ערכתי חיפוש קצר, אבל לא מצאתי אשכול ממש בנושא. אם יש, אבקש מהמנהלים לצרף את זה לשם.

פרסום הכתבה במעריב היום (אמיר בוחבוט) בנושא המסעות "בעקבות מלחמת לבנון הבינו בצה"ל שאין טעם לרוץ 90 ק"מ באימונים, ועדיף להתאמן בנשיאת משאות כבדים" הוביל אותי לחשוב שהולכים לבטל חלק מהמסעות בצה"ל (קרי מסעות הכומתה וכדו').
אני לתומי חשבתי שחלק עיקרי ממטרת המסעות הללו הוא יותר חישול אורך רוח של הלוחם (עד איפה אפשר למשוך ולא להישבר) ולא כושר פרופר. האם אני טועה?
בנוסף לכך, האם רמת הכושר בצה"ל אכן ירודה ברמה כזו (אם זה בעקבות האינטיפדה, או הפסקת הטירטורים) שחיילים לא מסוגלים לסחוב את מה שהם צריכים לקרב?!

כשהייתי בסדיר, שמעתי הרבה סיפורים על אימונים משותפים עם המראינס, איך שכל אחד מקרר וסוחב הרבה, אך בריצות ליעד הם לא ממש הצטיינו, וחיילי חי"ר בצה"ל כן. כיום, אני גר בארה"ב, אני מכיר הרבה חבר'ה מהמריאנס וחי"ר (ארה"ב), ואני מוכרח לומר שהתרשמתי שהם בכושר די טוב. ולעניין, הם יש איזה נתונים בהשואה לצבאות אחרים בנושא הכושר?

תודה לכל המשתפים בדיון ושבת שלום
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/682/470.html- הכתבה ממעריב

ואם יצטרכו להלחם בסיני? אז יתלוננו שהחיילים לא היו בכושר ולא עברו אימונים להליכה מרובה.

בדיוק מה שאני מנסה לומר, אני חושב שביטול מסעות ארוכים תיהיה בכייה לדורות!

מסכים עם הטענה שלך, במסעות אפשר לשים לב לזה שהנפש מתחשלת ולא רק הגוף שבשלב כלשהו קורס ונדרש להמשיך הלאה.. ככל שמתרגלים יותר מסעות ככה מרגישים שיכולים יותר וכנראה שזה יבוא לביטוי בשטח אם נצטרך להלחם.
(אני כרגע באימון מתקדם אוג' 07 גולני..)

אפשר לראות גם בגיבושים השונים שאחרי השעה-שעתיים הראשונות, אין הרבה שהכושר שלהם הוא מה שבא לידי ביטוי, אלא החוזק ברוח, במנטליות.

פק"ל ממוצע ללוחם חי"ר(מלבד הנשק האישי והאפוד).

צה"ל מעדיף מסעות "קצרים" יותר עם יותר ק"מ של אלונקה, ופקלי"ם כבדים יותר, בשורה התחתונה במלחמת לבנון ה2 לוחמים בצבא(ממחזורים ותיקים אפילו!)פשוט נפלו אחרי כמה ק"מ עם אלונקה או ציוד ייעודי.

אני ראיתי אפילו בעצמי איך חבר'ה מגדס"רים מסויימים פשוט אדומים לגמריי וחסרי כל מרץ או יכולת גופנית אחרי פינוי פצוע למסוק מכפר במרחק של 3ק"מ-זה הגיע אפילו לרמה שחלק היו צריכים לשבת ולנוח מספר דקות-ובסה"כ 3ק"מ!

הכושר בחטיבות חי"ר הוא לא משהו-וצריכים לעבוד על זה חזק בצבא, לא הגיוני שיהיה בצה"ל דבר כזה שנקרא "כרס פז"ם"-זה לא הגיוני, שלוחם יהיה עם כרס בירה, ושיהיה בקושי מסוגל לבצע בר-אור בגלל שהוא נחשב ל"פזמני"ק".

מקווה שליקויי הכושר הגופני-הם חלק מסדרת הלקחים הרחבה שצה"ל מיישם...

אני עברתי מסלול עם משקלים כבדים למדיי בתכלס זה הכול בראש. הבעיה במלחמה הייתה עם הגדודים שאין להם נסיון בסחיבת משקלים כבדים, צריכים כבר בטירונות ובאימון מתקדם שלהם לעשות להם מסעות יותר קצרים אבל עם משקל שיעלה בהדרגה וכמובן בשבועות חי"ר לתת למחלקות יותר פקל"ים ומנשאים כבדים שיכולו לתרגל משקלים כאלה.

זה הכל בסרגל המאמצים שנבנה לך בתחילת המסלול...

בתום הטירונות ובתחילת האימון המתקדם אני וחבריי לצוות פתאום נתלקנו בפקלי"ם מפלצתיים שלא האמנו שנצליח בכלל להרים, ואומנם בהתחלה הלכנו עם משקל מסויים בפק"ל לטיולים שנחשבו לקצרים יחסית(20-25ק"מ)ואחרי כל טיול ההינו בשוק מעצמנו שבכלל הצלחנו לסיים אותו, בתכל'ס ה5ק"מ הראשונים הם הכי קשים בגלל שבמרחק הזה הגוף מסתגל למשקל ש"נחת" עליו פתאום, אחרי המרחק הזה-זה כבר לא משנה אם היעד נמצא במרחק של 25ק"מ או 50ק"מ-אתה פשוט מכניס את עצמך למין Mode לא אנושי ופשוט ממשיך ללכת(הגוף הופך למין רובוט, קשה לי להסביר את זה...)ודווקא הקטעים הקשים הם קטעי ההתרעננות-בגלל שבכל קטע כזה אתה מוריד את הפק"ל(או נשאר איתו-אבל עדיין עומד או יושב)ואז מחזור הדם משתנה-והכאב הנוראי חוזר...

בכל אופן הנקודה שלי, היא שהכל נבנה בהדרגה, אם בתחילת המסלול לא האמנתי שאסיים מסע של 25ק"מ עם פק"ל של 35ק"ג, כבר בסוף המסלול הצלחתי לסיים מסעות רחוקים פי 4 לפחות עם פק"ל כבד פי 2 ועוד עם חיוך על הפנים...

לגוף האנושי יש יכולות להסתגל כמעט לכל קושי-אבל צריך לעשות את זה בהדרגה, שרירים לא נבנים מהיום למחר, ומעבר לכוח השריר דרוש כוח הרצון-שנחשב לפחות לדעתי לחשוב ביותר.

אבל שוב-אתה יכול להיות החייל הכי מורעל בצבא, עם הכי רצון בעולם לסיים מסע, אבל אם אני אנחית עליך פק"ל של 65ק"ג(לא כולל נשק ווסט)אתה תיפול אחרי 300מטר-בגלל זה דרוש סרגל מאמצים חזק-והמון כוח רצון.

הבעיה לא הייתה הניסיון (או החוסר בו) בנשיאת משקלים (למרות שלדעתי זה לא היווה פקטור בכלל)

הבעיה העיקרית הייתה הדרישות הלא ריאליות, למעשה ניטרלו יחידות שלמות והפכו אותם מפלוגת לוחמים לפלוגת פרדים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני מסכים ללא כל צל של ספק, שזה לא הגיוני(מכל בחינה)להביא ללוחם פק"ל שהוא לא מסוגל לנוע איתו, פק"ל שהוא בקושי סחב בזמן שירותו הצבאי-פק"ל שהוא בכלל לא ידע איך מרימים(ותאמין לי שראיתי פקלי"ם כאלה אצל לוחמי חי"ר במלחמה האחרונה).

בכל אופן-אני עדיין לא חושב שזה קשור ליכולת הגופנית הירודה שהראו יחידות רבות בזמן המלחמה האחרונה, כמו שאמרתי מקודם-זה לא הגיוני שלוחם יפול מהרגלים שלו אחרי 3ק"מ עם אלונקה, אז נכון יש את כל הפחד של המלחמה, ויש כל האדרנלין העצום שמתמוסס בדם, ויש עוד אלף ואחד דברים שרצים לך בראש-אבל בשורה התחתונה בתור לוחם אתה צריך לאכול את ה3ק"מ האלה כאילו אין מחר, ואחרי זה להיות מוכן ל3הבאים, ולא ליפול על הקרקע כמו כוסית ולבכות על שרירים תפוסים, וכאבים בגב.

עם כזה כושר בצבא לא נגיע רחוק, אני לא אומר שמעכשיו צריך להכניס סרגל מאמצים של יחידות עילית לחטיבות חי"ר ולהפוך את כל הלוחמים הסדירים בצבא ללוחמי עילית-אבל אפשר להתחיל מהבסיס, וליצור משמעת של אימון גופני סדיר, ולהעיף לעזאזל את הטוסטרים שיש בכל פינה בחדרים של חיילים בחטיבות.

לי אישית יש 3חברים שמשרתים בחטיבות סדירות(2מהם קצינים)והם צוחקים עליי כשאני שואל אותם מתי בפעם האחרונה הם עברו מסע או מד"ס כוח עם הצוות/מחלקה שלהם.

בשלבים מתקדמים של השירות(שנה+)זה בקושי קיים-וחבל מאוד!!!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי IndigoBlue לי אישית יש 3חברים שמשרתים בחטיבות סדירות(2מהם קצינים)והם צוחקים עליי כשאני שואל אותם מתי בפעם האחרונה הם עברו מסע או מד"ס כוח עם הצוות/מחלקה שלהם.

אם זה באמת המצב, זה יותר מעצוב.

לא הבנת את הכוונה שלי...
לדעתי לא חוסר הניסיון כביכול הוא שיצר את המצוקה, אלא התנאים.

בשביל שגדוד X ישמור על רמת ניידות סבירה ויכולת לחימה הוא חייב להחזיק מס' לוחמים עם גב פתוח (כלומר ללא פק"ל או עם הפק"ל האישי שלהם) שיתפקדו בהתקלות ויאפשרו רוטציה של הפק"לים הכבדים.
בפועל- במקרה הטוב כל הכוח חוץ מחוד היה עמוס באובר רציני ולפעמים גם כולל החוד והמפקדים.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אבל יש צבאות שעושים את זה תמיד. ומקללים את יומם. למשל, הצבא הבריטי בפוקלנד.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אין מה לעשות, יש אילוצים.
למרות שאני בטוח שתסכים אתי שאין מה להשוות בין פוקלנד של הבריטים ללבנון שלנו.

