26-01-2008, 23:36
|
|
|
חבר מתאריך: 08.11.07
הודעות: 675
|
|
הנה רעיון:
נניח שאת המידע על מדיה מגנטית נייצג כך: שדה מגנטי למעלה - 0; שדה מגנטי למטה - 1.
בשלב הזה, לרכיב שלנו ולבקר שלו לחלוטין לא אכפת מערכי השדות, אלא רק מהכיוונים שלהם.
עכשיו, אני אוותר על הציורים, ואקווה שמי שלא מבין יצייר לעצמו לבד: (המספרים והגדלים הם סתם מספרים עגולים שלא אומרים כלום במציאות)
נניח שכתבנו על ביטים 0-31 את הערך 0. יש לנו שדה מגנטי למעלה בעוצמה 10.
עכשיו כתבנו על ביטים 16-63 את הערך 1. הרכיב שלנו עשוי "להפחית 20" מכל הביטים 16-63, מה שייתן לנו 10 למטה בביטים 16-31 ו-20 למטה ב-32-63. מבחינה לוגית כל האזור 16-63 מלא באחדות, אבל מבחינה פיזית יש הבדל בין החלקים השונים בו, כתוצאה ממידע שהיה שמור שם קודם.
בפועל זה קצת יותר מסובך, ולחשב איזה מידע היה במקור על סמך המון ערכים שונים כאלה זה לא כל-כך פשוט. זה שקבצים עשויים להיות לא רציפים על הדיסק לא מקל על העבודה. ולמרות הכל, יש לי הרגשה שאם ה-NSA באמת היה רוצה לשחזר הרדיסק שלך, הוא היה מוצא את הדרך.
|