13-02-2008, 07:53
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
יש לי שתי הערות.
1.אתה בחור רציני.
2.אני משוכנע שבצבא לא מלמדים לפרוק את הנשק, אלא מלמדים לדרוך או "לשקשק".
אני אסביר-
פריקת כלי יריה היא פעולה פשוטה מבחינה טכנית בדרך כלל.
החייל צריך לדעת שמטרת הפריקה היא להביא את הנשק למצב שאין בו תחמושת וללא ביצוע ירי.
עכשיו השלבים צריכים להיות נגזרים מזה.
א.בכל שלבי הפריקה למעט שלב הנקירה אסור להכניס אצבע להדק.
ב.מצא מקום לביצוע התהליך- בדוק וודא שיש לך משהו שיכול לשמש כחומת מפגע שעונה על שני קריטריונים, הראשון הוא שהכדור לא יכול עבור דרכה ולהמשיך הלאה, השני הוא ששאריות ונתזים לא יכולים להיות מוחזרים על אנשים סביב.
ג.בדוק שאין אנשים בינך לבין חומת המפגע, ולא יכולים אנשים להופיע שם במפתיע בזמן שתבצע את הפריקה.
ד.עמוד עם הפנים לחומת המפגע והוצא את אמצעי הזנת התחמושת מן הכלי (מחסנית\שרשור).
ה.בדוק בעין ויד לוודא שאין אמצעי הזנת תחמושת בכלי.
ו.בצע דריכה כך שתוכל לבדוק הימצאות כדור בתוך הכלי- בית הבליעה, אזור ההזנה, אזור הסדן.
ז.בדוק פעם נוספת בעין ויד שאין אמצעי הזנת תחמושת בכלי (נקודת ביקורת- אם שכחת קודם ויש מחסנית, זה הזמן לשים לב ולהתחיל פריקה מחדש).
ח.כוון היטב לעבר חומת המפגע ונקור.
ט. אם דרוש ע"פ סוג הנשק, בצע דריכה על מנת לנצור.
כל המגילה הזו שווה כלום אם מראש מדובר באדם שלא חשוב לו כל כך הדיוק בפרטים.
שימו לב שאין כאן הנושא של "שקשוק בנשק". אפשר גם לציין שבפריקה כזו מוטלת האחריות על בעל הכלי להסתכל בעצמו ולראות מה מצב הנשק שלו, ולא להסתפק במספר דריכות. הרי אם יש מחסנית, צריך לדרוך כמעט שלושים פעמים כדי לוודא שבסוף לא יפלט כדור...
וכל מה שכתוב כאן זה לא המצאה שלי או יוזמה שלי, אנשים גדולים ממני חיברו את המגילה הזו, ופשוט הגישה המקצועית בצה"ל לכל העניין שונה.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|