ובסופו של דבר, למרות הכל, כן נלחמנו ככה.
פשוט יש הבדל בין הרצוי למצוי...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

שבמהלך ה-7 חודשים היחידים בשירות שאפשר באמת לשמור על אורגניות של כל המחלקה ביחד (טירונות+אימון מתקדם) הכושר יגיע לשמיים? לך וללוחמים ביחידות המובחרות יש מסלול של שנה וארבעה או שמונה חודשים במהלכם הלוחמים כמעט ולא עושים (אם בכלל) פעילות מבצעית ומתאמנים ועובדים במסגרת אורגנית בה אפשר להכניס המון תכני כושר גופני ולבנות סרגל מאמצים כמו שצריך שכולם ישמרו עליו ויעבדו עליו. לוחם החי"ר הממוצע יוצא מהבא"ח וכבר ב-4 החודשים האחרונים של המסלול שלו עסוק בבט"ש רצחני שמפריד אותו ממסגרת מחלקתית - ולא יעזרו המ"פים והמ"מים שבאים תמיד בהכרזות מפוצצות של: אצלי זה לי יקרה - כל לוחם יעשה 3 מד"סים בשבוע! איך בדיוק יעשה? בין ה- 8-8 במחסום לתורנות מטבח ולשמירות האינסופיות? וניחא הייתה מסגרת מחלקתית אז הכל היה יותר מסודר ומתואם, אבל כששמונה אנשים נמצאים במחסום, 4 במטבח ועוד 6 עושים סבבים בעמדות והמ"מ נמצא במחסום בתור מפקד והסמל הוא פורק תורן בעמדות ואין מי שיוביל את נושא הכושר גופני בפלוגה (המד"סניקית עסוקה בבר אור שמתקיים פעם ב-4 חודשים) אז אתה מצפה מלוחמים שקורעים את התחת בבט"ש לא לנצל כל דקה פנויה שיש להם לשינה ולעשות מד"סים? אז יש את אלה שבאמת אצלהם כושר זה מעל הכל ותראה אותם אחרי 12 שעות במחסום דופקים ריצת אפוד 4 ק"מ אבל הם מיעוט והרוב יעדיפו לישון את השש ומשהו שעות שיש להם לפני המשמרת הבאה.

וכשה-4 חודשים האלה מסתיימים ועולים לוותיקה הם נהפכים למחלקה הצעירה ושוב נטל הבט"ש שוחק אותם ושוב הם מפולגים ושוב נורא קשה לשמור על כושר.

כשנהיים וותיקים עול הבט"ש מצטמצם ובהחלט יש יותר זמן למד"סים וגם יותר קל לעשות זאת במסגרת מחלקתית (אבל לא תמיד). הבעיה היא שבגלל שפחות או יותר בשנה וארבעה חודשים לפני שאתה נהיה וותיק אין לך הרבה זמן לעסוק בכושר גופני המוטיבציה שלך בהתאם ויש תחושה של: שנה טחנתי עכשיו הזמן לנוח! לרוב התחושה הזו חולפת תוך כמה שבועות ואז באמת אתה רואה לוחמים שלוקחים את עצמם לידיים ונכנסים לכושר, אבל זה באמת טיפה בים לעומת הכושר הקרבי והגופני אליו יכלו להגיע אם היה להם יותר זמן להתאמן על חשבון בט"ש אינסופי ושוחק.

אני לא אומר שזה בלתי אפשרי ללוחם חי"ר לשמור על כושר ולבנות סרגל מאמצים טוב. אני אומר שלעשות את זה באופן מסודר, אורגני ומקצועי זה הרבה יותר קשה מאשר ביחידות המובחרות. רוב האנשים בגדודים ששומרים על כושר עושים את זה באופן עצמאי ואין לו"ז כושר מסודר - כל אחד עושה מה שהוא יכול מתי שהוא יכול ובגלל זה הכושר בגדודים נראה כמו שהוא נראה.

מתוכן דבריך זה נראה כאילו ללוחמים ביחידות מובחרות יש "חממה" מיוחדת במהלך המסלול, חממה שבה לא נוגעים בהם, והם לא עושים כלום חוץ מלהתאמן, אז הרשה לי להגיד לך מספר דברים:

1.אתה טועה ובגדול, אני לא אכנס איתך לפרטים(מסיבות שאתה בטח מבין)אבל לוחמים ביחידות מובחרות עושים הרבה מעבר לאימוני כוח, מדסי"ם ושאר ירקות(ואני מדבר על חבר'ה במסלול)אומנם אנחנו לא עושים קווים כבר אחרי אימון מתקדם(עקב אילוצי המסלול)אבל בזמן המסלול אנחנו עוברים דברים שאני בספק אם אתה או כל לוחם אחר בגדוד שלך בכלל מסוגל לעבור(מבלי לזלזל כמובן).

2.אני מסכים איתך שלחיילים צעירים שסיימו אימון מתקדם ומגיעים לפלוגה ונטחנים עד העצם בסיורים,מארבים,ומטבח אין זמן למדסי"ם(עקב קטע של פז"ם והחלטות גרועות של המג"ד)אבל אני לא מסכים איתך שאי אפשר להפנות לזה זמן, מספר חודשים לאחר אימון מתקדם לפני מספר שנים אני וחברי לצוות יצאנו למד"ס עם אלונקה אחרי שסגרנו אלמנת קש של 3ימים עם ממוצע של 4שעות שינה בלילה(בלחץ)-חזרנו גמורים למוצב אבל קיבלנו פקודה מהמפק"צ אז מה לא נבצע?
נבכה שאנחנו עייפים, ורוצים לישון?נבכה שאנחנו רעבים כי אכלנו לוף 3ימים ומים מהשקית גב?נבכה שהלך לנו הגב מהציוד?או שפשוט נסתום ת'פה, נרים את הראש, נעודד אחד את השני ונדפוק מד"ס כמו אריות...

3.ונחזור לקווי חי"ר שאתה טוען שאין לכם זמן לכלום-מילא הצעירים שטוחנים ובאמת אין להם זמן, אבל מה עם ה"פזמניקי"ם" שבקושי עושים סיורים, ושמירות ואוכלים טוסטים ורואים DVD כל היום, על זה יש לך משהו להגיד?
אז סבבה, הם טחנו את השנתיים הראשונות של השירות שלהם, אבל זה מביא להם פטור לשנה האחרונה?
אני באמת לא מבין את המנטליות הדפוקה הזאת, אצלנו(ובכל יחידה נורמאלית אחרת שאני מכיר)ברגע שיש פקודה לאימון, או לו"ז מתוכנן מראש כל הלוחמים מגיעים רבע שעה לפני ערוכים ומוכנים, וזה לא משנה אם מדובר בצעירים שסיימו מסלול או חבר'ה מ"א שכבר נגדים...

מעבר לזה אני לא אמשיך את הדיון הזה, אני באמת לא מבין חלק מהאנשים פה בפורום, אין לכם מושג וחצי מה לוחמים ביחידות מובחרות עושים-אבל העיקר אתם מרשים לעצמכם לפתוח עלינו פה וביקורות-כאילו אנחנו עושים בית זונות במסלול, ובאשר השירות ממשיכים לעשות בית זונות.

אז אני באמת מעדיף לא להגיב כבר מכיוון שאני סתם מביא את עצמי למצב שאני לא רגיל להיות בו, אז שיהיה לך ולגדוד המוצנח שלך תעסוקה מבצעית טובה ובטוחה(באמת מכל הלב)ושבוע טוב...

דבר ראשון אני כבר משוחרר, אז אני לא בא להגן כאן על הסדר יום שלי ועל הגדוד שלי מהסדיר ושאר משחקי פוזה וכוח.

אינדיגו, בוא אני אפרק לך את התגובה שלי לכמה נקודות, בהתאם לנקודות שלך:

1. נראה לך שאני חושב שבסיירות עושים רק מד"סים ופק"לים? אני בסך הכל אמרתי שלוחמים במסלול של שנה ו-4 או שנה ו-8 לא עושים הרבה פעילות מבצעית. עד כאן נכון? סבבה. ברור שכל המסלול מוקדש לתכני אימון שונים: ניווטים, צניחה, קמ"ג, ייעודי, סיור, הסוואה, כושר גופני וכו'. כל מה שאני אומר שכאשר אתה במסגרת של מסלול עם תכנים מוגדרים מראש, עם כל הצוות שלך ביחד (כי לא לקחו את שי וגיא לעמדות ואת משה, חיים ועידו למחסום) הרבה יותר פשוט לבנות תוכנית כושר וסרגל מאמצים בו כולם עושים מד"סים ופק"לים: יש לו"ז ליום והוא תובעני וקשה אבל הוא לו"ז מסודר, ידוע, מאורגן, בלי בלת"מים וכולם זמינים לו. כולם יודעים שבשעה 7 בבוקר יש מד"ס וכולם גם יהיו שם. במחלקה בפלוגה וותיקה תגיד ב-7 יש מד"ס אז סבבה אבל רוני ודן כבר עושים ריקון פחים עם הרס"פ, ושי עלה לעמדה ב-6 ויורד רק ב-10 והסיור לילה שסייר מעשר בלילה עד 6 בבוקר רק ירד לפני שעה ואתה מבין מה אני מנסה להגיד?
ובלי זלזול,רוב הלוחמים יכולים לדעתי לעבור הכל כל עוד לא מנחיתים עליהם דבר שלוחם אחר נבנה אליו במהלך זמן ארוך. אני אשים אותך 4-4 בעמדה כשב-4 שעות מנוחה שלך תלך למטבח ככה במשך שבוע שלם ישר מהיחידה בה אתה משרת כנראה גם אתה תתקשה קצת עם המציאות החדשה.

2. אתה קצת מדבר כאילו לוחמים בגדוד עושים רק שמירות, מארבים, מטבח ומחסומים. אתה חושב שלא הייתי באלמנות ימים או שלא יצאתי למעצרים שהנוהל קרב שלהם התחיל ב-4 בצהריים (אחרי שירדתי ב-2 מהמחסום משש בבוקר) והמעצר הסתיים ב-6 בבוקר למחרת? ואתה חושב שכשחזרתי זה עניין את הסרס"פ שאנחנו על הרגליים כבר 14 שעות ולא הייתי תורן כל היום? או עליתי למחסום ל-10 שעות ישר ממעצר? ברור שזה לא מצב אופטימלי וכזה שמנסים להימנע ממנו כמה שיותר בתוך חלוקת המשימות האינסופית אבל המצבים האלה קרו וקרו הרבה. אז בתוך כל הפלונטר הזה של שחיקה יחד עם פעילות יזומה איכותית קשה למצוא זמן למד"סים. גם ביחידות המובחרות אני יודע כעובדה שהזמן הפנוי למד"סים לאחר המסלול כשעושים הרבה פעילות ונוה"קים ומודלים יורד בצורה משמעותית (הכל כמובן לפי תקופות ורצף פעילות) אבל ללוחמים ביחידות מובחרות יש נקודת מוצא טובה יותר כי במסלול הארוך יחסית שלהם שמו להם דגש טוב, מקצועי ורציף על בניית כושר גופני גבוה, דגש שנבנה בצורה הרבה פחות טובה וארוכה אצל אותו לוחם בגדוד שאחרי 7 חודשים מתחיל לטחון. חוץ מזה שיש יחידות בהן אם אתה לא בכושר גבוה מספיק אתה פשוט עף, חד וחלק. הלוואי ויאמצו את הגישה הזו בצורה כזו או אחרת גם בגדודים (כמובן זה יהיה בעייתי נוכח כל מה שאני מתלונן עליו כאן).

