למרות שברור היה כי ישנו קשר בין יכולותיהם הלשוניות של תינוקות צעירים לבין התפתחותם העתידית, רק לאחרונה התברר כיצד יכולות לשוניות בגיל פחות משנה מלמדות על יכולות לשוניות בגיל מאוחר יותר

אתם מתמוגגים מהתינוק שלכם, שגילו חודשים אחדים. הזאטוט מקשיב כשאתם מדברים, מפיק הברות או מפנה את הראש כשהוא מזהה מילים מסוימות. מה מלמדת התנהגות זו על היכולות הלשוניות שיפגין בגיל שנתיים, ארבע או שש? ממחקר שהתפרסם בכתב-העתDevelopmental Psychology, פרי עבודתו של צוות בראשות רושל ניומן (Newman, Bernstein-Ratner, Jusczyk, Jusczyk & Ayala Dow) עולה כי יכולות לשוניות בגיל פחות משנה מנבאות יכולות לשוניות בגילים מאוחרים יותר.
אף שקיימת ספרות מחקרית ענפה העוסקת בהתפתחות לשונית של ילדים, ואף שהגיוני להניח כי קיים קשר בין יכולת לשונית של תינוק לבין התפתחות כישורי השפה העתידיים שלו, רוב המחקרים בתחום בחנו הבדלים בין קבוצות של תינוקות, ולא את הקשר בין המיומנויות הלשוניות שמפגין כל תינוק יחיד לבין הכישורים הלשוניים העתידיים שלו. לדוגמה, נבדק ההבדל בין הכישורים הלשוניים של קבוצת תינוקות בני 9 חודשים לבין אלה של קבוצת תינוקות בני 15 חודשים. ואולם, כמעט לא נחקר ההבדל בין הכישורים הלשוניים של אותו התינוק בגיל 9 חודשים לכישוריו כעבור זמן, בגיל 15 חודשים. מדוע?

מחקרים ארוכים ויקרים


ראשית, לעריכתם של מחקרי אורך – מעצם מהותם – נדרש זמן רב יותר, והם גם יקרים יותר. שנית, כאשר בניסוי ספציפי תינוק מסוים מפגין ביצועים מעולים – או ירודים - ההנחה המקובלת היא שאין ללמוד מהביצועים הללו על היכולות האמיתיות של התינוק, אלא רק על התנהגותו ברגע שבו נערך הניסוי. מדוע? המשתנה התלוי (הנמדד) במרבית המחקרים על תינוקות קטנים, שעדיין אינם יכולים לדבר או להגיב מוטורית באופן מבוקר, הוא הפניית מבט בכיוון מסוים (למשל, לכיוון שממנו נשמעה מילה מוכרת).
כל מי שנמצא בקרבתם של תינוקות יודע, שקשה לתינוק קטן לרכז קשב בדבר-מה למשך זמן רב, לפחות לפרק הזמן הדרוש לניסוי. לכן ייתכן שהוא לא יפנה את ראשו לעבר גירוי קולי פשוט כי הוא רעב, כי חיתולו לא הוחלף או משום שהוא עייף. לכן, אם, לדוגמה, 18 מתוך 24 תינוקות בני 6 חודשים מפנים את ראשם למשך זמן ארוך יותר לכיוון רמקול כאשר בוקעות ממנו מילים מוכרות לעומת מילים לא-מוכרות, המסקנה היא שתינוקות בגיל זה מסוגלים לזהות מילים מוכרות. ומה בדבר אותם שישה תינוקות שלא הגיבו כצפוי? ההנחה המקובלת היתה שהם לא הפנו את ראשם מסיבות שאינן קשורות בניסוי (עייפות, רעב וכדומה). ואולם, האם הנחה זו באמת נכונה?
במחקר החדש המתפרסם ב-Developmental Psychology, מתמקדים ניומן ועמיתיה באותה קבוצה קטנה של תינוקות שאינה מגיבה לגירוי כמו שאר התינוקות. האם חוסר יכולתם לבצע את המטלה הניסויית במעבדה נובע רק מכך שהיו, למשל, עייפים באותו היום, או שמא התנהגותם מעידה על יכולות נמוכות יותר, העשויות להצביע על קשיים עתידיים בהתפתחות כישורי השפה שלהם בגילים מאוחרים יותר?
כדי להשיב על שאלה זו, שבו ניומן ועמיתיה ובחנו נתונים שאספו Jusczykועמיתיו בשנים 2000-2001 על 412 תינוקות בני 7 חודשים עד שנה. במחקר זה בחנו Jusczykועמיתיו את יכולתם של התינוקות לבודד מילה מסוימת מרצף מילים במשפט. יכולת זו היא הכרחית (גם למבוגרים) ללמידת שפה ולהבנתה. בשפת האם שלנו אנו עושים זאת באופן אוטומטי, אך חשבו על מצב שבו אתם מאזינים לשפה הזרה לכם. האם אתם יודעים לזהות מתי מסתיימת מילה אחת ומתחילה חברתה? במחקרם חזרו Jusczyk ועמיתיו על מילה בודדת (למשל, "ספל") שוב ושוב, עד שהפכה מוכרת לתינוקות. אחר-כך השמיעו לתינוקות שתי הקלטות: אחת שבה המילה "ספל" מוזכרת פעמים אחדות, ואחת שבה אינה מוזכרת. אם התינוקות הקשיבו למשך זמן ארוך יותר להקלטה שהכילה את המילה "ספל" (הקשבה נמדדה על פי הפניית המבט לעבר הכיוון שממנו בקע הקול), המסקנה היתה שהם יכולים לבודד מילים. תינוקות מסוגלים לבצע מטלה זו בגיל 7.5 חודשים.
בשלב הראשון של מחקרם, ניומן ועמיתיה ניתחו מחדש את הנתונים של Jusczyk ועמיתיו, אך כעת לא התמקדו בהבדלים קבוצתיים, אלא בתינוקות היחידים. Jusczyk ועמיתיו עקבו בזמנו אחר התינוקות במשך שנים אחדות, ובחנו גם את אוצר המילים שלהם בגיל שנתיים. ניומן ועמיתיה בחנו את קבוצת "המצטיינים" במבחן אוצר המילים - אלה שציוניהם היו ב-15 האחוזונים העליונים - ואת קבוצת "המתקשים" במבחן אוצר המילים - אלה שציוניהם היו ב-15 האחוזונים התחתונים. מניתוח רטרוספקטיבי של הנתונים, התברר שכ-70% מהפעוטות שהצטיינו במבחן אוצר המילים בגיל שנתיים ביצעו בהצלחה את מטלות הברירה של מילים כבר בהיותם בני 7 חודשים. ואולם, רק כ-40% מהילדים שהתקשו במבחן אוצר המילים בגיל שנתיים הצליחו לבצע את המטלות הלשוניות הללו בהיותם בני 7 חודשים.

