לאחרונה נפרדתי מחבר שלי שהיינו ביחד שנה... עשיתי את זה כי הפריעו לי המון המון דברים בקשר שפשוט הצטברו למין כעס וטינה כזאת כלפיו שפשוט לא יכולתי להתמודד איתה יותר.... זה השפיע עליי מאוד... נהייתי הרבה יותר אגרסיבית כלפיו וכלפי הסביבה, ואני פשוט ממורמרת! בנוסף לזה, יש לי ידיד מאוד טוב שאני חושבת עליו די הרבה (התחלנו להסתובב מלא יחד רק אחרי שנפרדנו- כך שהוא לא הסיבה לפרידה). הוא לא בקטע של קשר רציני בכלל- מן פרפר כזה. אין לו שום כוונה להתמסד... אני פשוט חושבת עליו מלא ורוצה להיות איתו- לאו דווקא בקטע רומנטי- אלא יותר גופני נראה לי... קרו בינינו כמה דברים בעבר... עכשיו השאלה שלי כזאת: אני מאוד מאוד אוהבת את האקס שלי והיו זמנים שחשבתי שנוכל להיות ביחד תמיד... אבל אני פוחדת שאני נותנת למערכת יחסים שלי ושל ידיד שלי להשפיע על ההחלטות שלי... הרי זו מערכת יחסים כל כך ארעית וזה משהו שאמורים לקחת בקלות ואני עושה מזה סיפור... איך אפשר לעשות את ההפרדה ולהבין מה אני באמת רוצה? את הקשר והאהבה של החבר או השטויות הכיף והסטוץ עם הידיד?....
והפתרון הוא לא להתרחק מהידיד קצת כי זה עושה לי ממש רע... אני מתגעגעת אליו וחושבת עליו...

אומרים שיש קו דק וגבולי מאוד בין אהבה לשנאה, אני מאמינה בכך .
לפני שנה וחצי חוויתי את מה שתיארת עם חבר דאז, הייתה לנו תקופה קשה לפני שטסתי להולנד, ושם פשוט לא
יכלתי להתקשר אליו במשך כמה ימים כי הייתה לי תחושה שהוא צריך שקט ממני, להבין אם הוא רוצה
להישאר ביחד ואם הוא בכלל מתגעגע אלינו- לשנינו .
רציתי בתוכי שזה מה שיקרה אך הבנתי שזה נגמר, שעשינו כ"כ הרבה טעויות והמרפקים שהכנסו אחד לשנייה
לא הותירו מקום לאהבה וכל מה שנותר זה גחלת דועכת .
כשכבר החלטתי להתקשר קיוויתי שנוכל להתגבר כי קשה לי להודות שדברים נגמרים אך זה לא היה קרוב
לשום דבר שדמיינתי, שמעתי בקול שלו טון מאוד טעון ואפילו קרוב לשנאה .
הייתה לי תקופה ארוכה שהצטערתי, אכלתי את עצמי על הטעויות אבל הגיע היום שהשתחררתי ונשבעתי שלא
אגיע למצב שכזה שוב, שאני אוהב בלי גבולות ושאני לא אגיע שוב למצב של גול עצמי .
והיום ? - אני מלאת אהבה ויש לי מערכת יחסים מדהימה כבר שבעה חודשים עם בחור שהוא הכל, ורק אהבה .
יש רגעים קשים כמו בכל מערכת יחסים, אבל הפרופורציה היא שונה מניסיון העבר .

אני חושבת שעשית בשכל שנפרדת מחברך, במיוחד אם לא יכלת להמשיך יותר .
אני גם מאמינה שאת צריכה תקופת רגיעה ואני מרגישה שיש עוד דברים שעוברים עליך ומבלבלים אותך, לא רק הוא .
במצב שכזה לא בריא להחזיק מערכת יחסים, צריך קודם למצוא את נקודת האיזון העצמית ואח"כ לחשוב על עוד שותף במערכה . לגבי הידיד- כל עוד הוא לא רציני ואת מודעת לכך ובכל זאת רוצה קשר גופני, תוודאי שאת אכן לא נכנסת לזה עם ציפיות גבוהות .
השכל והרגש לא תמיד נפגשים, בנושא הסטוצ'ים הרגש צריך להישאר בחוץ, במיוחד אם הרקיע בהיר ואין שום סימנים באוויר .

אני גם בטוחה שבשלב כזה קשה לך להחליט החלטות ואולי כדאי שלא תעשי את זה לכאן ולכאן כי חבל לחיות אחר כך בחרטות . קחי לך פסק זמן מהכל, נקי את הראש ועזבי אותך מבחורים, תתמודדי קודם כל עם עצמך .
אני בעד יום חופש מהצבא, טיילי לך בארץ, טפסי על הר ותהרסי את מיתרי הקול .
רק אחרי שתביני מה את רוצה והגישה שלך תהיה נקייה מבפנים, תגיעי להחלטות, תממשי אותן ותהיי שלמה עם עצמך .

אני מאחלת לך הרבה הצלחה וכולי תקווה שתמצאי את הדרך הנכונה והטובה ביותר בעבורך .
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

וגרמת לי להסתכל על הכל קצת שונה... אחת מהסיבות שנפרדתי ממנו זה בגלל שהצבא כל כך מעיק עליי ואני לא יכולה להתמודד עם הכל יחד....
אני באמת צריכה המון זמן לעצמי כדי לפתור את כל הבעיות ואז רק אולי להכנס לקשר בראש קצת יותר בריא....
המון המון תודה על ההארות...