3. דבר ראשון זה לא נכון שפז"מניקים לא עושים כמעט כלום. הם לא עושים תורנויות ושמירות (שמירות זה כבר לא טאבו כמו פעם ואני בחצי שנה האחרונה שלי בצבא שמרתי לא מעט), אבל מחסומים, סיורים, מארבים ובוודאי פעילות יזומה איכותית? עושים כל הזמן. נכון שיש יותר זמן פנוי אבל שוב - המצב האופטימלי שכל המחלקה תעשה מד"ס ביחד בשעה נתונה? קשה מאוד לגרום לזה לקרות. כמובן שאין בעיה שכל אחד יעשה מד"ס מתי שהוא לא במשימה, ויש מספיק זמן שכזה ובאמת לפחות אצלי בפלוגה הוותיקים שמרו על כושר הרבה יותר מהצעירים והיו בכושר מצויין. אני יודע שזה גם המצב בהרבה פלוגות אחרות. לגבי וותיקים רקובים שכל הזמן רק רובצים ומכינים טוסטים - שיבושם להם, אבל שלא תחשוב שכאלה אנשים מייצגים לוחם וותיק בגדוד. וותיקות זה שם נרדף למקצועיות בציוד, לנסיון קרבי עשיר, לשמירה על כושר גופני ולדוגמא ועזרה הדרכתית לחבר'ה הצעירים - לא ל-10 שעות שינה, פלייסטישן, מקל פז"ם וטוסטים. אל תהיה מושפע מסטיגמות, יש מספיק כאלה על לוחמים גם מהיחידה שלך.

וכמובן שאני לא חושב שלוחמים ביחידות מובחרות עושים בית זונות במסלול ולאחריו, לדעתי פשוט לא הבנת אותי. כל מה שאמרתי שביחידות המובחרות, בעיקר במהלך המסלול, יותר קל לבנות כושר גופני ברמה גבוהה - גם בגלל תכני המסלול וגם בגלל חרב ההדחה. אני רק יכול לקוות שיום יבוא והמצב יהיה דומה גם בגדודים.

אני מעדיף לא להכנס לנקודות רגישות-ולכן לא אפרט את תגובתי כמו מקודם.

רק אומר שאני לא מתייחס ל"סטיגמות" ששמעתי אלה על שיחות שהיו ביני לקצינים אחרים(חלקם אפילו מהחטיבה שלך)שהעידו שפשוט לא ניתן לעשות כלום נגד "פזמניקי"ם"-ואני אישית פשוט לא מצליח להבין את זה, אני מסכים שחשוב שיהיה "פז"ם"-וזה קיים בכל צבא, אבל ראבק-למה להיות קיצוניים?

ולגביי התיאור שלך על "פזמניקי""ם שיבושם שלהם" אז צר לי לאכזב אותך אבל כמעט בכל מוצב שיצא לי להיות בו(אפילו אם זה ל3ימים או 3שעות)יצא לי לראות את ה"פזמניקי"ם" האלה, ופשוט נגעלתי, אתה מדבר על עזרה לצעירים, הדרכות לנזקקים, ועוד מילים יפות אבל בתכל'ס זה לא קורה, ואתה יודע בדיוק כמוני שאני צודק.

ושוב-אני לא בא אלייך בטענות, אני גם לא בא אל המח"ט שלך או של גבעתי או צנחנים או כל חטיבת חי"ר אחרת בטענות-אני פשוט חושב שהבעיה היא בשורש, השורש רקוב, משום מה לוחמים בגדודים יודעים שמתיי שהם יהיו פזמניקי"ם יהיו להם חיים טובים, נטולי שמירות ומטבחים-ומדסי"ם...

ולצערי כל המגדי"ם בחטיבות מאמצים את הרעיון הזה, כי הרי אף מג"ד לא רוצה שיהיה לו מרד של פזמניקי"ם.

אם אנחנו רוצים שיהיה לנו צבא חזק, אנחנו צריכים להתחיל מהבסיס של משמעת ואימונים, לדפוק מד"ס(אפילו קל של 2ק"מ עם כמה פקלי"ם)לוקח בדיוק חצי שעה-ואני בטוח שלכל לוחם בצה"ל יש את החצי שעה הזאת(גם לוחמים שחזרו מאלמנת קש, ופעילות איכותית וכ'ו)רק ככה הלוחמים שלנו יהיו באמת לוחמים, ולא וואסחיסטים שעושים פוזות לסמבציו"ת ולג'ובניקים ברכבת...

נ.ב

אני באמת לא יודע אילו סטיגמות יש על היחידה שלי, אני אשמח אם תחלוק את אותן "סטיגמות" איתי-אני מניח גם שכל החוכמולוגים שעשו את אותן "סטיגמות" גם סיימו מסלול ביחידה,האומנם?

ועוד משהו-אל תחשוב אפילו לרגע שאני מזלזל בך או בכל לוחם אחר בצה"ל, מבחינתי כולנו בצבא למען מטרה אחת-בטחון מדינת ישראל, כל שאר הדברים זה שטויות, אם לא ההיתי מתקבל ליחידה שלי ההיתי מבואס כמה ימים, ואוליי אפילו עצוב אבל ההיתי מתגייס לכל יחידה אחרת ונותן ת'נשמה למען הצבא-ולא מקנא באלה שכן התקבלו, ומתחיל להנפיץ סטיגמות כאלו או אחרות, בסופו של דבר לכולנו יש אויב משותף-ואין מקום בצבא לאויבים מהבית.

שיהיה לך שבוע טוב, ואני מקווה מאוד שהבנת את דבריי.

אל תגיד לי משפטים כמו: אני מניח גם שכל החוכמולוגים שעשו את אותן "סטיגמות" גם סיימו מסלול ביחידה,האומנם? ואז תגיד לי שכל מה שאמרתי על עזרה לצעירים והדרכות לנזקקים (כמה שנון מצדך) זה חרטא ואני יודע את זה, בסדר? כי זו צביעות. לא, אני לא יודע שאתה צודק ואני לא חושב שאתה צודק. יש וותיקים כאלה וכאלה, גם בין פלוגות וגם בתוך המחלקה עצמה.
אני, בניגוד אלייך, חייתי בפלוגה וותיקה כל יום ולא שמעתי מחברים שלי על המצב או שקפצתי למוצב כזה ואחר ל-3 שעות או 3 ימים. אתה חושב שלא יצא לי לעבוד עם הרבה יחידות או שלא ביקרתי בבסיסים של הרבה יחידות מובחרות ומה שראיתי ושמעתי זה טורנירי כדורגל בפלייסטישן, פינג פונג וטוסטים על כוס קולה? למה לי אין חברים בפלס"ר צנחנים שהיו מספרים לי ש"מרץ 4 עייפים מתים ובכלל לא רוצים להוציא פעילות"? אתה רואה אותי בא לכאן ומתחיל לצאת בהכרזות שבסיירות רק משחקים בפלייסטישן כל היום ובלילה עושים מעצרים? ברור שלא, כי אני יודע שזה לא המצב. אתה לא יומיים בצבא נכון? נדמה לי שגם את ה-3 שנים עברת מזמן, אז אני צריך לבוא ולספר לך איך שכל אחד מספר סיפורים שמשרתים את האינטרסים שלו והדעות שלו? לבוא ולהכריז שאתה יודע מה המצב בגדודים בגלל סיפורים ובגלל שמדי פעם קפצת למוצב כזה או אחר לפרק זמן קצר זו זכותך, אבל לדעתי יש לי קצת יותר הבנה ממך בנושא.

והמג"דים בחטיבות ממש לא מאמצים את רעיון הוותיקות כבטלה וכאי שמירה על הכושר הגופני ויש לך מספיק מרידות רק בשנה האחרונה (כולל בגדוד שלי) שיעידו על כך, ורק מעט מהן הגיעו לעיתון.

שמע, אני לא אתחיל לנתח איתך כן חצי שעה לא חצי שעה, כן יש זמן לא אין זמן. אמרתי לך שכשאתה צעיר קשה מאוד לעשות מד"סים באופן רציף וכזה שיבנה לך כושר גבוה בסרגל מאמצים לאורך זמן. כשאתה וותיק המצב הרבה יותר קל ואני מכיר הרבה מאוד מחלקות וותיקות שכן שומרות על כושר וכל היום נמצאות בחדר כושר ובריצות כשהן לא מתאמנות או במשימות. אתה רוצה להגיד לי שאני טועה? סבבה, זכותך. יש הרבה מאוד גדודי חי"ר בצה"ל ועוד הרבה יותר מחלקות וותיקות - יש גם לוחמים רקובים ומחלקות רקובות, כמו שיש צוותים רקובים וחפש"נים בהרבה מהיחידות המובחרות בצה"ל.
אבל אני חושב שלבוא לכאן ולצאת בקביעות כאילו אתה יודע מה קורה בגדודים מבלי שגדלת שם זה קצת כמו שאני אתחיל להגיד שהסיירות גדלות בחממה ולא עושות כלום חוץ ממעצרים, ואתה לא ממש הסכמת עם משפטים כאלה כשחשבת שזה היה הטון שלי נכון?

אם אתה משווה חפשי"ם מפלסרי"ם שמשחקים פרו אבולושן ללוחמים מיחידות עילית שקורעים ת'נשמה שנתיים לפני שהם בכלל מתחילים את השירות הקשה-אז זה אומר דרשני, כמו שכבר אמרתי בעבר אין לי כל כוונה להכנס למיני משחק הזה "למי יש יותר גדול", אין לי לא את הזמן לזה ולא את הרצון, אתה רוצה לחיות בסרט שאין פזמניקי"ם בגדודים, ושהם לא טוחנים צעירים למוות,-שלא עושים מדסי"ם ונראים כמו בטטות עם כרס בירה-סבבה, זה בחירה שלך, אבל אל תסלף את העובדות ותנסה לצייר את הגדוד שלך או כל אחד אחר כמושלמים ונטולי פזמניקי"ם(או בודדים)אני לא אומר שאין יוצאי מן הכלל, שכן עוזרים ותומכים, וכן עושים מדסי"ם וכן נחשבים לחיילים מעולים על הפז"ם שלהם-אבל הרוב לא מתנהגים ככה, ולמסקנות הללו לא הגעתי מחברים שלי- וגם אין צורך שאני יעשה 4קוי חי"ר עם 4גדודים שונים כדי שאני אבין עד כמה תמונת המצב עגומה.

הקיצר, אני באמת שורף ת'זמן שלי לחינם, הויכוח הזה אבוד, אתה חירני"ק(שכנראה גם קצת מבואס או ממורמר מהשירות מסיבות שאני לא יודע מהן)ואני חייל סדיר שמשרת ביחידה עם ייעוד ואופי פעילות מבצעית /שונה לגמריי מהחטיבה או מכל דבר שאיי פעם תעשה בעתיד.

אני גם מעולם לא אמרתי שביחידות העילית אין אנשים שמרשים לעצמם להתחפש"ן מתי שיש זמן-כמו ללכת למועדון, לשחק טניס, או אפילו לשרוף כמה שעות בחדר כושר-אם יש זמן מערכת זה מבורך, ותפסיק לעשות את עצמך מסכן, ללוחמי חי"ר בקווים יש יאמבה זמן פנוי, שאת רובו הם בעיקר מקדישים לשינה, והתחפשנו"ת לא נורמאלית.

זהו-אני באמת סיימתי עם האשכול הזה, אין טעם להתווכח עוד, לך יש השקפת עולם אחת על הצבא ולי אחרת, וביחד ההשקפות לא מסתדרות-תבין,תפנים, ותשלים עם זה,לילה טוב.

על טיל היו מעיפים אותך לגדוד החי"ר הקרוב למקום מגוריך.. שם היית נלחם עם ה"נחותים" ממך...

חוצפן...