יחס ישר לכישורים המוקדמים

כיצד המשיכו להתפתח כישורי השפה של אותם ילדים מצטיינים ומתקשים? בשלב השני של מחקרם, איתרו ניומן ועמיתיה 27 ילדים שהשתתפו במחקר המקורי של Jusczyk ועמיתיו, שהגיעו בינתיים לגילי ארבע עד שש. 12 מהם הצטיינו במבחן אוצר המילים בגיל שנתיים, והשאר התקשו בו. החוקרים בחנו את הילדים בסדרת מבחנים שכללו מבחן IQ, מבחן אוצר מילים ומבחנים בתחביר, בדקדוק ובהבעה.
מניתוח התוצאות התברר, שיכולותיהם של הנבדקים לזהות מילים בודדות במשפט בעודם תינוקות ניבאו את כישורי השפה שלהם כפי שבאו לידי ביטוי באוצר מילים, בתחביר ובדקדוק בגיל ארבע עד שש שנים. לעומת זאת, היכולת לבודד מילים בגיל 7 חודשים לא ניבאה יכולת הבעה או IQ בגילים מאוחרים.
היכולת לזהות מילים בודדות ברצף של דיבור שוטף דורשת הן יכולת של בידוד המילה, והן יכולת של אחסונה בזיכרון לזיהוי בעתיד. זהו שלב הכרחי ברכישת כישורי שפה, והוא חיוני להתפתחות יכולת מאוחרת יותר של הצמדת משמעות לצליל המילה. והנה מתברר כי קשיים בזיהוי מילים בודדות כבר בינקות גוררים עמם קשיים בהתפתחות אוצר המילים ובכישורי שפה נוספים בגיל שנתיים, ארבע ושש. מנקודת מבט יישומית, ישנה חשיבות לכך שבעתיד יהיה אפשר לפתח מבחנים שיסייעו בזיהוי ילדים העלולים לפתח קשיים בכישורי רכישת השפה שלהם. לאחר שיזוהו, יהיה אפשר לסייע לאותם ילדים לפני שקשיי השפה שלהם יחמירו.

http://www.hayadan.org.il/wp/babies-talking-1211061/

אז מה יגידו עלי שהתחלתי לדבר בגיל 10 חודשים?

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20