אותך!
ככה רצית שזה יהיה? אמרת שאת לא רוצה שזה יהיה מכוער.. אמרת שרצית שזה יהיה "יפה" עד כמה שאפשר..
את רצינית? כל התקופה הזאת? הכל?
זה פשוט משגע אותי! זה פשוט מעצבן אותי!
אני ממש חושב למחוק את כל התמונות שלך מכל מקום אפשרי.. כל משהו שמזכיר לי אותך!
ואת הקופסא שלך עם כל המכתבים והתמונה וכל הדברים להעיף לים.. שפשוט תיעלם!
את החצי שנה אני רוצה לזכור.. אבל כל החצי שנה הזאת מזכירה לי את הסוף שלה.. שכל כך כואב וצורם..
**** אני שונא אותך! אני באמת שונא אותך!!!
אני לא רוצה לראות אותך יותר.. לא רוצה לשמוע ממך יותר.. ולא רוצה לחשוב עלייך יותר!
****.. תצאי לי מהחיים!!!!!!!!!!!!! אני שונא אותך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
__________________________________________________ _____________________________________
נערך לאחרונה ע"י bilabong-surfer בתאריך 29-02-2008 בשעה 03:01.
סיבה: טעות כתיב
|