שכחתי שלוחמי יחידות העילית קורעים את עצמם בעוד שהחפ"שים מהפלס"רים, שיום יום יורים עליהם בלילות וזורקים עליהם מטענים כמו זבל בזמן שאתה עושה מודלים חצי שנה (ואני כל כך לא אוהב את הנימה של מה שאני כותב אבל אולי אלה ההשוואות בהשקפה שלך), מגרדים בביצים. ולוחמי הגדודים בכלל - רק כרס בירה ושינה יש להם בראש.

לא סילפתי עובדות, מההתחלה אמרתי שיש וותיקים כאלה וכאלה - גם בגדוד שהייתי בו, גם בפלוגה שהייתי בה ואפילו בתוך המחלקה בה הייתי, אבל אתה הצגת כאן תמונה קודרת מאוד של הוותיקים בגדודים.

ללוחמי חי"ר אין יאמבה זמן פנוי, גם לא לוותיקים וככל שאתה ממשיך בטיעונים שלך ככה אתה יותר מוכיח לכל מי שכן יש לו קצת מושג על מה מדובר כאן שלך ממש אין מושג ירוק בנושא, סייג לחכמה שתיקה.

ואני בכלל לא ממורמר מהשירות שעשיתי, תאמין לי שמי שלא אוהב את מה שהוא עושה לא נשאר להיות לוחם, בטח לא בגדוד חי"ר שם העשייה הרבה יותר אפורה, שוחקת ונטולת הפוזה (אותה אתה מטפח כאן כל כך בקנאות) של לוחמי היחידות המובחרות.

חביבי, ממש מעניין את סבתא שלי שאתה לוחם ביחידת עלית ואת הקצה של המה שמו שלי שלך יש ייעוד שונה ממה שאי פעם אני אעשה בעתיד. תמשיך לעשות את העשייה ההירואית והשושואיסטית שלך ואל תבלבל במוח בנושאים בהם אתה לא מבין, זה שאתה שלדגיסט בשייטת מטכ"ל לא עושה אותך פתאום למבין גדול בכל הצבא, אז קצת שב בשקט.

שאני מקדיש אותה במיוחד בשבילך הרשה לי לומר:

אתה אחד האנשים הכי חוצפנים שיצא לי להכיר מאז ומעולם-ואם אני אומר לך את זה פה על גביי הפורום ובגלוי לעיניי כולם בלי שאני אפילו אראה אותו במו עיניי זה אומר דרשני רציני כלפייך?

אתה מצטט לי את המשפט "סייג לחוכמה שתיקה"? אז אני מייעץ לך בהמון חום לאמץ אותו לחיקך, בגלל שמה שאני ושאר הלוחמים ביחידות העילית עושים לא אתה ולא כל הפלוגה שלך איי פעם תעשו, ואני ממש כועס על עצמי שהרשתי לעצמי להגיע לנקודה כל כך עלובה, שאני בעצם מתווכח עם חירני"ק מושתן שעשה קו וחצי בשירות שלו ועוד מרשה לעצמו להטיל ביקורת על יחידות שמבצעות מבצעים שאפילו בחלומתייך הגרועים ביותר אתה לא תעשה.

אז אני את שלי אמרתי, ואני שלם עם כל מילה-ואני מקווה שההודעה הזו תשאר על גביי הפורום כמה שיותר זמן, שעוד אנשים באמת יראו את הפרצוף האמיתי שלך ושל ידידך.

עכשיו נראה לי שאני מתחיל להבין באמת למה "לוחמים" נפלו מהרגלים במלחמה האחרונה אחרי ק"מ וחצי על אלונקה-כנראה שאם שאר האנשים בחטיבה הם כמוך אז אין לי מה להיות מופתע, אני רק יכול להיות שמח שליחידה שלי לעולם לא יגיע בחור כמוך-ואני מאמין שגם לא ההית מתקבל לאף יחידת עילית אחרת.

תישן על זה קצת בלילה, אוליי תתעורר מחר בבוקר עם צורת מחשבה אחרת.

ובאותה מידה יכול לבוא המשתמש אמיל ולקרוא לך לוחם עילית מושתן.

אגב, אני מוכן לההתערב שרוב חברי הפורום המוכרים כאן יכולים לנהל קרב יותר טוב ממך ויש להם קצת יותר ניסיון. אז נכון, הטנקיסט לא בריון כמוך שיכול לרוץ 22 אלף ק"מ עם צריח של מרכבה ביד, אבל אני בטוח שרוב חברי הפורום יודעים קצת יותר ממך על לוחמה. והכי חשוב - לא יהירים כמוך.

אני לא חושב שזה נכון מצדך לזלזל בלוחמים שנפלו במלחמה האחרונה. גם חיילים "רגילים" נפגעו וגם לוחמים מנוסים מיחידות מובחרות.

אף אחד לא חולק על יכולותיך ותרומתך , ובכל זאת, קצת צניעות לא תזיק

אוקיי, אני מודה שבעיקר בגלל חוסר סבלנות לא עקבתי אחרי הויכוח הזה.
אני גם מודה שעד לפני ההודעה הזאת די הערכתי אותך ואת תגובותייך.

אבל ההודעה הזאת פשוט מבזה את מי שאתה או מי שאתה מנסה ליצור מעצמך.
לקרוא למקצוע המסוכן ביותר (ועם זאת המשמעותי ביותר) בצבא "מושתן" זה ביזיוני.
לדמיין שפלוגה שנושאת על כתפיה יום יום שעה שעה את עול הבט"ש שבזכותו בלבד המשפחה שלך לא נמצאת כרגע בשקית זבל אטומה לא עושה כלום זה פשע.

מה גם שבזה שאתה מעיד על עצמך כלוחם קומנדו מטורף שעשה עשרות פעילויות בעורף האויב ואפילו השתין לנסראללה בפה, די יצאת ילד קטן. אם אתה בכלל לוחם ביחידה מובחרת.

אה כן ודבר אחרון, יצא לי לעשות דבר או שניים גם בצפון וגם בדרום. אני יכול להעיד לך שכמות הפעילות, ההתקלויות וההצלחות המבצעיות של "פלוגת החי"ר המושתנת" שלי היו חסרות תקדים, אפילו בקרב "יחידות העילית".

שבוע טוב.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

מה אתה חושב, שהכדורים שירו עלייך (אם ירו) יותר מסוכנים מהכדורים שירו עליי? שהאנשים שאני עצרתי לא רצחו יהודים? לא עסקו בתכנון וביצוע פיגועים? אתה חושב שכל מה שעשיתי 3 שנים זה לעבור בין קו לקו, לרוקן פחים, לגרבץ ולעצור צורבי דיסקים? תגיד לי יא חתיכת פוץ, כמה פעילות מבצעית אתה עשית בשירות שלך? לי יש הרגשה שעשיתי יותר. אתה חושב שבגלל שאני לא התאמנתי לכל פעילות שלי חצי שנה ולא עשיתי אותה בארץ אויב זרה אומר שסיכנתי את החיים שלי פחות ממך ועשיתי עבודה חשובה פחות ממך?

חמודי, אתה בכלל לא רוצה שאני אתחיל לדבר על מה הגדוד שלי עשה במלחמה האחרונה, חבל להוציא אותך עוד יותר פישר לא מבין. לך תפתח עיתונים מהמלחמה ותראה מה הגדוד שלי (גדוד 101) עשה במלחמה האחרונה עם הרבה פחות אימון, ציוד ומודיעין מאשר שליחידה שלך ודומותיה היה.

איזה מנופח אתה אלוהים, אכול סרטי ג'יימס בונד... ממש פוסטר ליוהרה.

"זה שאתה שלדגיסט בשייטת מטכ"ל"

גדול, הצחקת אותי הרבה עכשיו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bezbox.com/favicon.png]

BEZ

ל-IndigoBlue

ההתנסחות שלך מאוסה בעיני. אתה נשמע כמו סטיגמה על ה"יחידות המובחרות" של צה"ל.
אני מחזיק יותר ממי שגויס לחי"ר בלא ששאלו לדעתו מאשר ממי שהתאמן התכונן והתמיין ליחידה שופעת פיתויי סמלים ויוקרה.
תן לשריונר זמן לנהל נוהל קרב או מודל לפני פעילות מבצעית ותגלה שגם לטנקיסטים יש יכולת להוציא מבצעים מהסרטים.הנה דוגמא נדירה מאוד:
מבצע רביב
ביום שלישי, ה-9 בספטמבר 1969 ביצע צה"ל מבצע משולב רחב היקף בחוף המערבי של מפרץ סואץ.
הפשיטה המשוריינת שכונתה "מבצע רביב" בוצעה כתגובה על תוקפנות מצרית במלחמת ההתשה. נחתות של חיל הים הנחיתו כוח משוריין באזור אל- חפייר. הכוח שהיה רכוב על גבי טנקי ונגמ"שי שלל נע כ-50 קילומטר דרומה, כשהוא משמיד מוצבים וכוחות מצריים בדרכו. הכוח שהה על אדמת מצרים כעשר שעות במהלכן הושמדו תשתיות (עמודי חשמל), תחנות תצפית מצריות, תחנת מכ"מ אתרעה אווירית, תחנת מכ"מ ימית וכלי רכב שנעו על ציר התקדמות הכוח. מספר האבידות שהסב הכוח הוערך ב-70 עד 100 הרוגים מצריים. לכוח הפושט היה פצוע קל אחד.
כחלק מהמבצע המשולב המריאה מבסיס רמת דוד בשעה 07:20 רביעייה של מטוסי סקייהוק. מוביל הרביעייה היה רונן (רכטמן) חגי ז"ל ועימו טסו אהרון שביט, רמי הרפז וחנן תורן. רביעיית המטוסים הגיעה לאזור רס זעפרנה והפציצה תחנת מכ"מ. מטוסו של רונן (רכטמן) חגי ז"ל נפגע מאש נ"מ והקשר עמו נותק. מיד לאחר מכן הוא נראה פונה לכיוון חוף סיני. כשהיה מעל מפרץ סואץ הוא נטש את מטוסו וחבריו למבנה ראו אותו צונח מגובה 7,000 רגל. במהלך הצניחה רונן (רכטמן) חגי ז"ל לא ניפח את סירת ההצלה ומייד לאחר הפגיעה במים הוא נעלם.
לאזור הגיעו שני מטוסי סקייהוק נוספים, שני מסוקי בל ושני מסוקי סופר פרלון אולם רונן (רכטמן) חגי ז"ל לא נמצא. חיפושים אוויריים, יבשתיים וימיים לא העלו דבר.

אולי זה מראה לנו את ההבדל בין צבא שעוד קיים בו ניצוץ החשיבה והמצביאות הצבאית (תשומת לב לשימוש במספר חילות- לא מוזכר כאן מבצע "אסקורט" של השייטת שנועד לנטרל שתי סירות טורפדו מצריות אשר היוו איום על נחתות הטנקים- במבצע זה נהרגו שלושה לוחמי שייטת עקב תקלה טכנית בכלי מסוג "חזיר" ששימש אותם לתנועה במים).

שורה תחתונה- צא מהחממה ולמד מה קורה בחוץ. לראות פרומו זה לא אומר שראית את הסרט.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

ציטוט:

ותפסיק לעשות את עצמך מסכן, ללוחמי חי"ר בקווים יש יאמבה זמן פנוי, שאת רובו הם בעיקר מקדישים לשינה, והתחפשנו"ת לא נורמאלית.

אתה פשוט חי בסרט. רד מהענף שאתה יושב עליו ותפתח את העיניים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

למעשה אנ צועק לך לרדת מהענף כי אתה יושב יותר גבוה, אם אתה חושב שאכפת לי מה2פלפלים שיושבים לך על הכתף אז אתה טועה, אתה צריך לעשות עם עצמך חושבים למה אתה בעדיפות צד אחד על צד אחר(עקב מרמור מסויים?).

אני לתומי חשבתי שמדובר בפורום איכותי,עם ניהול איכותי אבל כנראה שאני טועה ובגדול.

אני עם הפורום הזה סיימתי, אני מצטער בכלל שביזבזתי פה זמן, תמשיכו לחיות באשליות שהכל טוב בצבא, וכל מה שאני אומר זה שקר(הלוואי וזה היה ככה)ביטיס, הצבא שלנו נראה איך שהוא נראה בגלל אנשים כמוך וכמו אסף שמסרבים להכיר באמת, ומעדיפים להטיל אותה על מישהו אחר.

הגדולה של אדם(ומפקד...או אפילו חייל)זה להכיר באמת, ולהודות בפאשלות-והכי חשוב להסתכל קדימה,ולראות איך ניתן להפיק לקחים, אבל אצלכם ועוד אצל כמה מ"טובי בחורינו" פה בפורום התכונה הזאת איננה נראת כלל לעין-ועם הבעיה הזו אתם צריכים להתמודד-מאחל לכם בהצלחה.

וביננו מבחינתי תחסום אותי מהפורום, גם ככה אני לא מתכוון להגיב פה יותר, שבת שלום.

אתה יוצא פה בהצהרות של הצבא המצ'וקמק שלנו וכמה שהוא גרוע וכו' בנושא מאוד נרחב, סבוך ומפותל כשכל הידע שלך לגביו מתמצה במה שמעת מהחברים שלך שהם מ"מים במקומות כאלה ואחרים, והתרשמויות שלך (ואני מרגיש שהן משוחדות מלכתחילה) מכמה ימים או שעות של שהייה משותפת וכמובן העובדה שאתה לוחם ביחידת עלית, ממש שאפו לך!

אתה חושב שבגלל שאתה איזה לוחם ביחידת עלית אז כל דבר שיוצא לך מהפה קדוש? חמודי - לוחמים כמוך יש מספיק, היו מספיק לפנייך ונחש מה? גם אחרי שתלך יהיו מספיק. אנשים כמו ביטיס שתרמו והקריבו כל כך הרבה לצבא - יש פחות, הרבה פחות.

אז באמת לך, אל תגיב ואל תחזור.

רק אל תאיים. תצעק עד מאה ובחזרה - צעקות לא עושות אותך צודק, רק קשקשן.
אין לך מושג מה קורה בגדודים, ולא חצי מושג. 3 ימים במוצב עם גדודיונרים לא עושה אותך מומחה ולא ידען גדול.

(אה, ותודה על ההעלאה בדרגה...)

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

עזוב ביטיס, בטח גם אתה הבנת בין השורות שאין שום קשר בין הדעות שלו לבין מה שהוא שמע וראה. יש אנשים שנהנים להסתכל על אחרים מלמעלה ומשכנעים את עצמם בסטיגמות שהם מפתחים.

ושזה לא ישמע (בעיקר בגלל ההודעה האחרונה שלי) שאני מזלזל במי שלא כל לילה יוצא לפעילות בערים הפלסטינאיות וכל פעולה שלו כן מצריכה אימון של חודשים ואולי אפילו לא יצא לו להיות תחת אש ולירות כדור אחד במהלך כל השירות שלו (ואני מכיר מספיק כאלה ביחידות הזרועיות). אני לרגע לא טוען שאני לוחם טוב יותר ומיומן יותר וזה שיצא לי להיות לא מעט פעמים בשירות שלי תחת אש לא עושה אותי מבין גדול יותר. אני אפילו בטוח שאינדיגו וחבריו יכולים לעשות את מה שאני עשיתי הרבה יותר טוב מאשר אני יכול לעשות את מה שהם עושים אם תיקח את שניינו כרגע מהמקום בו אנו נמצאים, וזה מובן מאליו אפילו.
אני לא מקבל את הקביעה המתנשאת של בחור, ולא אכפת לי אם הוא בא מהשייטת או ממשטרה צבאית, שמדבר כאילו הוא יודע מה הולך בגדוד חי"ר, אפילו שיש כאן אנשים שאומרים לו (עזבו אותי - ביטיס היה מ"פ בגדוד חי"ר הוא יודע יפה מאוד מה זה משימות וניהול לו"ז של פלוגה, הרבה יותר טוב ממני גם) שהוא בכלל לא בכיוון ושכל התובנות הגדולות שלו מגיעות מסיפורים (ולא אכפת לי אם זה מ"מ או סמב"צית במוצב - אין תחליף להתרשמות עצמית) ומפה ושם שהייה במחיצת חי"רניקים לכמה שעות או (ואני בטוח שזה היה נדיר) לכמה ימים.

אל תחשבו שגדוד חי"ר זה סכין בין השיניים - כשרוב העשייה שלך היא שוחקת ואפורה כמו עמדות, תורנויות ומחסומים - טבעי שלא תראה כמו פוסטר של הצטרפות לגדנ"ע צלילה. יש הרבה רגעי שביזות וחפש"נות, אבל בסופו של דבר אתה עושה עבודה חשובה ואתה גם עושה מספיק פעילות יזומה איכותית שנותנת לך גם את ההרגשה היותר עוצמתית של להיות לוחם: מעצרים, אלמנות, מארבים ולחימה יומיומית. אני לא חושב שלעצור מחבל במעצר אחרי שפירקת לו את הבית עם ירי ורימונים כי ירו עלייך מתוכו זה יותר הירואי וחשוב מלעצור את אותו מחבל במחסום כשאתה כבר 8 שעות על הרגליים והקרמי ספוג זיעה והראש מגרד מהקסדה, אבל ברור שבסופו של דבר אתה מרגיש יותר לוחמני בסיטואציה הראשונה.

במציאות כזו, שרובה היא בט"ש המוטיבציה והזמן הפנוי לאימונים בכלל ושמירה על כושר גופני בפרט, בעייתים. מקשה על כך עוד יותר הוא הבעייתיות הרבה ביצירת לו"ז אורגני וקבוע לחיילים במחלקה בגדוד עקב אילוצי הבט"ש. יש חיילים שלא עושים עם עצמם כלום, שכל היום עושים את המינימום ורובצים מול הטלויזיה מתי שהם רק יכולים - חיילים כאלה קיימים וקיימים לא מעט בגדודי החי"ר. הם קיימים גם ביחידות הכי מובחרות אבל כנראה שבמספרים יותר קטנים. ככה זה כשאין עליך את נטל הבט"ש, ומי שלא עבר אותו (כמו אינדיגו) קשה לו להתחבר מדוע בגלל צמד מילים כמו נטל הבט"ש יש הרבה לוחמים שהם בטטות. אני לא אומר שזה בסדר וזה מגעיל אותי עכשיו כמו שזה הגעיל אותי בצבא, לשמחתי במחלקה שלי זה לא היה כמעט וקיים. אבל כן ראיתי מחלקות שלא עושות עם עצמן כלום וזה כן הפריע לי. ההבדל הוא שאני יכול להבין (גם אם אני לא מסכים) מאיפה ההתנהגות הזו באה, ואני לא בא לכאן ומפזר הכרזות וקוטל לוחמים בגלל שהם לא עושים 3 מד"סים בשבוע ואין להם את הקוביות בבטן שלאדון אינדיגו יש.

אני לרגע לא אתחיל בלהשתמש במשפטים כמו "מה שאני עשיתי אתה וכל הפלוגה שלך לא תעשו בחיים" כי אני לא מעז לבוא בטענות לבנאדם שבחר להיות לוחם ולסכן את החיים שלו 3 שנים או יותר בצבא בזמן שיש חיילים שבורחים מהצבא או בוחרים להיות ג'ובניקים מטעמי נוחות ואגואיסטיות. זה לא משנה אם כל הצבא שלך אתה עושה מחסומים בלי סוף כמו לוחמי המעברים של מ"צ, או טוחן שמירות ופעילות כמו לוחמי הגדודים, או עולה לאוויר כל יום כמו טייסים או מתאמן חצי שנה ועושה מבצעים שאפילו אי אפשר לדמיין כמו לוחמי יחידות העלית.

אני לא אוהב אנשים שחושבים שזה שהם הגיעו למקום כזה או אחר בצבא עושה אותם לאנשים טובים יותר, איכותיים יותר או בעלי זכות ביקורת ולגלוג על אנשים אחרים, בטח מבלי שאין להם ידע ויכולת להעריך את פועלם של אותם אחרים. בסופו של דבר הצבא זה אחוזון קטן מהחיים, ומה שבאמת חשוב זה שכל אחד יתן את כל מה שהוא ויעשה את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר - אתה הגעת לשייטת אינדיגו? כל הכבוד לך, קבל פשששש מכל הלב ממני, אני בטוח שאתה גם לא רע בתפקידך אם אתה כבר כמעט 4 שנים שם, אבל אל תקפוץ מעל הפופיק ותתחיל לדבר אליי כאילו אני איזה שבוז גדנ"ע צלילה שמוציא עלייך את הקיטור, חוצמזה - אני בכלל רציתי להיות טייס.

ואני אגיד משהו אחר. אני לא מכיר לוחם אחד ביחידות המובחרות שחושב בצורה הזו. נקודה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הוא לא שירת בשייטת,

אני בטוח שקראתי אשכול שהוא פתח ובו הוא שאל על עבודה לאחר הגיוס והוא רשם שהוא היה קרוב להתגייס לחיל הים אבל בסוף לצערו הוא לא הגיע לשם.

אבל זה לא משנה, גם מי שמתגייס ליחידה מובחרת צריך להתנהג כמו בן אדם, ואני לא שמעתי מימיי את הביטוי חי"רניק מושתן..

אם יהיה לי כוח אני אחפש יותר מאוחר.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=371991

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=375854

אוהד, אם אתה באמת צודק לגבי מה שאמרת... אז נו שויין.

שלום לך אדון כחול,

אני לא יודע לאיזו יחידה אתה שייך, זה גם לא מאד מעניין אותי, אני רק בטוח שאם מפקד היחידה היה קורא את התגובות שלך אתה היית מוצא עצמך מחוץ לשער.

יותר מ- 20 שנה אני לוחם, הייתי בגדוד חי"ר והייתי "ביחידת עילית", ומה שעושים הגדודים ביום-יום זה הביטחון השוטף האמיתי, זה מה שמקיים את ביטחון האזרחים, זה מה שמאפשר למדינה להמשיך ולהתקיים, זה מה שנותן את הפלטפורמה ליחידות "עילית" לעשות את המבצעים שלהם.

אתה חושב אם היינו במצב של גבולות פרוצים, "סורים על הגדרות", מישהו היה סופר את יחידות העילית ? מה אתה חושב היתה תרומתן של אותם יחידות במלחמה האחרונה, או זו שלפניה, או זו שלפניה ?

הצבא בנוי על זרוע יבשה, אוויר וים, יחידות העילית הזרועיות (שרק הן זכאיות להיקרא "יחידות עילית", אם בכלל) הינן יחידות שלהן יעוד ספציפי שאליו הן מוכשרות. יחידות אלה יכולות לתת ערך מוסף עצום, אולם לעולם לא יוכלו להחליף את גדודי החי"ר, או שייטות הסטי"לים והצוללות, או את הטייסות.

אני מאד ממליץ לך קצת "להוציא אוויר", הדיון התחיל בשאלה לגבי כושר גופני ומשאות, והלך לכיוונים מאד מוזרים, כאשר לך חלק נכבד בכך. עוד מעט תגיעו לנושא תעודות השחרור ואתה תדרוש ששלך לא תהיה רק מוזהבת אלא גם עם לבבות ונצנצים. צא מהסרט, יש ליחידות העילית תפקיד, יש לגדודים תפקיד, ובסופו של דבר כולם מסכנים עצמם ונלחמים באויב, עם כרס או בלי כרס.

ואם נחזור רגע לנושא שלשמו התכנסנו, יש בהחלט סיבה מדוע הולכים מסעות ארוכים עם פק"לים, ואני מאד מקווה שלא יגיע איזה חוכמולוג תורן וישנה שוב את השיטה. ראינו מה קרה עם זה בפעם הקודמת .....

! This is Sparta

1.חבל שאתה מנציח את עצמך בתור מישהו שלא ראוי לשרת במקום בו הוא נמצא.
2.היחידה שאתה משרת בה לא עושה אותך מובחר יותר מכל לוחם אחר.
3.סביר להניח שרוב הלוחמים לא היו מסוגלים לעשות את סוג הפעילות שאתה עובר, הם לא הוכשרו לכך והם לא בחרו להתנדב למקום שבו לומדים ומוכשרים לעסוק בכך.
4.כל הכבוד לך על העובדה שכן בחרת להתנדב ו"|לתרום יותר"
5.אתה לא תורם יותר מכל לוחם אחר בכל הקשור לעשיה, הדבר היחידי שבו אתה תורם יותר זה מזמנך שכן חתמת ביום גיוסך לשנה וחצי
6.אני בטוח שסגן אלוף "ר" שאותו אתה בוודאי מכיר כי הוא מפקדך יחלוק על רוב מה שאמרת כאן ובוודאי על היומרנות והאהבה העצמית הכבירה שלך.
7. הכושר הקרבי בגדודי החי"ר בצה"ל אכן ביזיוני
8. אתה צודק שיש לעקור את תופעת הוותיקות
9.אתה טועה בכך שאתה חושב שאתה שראית ועברת מבצעים נועזים ומד"סי ים מטורפים לפנות בוקר באמת מבין מהי שיגרת מוצב, אין ויכוח אתה פשוט לא.
10. תחום הפעילות הגופנית כן משתפר בתקופה האחרונה ונראה לי שחלק גדול מזה יש לזקוף לזכות אותם מג"דים (שוב אתה פשוט יכול לשאול את "ר" הוא הרי בקיא בנושא מתוקף היותו מג"ד חי"ר לשעבר)אשר כן נלחמים בתופעת הוותיקות וכן דואגים שלוחמים ימישכו לעשות את כ-ל מה שהם צריכים שזה כמובן כולל גם כושר קרבי.
11. לעולם לא תבין את תופעת הוותיקות שכן חונכת ביחידה שבה אין תופעה כזאת... או שאולי תוכל בעצם לבדוק עם צוות מסוים שהתגייס בסביבות מרץ/אוג' 04(איני זוכר כרגע) ? מה קרה שם? מרד? במפק"ץ? בגלל שהוא דרש את אותם דברים מקודשים שקודמו אשר היה כבר לפני שחרור ויתר עליהם? או שסתם הצוות החליט שהוא וותיק מדי לדברים האלו כי הוא כבר עבר את המלחמה?
12. לא הכל ורוד בצבא, הרוב רחוק מאוד בזה, בגדודים המצב קשה בהרבה ממקומות כדוגמת יחידתך אך אתה לא מבין את הסיבות לכך.
13. מה שעובד ביחידה אחת לא מתאים ליחידה אחרת בהכרח. כיום לאט לאט המצב משתפר, לא בקצב הרצוי עדיין אך לפחות יש שיפור.
14 איני בא לתקוף אותך אישית ואני מעריך אותך על מעשיך. אני יוצא נגד הדברים חלק מהדברים שאותם אמרת ונגד הזלזול באנשים שאינך יודע מי הם ומה הם עשו.
תודה

"ללוחמי ח"יר בקווים יש ימבה זמן פנוי"??? הא, הצחקת אותי,

תעשה 8 \ 8 בחברון במשך 21 יום כשבשמונה שעות "הפנויות" שלך אתה כוננת חובש, תורן מטבח,
תורן סרס"פ \ רס"פ ונשאר לך אולי במקרה הטוב 4 שעות לישון.

אתה לא יודע על מה אתה מדבר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bezbox.com/favicon.png]

BEZ

מה ששנוא עליך , אל תעשה לחברך... אתה טוען שרצות סטיגמות על יחידות מובחרות ועל כך שהן "לא עושות כלום" וזה הכל מאנשים עלובים ש"בטח גם סיימו מסלול ביחידה", ובאותה ההודעה מרשה לעצמך לקבוע עובדות שאין ותיקים מקצועיים בפלוגות הותיקות, אין חניכה ואין חתירה למקצועיות, הכל חתירה לטוסטים, אפטרים ותחרויות נאדים במוצב, כשאת המידע המהימן שאבת משני חברים שלך +פרקי זמן מסויימים שהעברת במוצבים מסויימים אצל פלוגות מסויימות של מ"פים מסויימים ומג"דים מסויימים.
להלן רשימת היחידות (ששמן מותר לפרסום)שיש לי בהן חברים (איזבה גבר אני) : סיירת מטכ"ל, שלדג, שייטת, 669, דובדבן, מגלן, פלס"ר, חה"ן ועורב נח"ל, פלס"ר וחה"ן צנחנים, עורב גבעתי, פלס"ר גולני...
למרות כמות החברים הענפה הזאת אני לא מתיימר לקבוע שום קביעה על היחידה הזאת , בטח שלא על אורח החיים שלה , כי מה שנראה לחבר אחד בית זונות , בקלות ייראה לחבר אחר עבודה קשה. מה שאני לא יודע ממקור ראשון ושלא בחנתי אותו בעצמי בצורה מקיפה, אני לא קובע לגביו שומדבר...

אסף תיאר בצורה מושלמת כמעט חיים של פלוגה ותיקה ואת הסיבות הטכניות למה מחלקה בזמן בט"ש (בו הייתי שנתיים וחודשיים מתוך השנתיים וחמשת החודשים שאחרי האימון המתקדם של השירות הצבאי שלי), למה שלא תקרא ותבין את מה שהוא מנסה להגיד לך. כן, ביחידות המסלול הוא מטורף ויש גם פעילות מבצעית במסלול (בכמות לא גדולה כמו לאחר המסלול), כן, דווקא בגלל השגרה הזאת ושהכל תחום בלוז (גןם הבלתמים) ,הרבה יותר קל לדאוג לשגרת מדסים (מטורפת וקשה, כמו שצריך), ולהביא לדוגמא את קצין הכושר לשטח לשבוע הניווטים כדי לעשות מדס 6 ק"מ פארטלק, לפני לילה של ניווטים, מאשר לדאוג לזה בצורה מחלקתית בפלוגה ותיקה במוצב בחברון למשל או בהר דב, שם בכל הגדוד שלי היה הליכון אחד וגםן הוא לא פעל , ורק במוצב הגדודי היה אפשר בכלל לבצע ריצה כמו שצריך כי כל שאר המוצבים נמצאים בתוך העיר הערבית והם מוצבים של מטר על מטר . אז פעם פעמיים יוצאים לריצת אפוד עם קרמי ווסט, אבל בתור אחד שנשמע לי מבין בתחום הספורט אתה יודע שזה לא אפשרי לשמור ככה על השגרה , בין העמדה לפטרול לאלמנה למטבח לסידור מכולות אצל הסרספ לנוהל קרב למעצר בלילה...

אני מכיר את המצב שאתה מתאר טוב מאוד. ובאותה נשימה, זה לא אומר שזה חייב להשאר כך! משהו חייב להשתנות באיך שעושים דברים, במיוחד בצבא יש לו דרישות כמו שלנו (אחרי הכול אנחנו לא חיים בשוויץ ).

שוב, אני לא משש יודע את הפתרון, ואני לא ממש יודע לבנות את המסלול בצורה אחרת, אבל הייתי מעוניין לשמוע רעיונות, ויש פה אנשים (כמו ביטיס לדוג') שיש להם מספיק נסיון בנושא ההכשרות.
ושוב, המצב הנוכחי של כושר ירוד, הוא לא מקובל. ולדעתי, לבטל מסעות, זה לא הפיתרון. מסע, אם הוא לא נעשה בחפיפניקיות, הוא קודם כל מסע לגילוי עצמי. אולי זה לא בהכרח כושר, אבל במצב של הכשרות שאסור לעשות כל מיני דברים שמחשלים את החייל, אני חושב שמסע הוא דרך טובה לחשל.
זה כמובן יכול להיות בנוסף לסחיבת משקלים ולא רק או זה או זה.

הבעיה בגדודים שלא סוחבים משקלים?
נו באמת, איזה שטויות, לא יודע מה קורה היום אבל בזמני סחבנו "יופי" של משקלים.

מה הקשר לגדודים? כל אחד והפק"ל שלו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.bezbox.com/favicon.png]

BEZ

אני מסכים שצריך לעבוד עם משקלים יותר כבדים. אבל האם זה אומר בהכרח שצריך לבטל את המסעות? אולי קיצור לכ-50 ק"מ, שזה, שוב לדעתי, טווח סביר יותר מה-90 ק"מ.
דרך אגב, royal marines commando, כחלק מההכשרה במסלול, חובה על כל חייל לעבור ריצה של 4 מייל עם ציוד מלא (בלי ברגן) במשך 40 ד', פחות מכך החייל מודח מהקורס.
אישית, אני קטונתי להתווכח בנושא. אבל הייתי מעוניין לשמוע דעות של אחרים בעניין.

נ.ב.
אולי זה רק אני, אבל יש לי הרגשה שאם היו מעמידים חיילים בסדיר משנות ה-80' בסחיבה שכזו , התוצאות היו שונות. שוב זוהי רק השערה שלי.
ואני ממליץ לכם לראות ביוטוב את הסדרה: http://youtube.com/watch?v=M7cVsJkr6yw

אל תשכח גורם נוסף-כשיש לך מספיק כ"א אתה יכול להרשות לעצמך להחזיק בסטנדרטים גבוהים, כשהמאגר האנושי מצומצם אין ברירה אלא להוריד את הדרישות...

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אני לא בהכרח מסכים אם עניין כ"א. לבריטים יש כיום בעיה קשה להשלים חוסרים בכ"א, ולמרות זאת הם לא מורידים מהסטנדרטים.

מצד שני, אצל האמריקאים זה קצת שונה. הם לאחרונה הורידו את הרמה מחוסר כ"א הנחוץ לסיילס.

אתה חייב להפסיק להאמין לכל מה שאתה רואה, זה שעושים סדרה שמתארת דברים כאלו או אחרים זה לאו דווקא נכון, אתה לא באמת יודע מה הולך בהכשרה שלהם.

וזה שהם אומרים שהרף לקבלה ליחידה הוא מסע של X ק"מ בX זמן זה אוליי נכון, אבל אוליי לא תמיד מייושם באימונים, אתה חייב להבין שיש מכסה מסויים שכל יחידה צריכה בשביל לעבור לשלב הבא, ואם נגיד המכסה שלהם הוא 300אנשים אבל רק 280 הצליחו לעבור את המרחק בזמן הרצוי אז ה20 הקרובים ביותר יצורפו גם-וזה בדוק...

כי לא קיימת יחידה בעולם שתוותר על מחזור גיוס(זה דבר קריטי ביחידות עילית)בגלל שהיא לא הצליחה להשיג את המכסה הרצוי.

מקווה שהבנת.

אין בעיה בחור. תבין זה לא שאני מאמין לכל מה שאני רואה, אני מבין שיש אינטרסים לגופים מסויימים להציג את הדברים כך, אבל, אני גם שירתתי בצבא וראיתי חלק מהדברים האלה בעינים. בנוסף, כמו שאמרתי, אני מכיר פה מספר לא מועט של אנשים שמשרתים, או שירתו בצבאות אחרים בעולם, והתמונה המצטיירת היא שונה (ואפשר להתווכח על הסיבות: צבא מקצועי, מנטליות שונה...). בשורה התחתונה, האימונים הם אלה שיצרו סיכוי גדול יותר להטות את הכף בקרב. האם מה שנעשה בצה"ל מבחינת האימונים הוא הנכון?
לדעתי, יש פה איזה שהיא מגמה בצה"ל של בינוניות ולא שאיפה לטופ (זה מתבטא גם בתחומים אחרים: ראה את נושא הקליעה והתייחסותם של הוותיקים יותר לענין לעומת צעירים יותר [שרשור בנושא כוונות על מקלעים]).
אני לא אומר שמה שאני אומר זה בהכרח מה שקורה, אבל זוהי איזושהי הרגשה שיש לי.
סה"כ אני מעריך את מה שהוספת לדיון בנושא, וזו הייתה מטרתי כשפתחתי את האשכול, לשמוע דעות נוספות בנושא. ואולי, אם תרשה לי להעז, גם להציע הצעות בנושא.

שבת שלום
חיים

שבת שלום גם לך, חיים...

עם כל הכבוד לבריטים, הדרישות הצבאיות שלהם שונות משלנו ואם הם יחוו מצוקת כ"א אמיתית הם פשוט יחזרו לגיוס חובה.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

לא מזמן עם כושר ברמה סבירה, אפילו טוב, כרגע אני בבית עם כרס.
ציפיתי להרבה יותר מד"סים, הרבה יותר קשיים פיזיים, ריצות.
עכשיו אני יודע כמה הכושר הגופני חשוב לצה"ל.

שוב-יש הבדל משמעותי בין לוחם שריון לחי"רניק. ברור שבאידיאל לכל איש צבא (גם לעורפיים) צריך להיות כש"ג בסיסי כלשהו (ורצוי גבוה ככל שניתן) אבל במציאות של היום אני אעדיף ששריונרים ישקיעו יותר בתרגולות ואימוני שריון ופחות בכש"ג וכש"ק.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

ציטוט:

במקור נכתב על ידי PD1 לא מזמן עם כושר ברמה סבירה, אפילו טוב, כרגע אני בבית עם כרס. ציפיתי להרבה יותר מד"סים, הרבה יותר קשיים פיזיים, ריצות. עכשיו אני יודע כמה הכושר הגופני חשוב לצה"ל.

כמה שעורי כ"ג היו לך בביה"ס ?

2 בשבוע

10 דקות חימום - 5 דקות הקראת שמות - 5 דקות התאוששות ושטיפת פנים = נטו 25 דקות שעור.

ב 50 דקות כ"ג בשבוע אי אפשר אפילן לשמור על חיים בריאים

אם לא נשכיל להבין שהבעיה בה' הידיעה מתחילה אי שם במערכת החינוך........................

זה קשור לכושר
זה קשור ליושר....(איך לדעתכם לומד ילד קט לסבן ? כשהוא רואה שאמת = עונש וסיבון = אין עונש)
זה קשור לביזיון ההכשרה.

חכם סיני אמר......
הדואג לשעות ידאג למעות (פרוטות)
הדואג לשנים - ייטע עצים (שנת שמיטה - דיר באלקום)
הדואג לדורות - יעסוק בחינוך.
נראה לי שמאז שבר ששת הימים / כיפור אנו מאבדים את הדורות, והופכים את האמצעי למטרה.

ממליץ לחזור לתוכניתו של ד"ר יהושוע דקל (שלא נתקבלה)

4 שעות כ"ג לכל תלמיד
2 שעות העמסה - 2 שעות התאוששות.
ליגות הנוער בימי ההעמסה !
שחקני הליגות הנ"ל ישוחררו מההעמסה.
הכנה לצה"ל מכתה י' בשעות המשך.

שבת שלום לכולם

באופן עקרוני, קשה לי להבין מה הבעיה לעשות גם וגם....

ליאור

סבולת לב ריאה ניתן להשיג מהר יחסית כ 1/2 שנה למכסימום כושר אבל הפסקת האימון תגרור מיד ירידה בכושר.
לעומת זאת שלד לוקח לבנות כ 3 שנים לצפיפות עצם מירבית והצפיפות נשמרת זמן ממושך גם אם לא ממשיכים לשמר כושר.

הבעיה העיקרית בהכנה לצה"ל היום שהיא מתחילה ב 1/2 השנה האחרונה.
למלש"ב כאילו יש כושר אך כשמתחילים להעמיס עליו השלד לא עומד בעומס = שברי הליכה.

לא מספיק לאמן חייל בטירונות צריך לשמר כושר לאורך המסלול והשרות בכלל.
צריך שהנוער יגיע מוכן לצבא.
צריך שהצבא יכון למלחמה - אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.

תוכל להביא הפניות למקורות?
נושא שיפור צפיפות עצם מעניין מאוד.
תודה.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מעניין....עשרות חיילים כולל אנוכי התגייסו, ואחרי כמה חודשים כבר עשו מסעות של 30 ק"מ ויותר (הרבה יותר) עם מאג ופק"ל מלא.

כנ"ל ברוב הצבאות בעולם.

אני לא ממש מבין מה הבעיה לעשות גם מסעות ארוכים עם משקל נמוך יחסית וגם פשיטות קצרות של 20 ק"מ עם פ"קלים מלאים.

שיהיה ברור, אני מדבר על סדירים, לא מילואים.

אבל יש בעיה חמורה של פציעות. העניין הוא שלמרות שאתה עושה פעילות עצימה מאוד, הרי שגרף המאמץ בכללותו, אינו מרשים במיוחד, בגלל הרגישות של החיילים לפגיעות מאמץ. זכור לך כמה אחוז מהאנשים סבלו בשברי מאמץ, קריעת שריר, שחיקה של חוליות ועוד?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

לדעתי זה בגלל בורות מדהימה של מפקדים ולא בגלל שהגוף לא מסוגל לעשות את זה. אם נותנים לחייל לעשות קאדרים עם עוקב מים ושלוש שעות שינה בלילה, פלוס תזונה שמתאימה להכל חוץ מעומס אימונים גבוה, זו התוצאה.

על זה אין שום ויכוח (אלא שהטענה צריכה להיות מופנית כלפי מי שמכשיר אותם...)

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מה זה עוזר אחרי שנה-שנתיים בצבא?

נכון.

אבל השאלה היא- מה יהיה עם המילואימניקים שמעל גיל 30?
(לא להתרגז, אני מעל 30)

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

דווקא בגיל הזה הכושר הגופני (עם אימון נכון במהלך השנים) בשיאו...אני לא יודע אם שמת לב, אבל ספורטאים מקצועיים מגיעים כיום לשיא הקריירה שלהם בשנים האלו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עופר123 מה זה עוזר אחרי שנה-שנתיים בצבא?

1. עוזר ועוד איך. בתע"מ האחרון שביצעתי, צוות תצפית-צלפים מעורב שלנו ושל סדירים (תצפיתנים) יצא כל לילה למשימה בשטחים. המשקל הממוצע היה כ-20 ק"ג וחלק הגיעו גם ל-30. הסיבולת והטווחים שהסדירים יכלו לסבול היתה נגזרת מההכשרה שלהם. במבצעי כן מבצעים תנועות ארוכות טווח עם משקלים ולכן ההכשרה חשובה גופנית. לא פחות חשובה היא ההשפעה המנטלית (וזה תשובה גם לרגב).החבר'ה שלנו במילואים הם בעלי כושר ממוצע ומטה ברובם. עדיין, עצם העובדה שיש "זכרון" של היכולות שלנו מאפשרת לאותו לוחם שלא רץ מטר באזרחות, ללכת 7 ק"מ בשטח קשה מאוד עם 25 ק"ג על הגב.

מה שלטעמי צריך לעשות, זה כבר סיפור אחר (לגבי אנשי מילואים) - אבל כל עוד אנשי המילואים יהיו בבחינת עבדים בחסות החוק, לא ניתן יהיה לשפר את המצב.
לטעמי, צה"ל והמדינה צריכים לקחת אחריות על נושא הכשירות, גם באזרחות - אם אני נדרש, בתור סטודנט ועובד, לפנות גם מזמני ומכספי (שלא תמיד קיימים) לטובת כשירות פיזית, כדאי שהמדינה תפצה בשני הקטגוריות - זמן וכסף. (כפי שנעשה בארה"ב).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אכן מנסים לשמור על כושר גם בסביבות השלושים(עוד חודשיים)וכן הלכנו שם בשטח דרעק ביותר עם ציוד כבד ודי מעאפן מבחינת נשיאה לא כמו בסדיר דאז אבל הולכים,למען המטרה ולמען החבר"ה כי אם לא הם לא היינו זזים.ביטיס מה עם עוד כמה "טיולים"?יש משהו באוגוסט?צריך להוליך את ה"צעירים"
היידה "הוריזון"!!!!!

ביטיס, הייתי לפני שבועיים עם הילדה בטיול בי"ס בסרטבה (הורה מלווה וכו'). סחבק עלה ברגל את כל העליה לסרטבה כמו פנתר, כולל "פקל חובש" על הגב. זה בגלל זכרון השרירים או בגלל פחד הפדיחה אל מול המורות ?

! This is Sparta

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס 1. עוזר ועוד איך. בתע"מ האחרון שביצעתי, צוות תצפית-צלפים מעורב שלנו ושל סדירים (תצפיתנים) יצא כל לילה למשימה בשטחים. המשקל הממוצע היה כ-20 ק"ג וחלק הגיעו גם ל-30. הסיבולת והטווחים שהסדירים יכלו לסבול היתה נגזרת מההכשרה שלהם. במבצעי כן מבצעים תנועות ארוכות טווח עם משקלים ולכן ההכשרה חשובה גופנית. לא פחות חשובה היא ההשפעה המנטלית (וזה תשובה גם לרגב).החבר'ה שלנו במילואים הם בעלי כושר ממוצע ומטה ברובם. עדיין, עצם העובדה שיש "זכרון" של היכולות שלנו מאפשרת לאותו לוחם שלא רץ מטר באזרחות, ללכת 7 ק"מ בשטח קשה מאוד עם 25 ק"ג על הגב. מה שלטעמי צריך לעשות, זה כבר סיפור אחר (לגבי אנשי מילואים) - אבל כל עוד אנשי המילואים יהיו בבחינת עבדים בחסות החוק, לא ניתן יהיה לשפר את המצב. לטעמי, צה"ל והמדינה צריכים לקחת אחריות על נושא הכשירות, גם באזרחות - אם אני נדרש, בתור סטודנט ועובד, לפנות גם מזמני ומכספי (שלא תמיד קיימים) לטובת כשירות פיזית, כדאי שהמדינה תפצה בשני הקטגוריות - זמן וכסף. (כפי שנעשה בארה"ב).

בבסיסו הרעיון של מדינה ששומרת על כושר וכשירותחיילי המילואים - הוא הדרך הנכונה.
אבל שכחת שאנחנו בחלם.

קודם כל אני חושב שהחמצתם פה כמה נקודות ונגררתם לויכוחים מיותרים...

אתם חייבים להסתכל על התמונה הגדולה - שהצבא ככולו בשנים האחרונות הפסיק להתאמן לחלוטין.
אם פעם גדודים היו עושים 4 חודשי אימון ו4 חודשי תעסוקה לסירוגין, היום זה כבר לא קורה.
עקב מצב הלחימה המתמשך שיש לנו בשטחים, מלבד יחידות מיוחדות שיש להן זמן להתאמן, לגדודים שתופסים את הגזרות השונות כמעט ואין זמן.
אפשר להגיע לאחלה כושר במסלול, אבל צריך לשמור עליו... כי ברגע שמפסיקים להתאמן הכושר יורד.

בנוגע למשקלים...
לדעתי מנשאים זה אחד הדברים ה-חשובים שיש בכל מה שקשור לנשיאת משקלים.
אני יכול להעיד מנסיון כמה קשה לסחוב אפילו 20 קילו מסכנים שיושבים בצורה לא נוחה... מצד שני אפשר בקלות לסחוב גם 40 ו 50 קילו אם הם יושבים בתיק איכותי של גרגורי או דיוטר.. והציוד הזה לא קיים אצל גדודי החי"ר לצערי.
מישהו פה דיבר על לחימה עם סחיבת משקל... זה כמובן לצערי מתקשר לציוד.. אצלי ביחידה היו מנשאים של גרגורי עם חוט שחרור מהיר שבעצם מנתק את המנשא במהירות מהגב, כך שבזמן היתקלות זורקים את התיקים ומתפעלים את האירוע.

וזה רק הסדיר... המילואים זה כבר הרבה יותר מסובך.

לאחר המלחמה התחילו לשים דגש אצלנו על מקצועיות אריזת הציוד, שיפצור המנשאים, התאמת המנשאים לווסטים ייעודים לכך ועל אימון בהליכה עם משקלים. הבעיה הייתה ונשארה שאיכות המנשאים רחוקה מלהיות בשמיים וגם השמירה על הציוד לוקה מאוד בגדודים, אם רק עדיין היו חוטפים שבתות על מנשא זרוק...

הגדוד שלי בשנה האחרונה ביצע 2 אימונים גדודים ברמה די גבוהה. (כמובן שיש עוד הרבה מקום לשיפור).
הגודים בצה"ל מתאמנים הרבה יותר מבעבר.
אגב, בחטיבת צנחנים המסע כומתה הקרוב הופך להיות 70 ק"מ והמחזור הבא כנראה יבצע 90 ק"מ.

מילואימניק

יוחזר תרח"ט חרמון ל-א-ל-ת-ר!

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בדיוק לפני שבועיים עשיתי במילואים תרגיל בחרמון...

אחלה מקום להתאמן בו בכל מה שקשור ללחימה הררית, בולדרים וכו'.. עליות שחבל"ז וקור כלבים

תעשה טובה ביטיס, חכה לקיץ.

עשינו את התרח"ט הזה, לא במהירה נשכח את מעלה גולני.

! This is Sparta

הוא שהוא מוצלח מאוד מבחינת מאמץ גופני וכמעט תמיד גרוע מאוד מבחינה טקטית,
מפני שיש לנו כבר מספיק ראיות שלכבוש את החרמון בטיפוס מלמטה זו לא השיטה הכי מוצלחת בעולם.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

מי כובש ???

אתה מגיע עם הלשון בחוץ, ובכלל לא זוכר למה באת

! This is Sparta

תרח"ט חרמון זה תרגיל בסבל אנושי (במיוחד בחורף). מה שזכור לי ממנו, שמארבים בשלג בלבנון, עם 50 ק"ג על הגב היו משחק ילדים לאחר מכן.
את הרמה הטקטית לא יצא לי לבחון כי לא הייתי מפקד בתרגיל שכזה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

טוב קראתי תהודעה הראשית ועוד תגובה או שתים .
בגדול מסעות נועדו לכשל תלוחם והגיע איתו לגבול יכולת הסבל ומי שעשה מסעות של מעל 50 קילומטר יודע מה זה סבל של מסעות ..
כמו כן צהל הגיע למסקנה שמסעות ארוכים גורמים לבעיות אצל הלוחמים כלומר מכשלים אותך פיזי אבל עושים לך שברי מאמץ קרעים בשרירים בעיות גב ברך וכו' כו' גם אם יש לך תסרגל מאמצים הכי טוב בעולם.

בנוסף בגלל רצף סרגל המאמצים שמחייב לעלות בדרגה שלב שלב בזמן מועט לפעמים רק בטירונות ומסעות ארוכים בחי"ר נמשכים בטירונות + אימון מתקדם יחד אם זאת שעומס כזה של מסעות מעל ה-30 קילומטר הצבא לא יכול לעשות כל שבוע ועושה פעם בשבועים וזה גורם לכך שעקב הלחץ בזמן מסעות השלמה לא אפשרים ובקו הסיום כלומר "מסע כומתה מלא" עושים בודדים כי לאורך טירונות אימון יש פציעות חולי נקעים כאבי גב ברך ועוד כל מיני פציעות וחולי שגורמות לחיילים לא להשתתף במסעות .

בשירותי הצבאי לפני כשה וחודשים שהיתי חופ"ל טירונים רק 50 אחוז עשו מסע מלא וזה נחשב הרבה
לכן הגיע למסקנה להוריד מרחקים של 40-90 קילומטר ולעלות משקלים למרות שבפועל נושא המשקלים עוד נכנס חזק לצה"ל

ועוד דבר כל מסע מעל ה40 קילומר בכללי כלומר שעלומקה נחשבת 3 קילומטר כל חייל עובר בדיקה אצל רופא ואם רופא רואה שחייל מתלונן על כאבים הוא לא יקח סיכון מקצועי. לכן שלא יעבדו עליכם זה לא הכל ענין של מבצעיות אלה גם רפואה כדאיות ולא נעים למ'פ להתחיל מסע עם 50% מהחיילים שלו ולעיתים גם מפקדים.

זכויות ל- RedBlossom

אתה טועה ידידי. זוהי תוצאה של הפעלה לא נכונה של החיילים. בזמנו עשינו מרחקים גדולים יותר, ואת מסע מסע הכומתה, עשתה אצלינו כל הפלוגה, למעט 3(!) פצועים, וכולם ממחלקה אחת.
יתר על כן, אימונים גדודיים, שנמשכו 4 חודשים, התאפיינו במרחקים של 30 קילומטר ללילה, מספר לילות ברציפות, עם פק"ל מלחמה מלא - וגם כאן לא היו בעיות מיוחדות (למעט עייפות...).

לצערי, הצבא בו אתה גדלת הוא לא צבא במובן הנכון של המילה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הצחקת אותי....

נתחיל מזה ש30 ק"מ זה לא מסע, זו פשיטה.

דבר שני- אם בצה"ל רוצים לרפא כאב ראש ע"י הורדת הראש, זה עדיין לא אומר שזו התרופה הנכונה.

התייחסות לכושר גופני צורה יותר מקצועית תשפר פלאים את היכולת האישית. אתה לא תאמין לאיזה תוצאות אפשר להגיע עם אימון גופני נכון ותזונה נכונה תוך פרק זמן יחסית קצר.

מדובר בסופו של דבר בילדים בני 18 שלא אמור להיות יותר מדי קשה להכניס אותם לכושר אם עובדים איתם נכון.

לדעתי החומר האנשוי בצהל זהה נכון היום הנוער יותר מפונק אבל הפוטנציאל אותו פוטנציאל .
וכמובן שחשוב לי להדגיש שנסחפתי אולי קצת באחוזים אבל מסעות זה הרבה מעבר לסרגל מאמצים תזונה וכו יש גם הרבה לצד הפסכולוגי מי שלא רוצה להיות לוחם לא רוצה ללכת 50 קילומטר + שזה מעל ל10 שעות סתם ..

אני עשיתי מסע כומתה של 56 קילומטר היה לי פשוט שוואה קשה זה לא מילה מתחתי תרצועה בקרסול לא בדיוק נקע אבל סוג של ..
אבל וואלה אחר כך עשיתי תרגלי גודים פלוגתים הלכתי מעל 10 -15 -20 + קילומטר בלילה היה קשה היה מעייף אבל שרדתי בלי קושי וגם במשקלים ועוד אני היתי חובש עם פקל"ח שאין ספק שחשוב מרחקים כמו שצינת 30-40 קילומטר גג אבל לתת דגש על משקלים כי מה יעזור אם בנאדם נמצא בכושר מצוין רץ 2000 מתחת ל8 דקות ויכול ללכת 60 קילומטר אבל תשים עליו עלמוקה הוא קורס כי כבד לו?

זכויות ל- RedBlossom

ליאור

אתה טועה ומטעה

תוך תקופה קצרה ותזונה נכונה - פותרים בעיה אזרחית של חיי יום יום נוחים.

זו אינה דומה לכושר הנדרש מלוחם הנאלץ לשאת משאות כבדים.

את המשאות הוא צריך לשאת לאורך זמן ומרחק.

זה מחייב בניית עצם וסביבה מערכת גידים ושרירים.

תהליך זה הוא ארוך טווח.

יש מחקרים בוינגייט - יש תכנית של ד"ר יהושוע דקל (מנהל אוהלו לשעבר ומנכ"ל משרד הספורט לשעבר).

אנשי מקצוע יודעים מה ואיך לעשות.

מי שלא כדאי שילמד נושא לעומק לפני שלוחץ על המקלדת.

אגב מקבלי ההחלטות לצערי פועלים בשיטת החלטות חפוזות ללא לימוד הנושא לעומק.

בנושא כושר גופני ובריאות הציבור נחוץ שידוד מערכות.

ביטיס כפרייר מצוי שעושה מילואים (וטוב שהוא פרייר גאה) - חייב היה לקבל מהמערכת מסגרת לשימור הכושר.

תלמידי התיכון עתודת המלשבי"ם חייבים לקבל מהמערכת הכנה נאותה לצה"ל - שתכלול בנוסף לאירוביקה מערכת שלד ומעטפת חזקות יותר שאותן בונים לפחות 3 שנים.

וגם אתה טועה ומטעה.

לא מדובר על פרק זמן קצר אלא על תקופה של חצי שנה ואפילו יותר.. אני מניח שאתה יודע שאפשר להכין רץ מרתון בתקופה הזו.

מדובר בילדים בני 18 בריאים ועם כושר גופני סביר. לא כולם יכולים פיזית לעשות את זה, אבל הרוב כן מסוגלים עם תנאים מתאימים. עובדה שתמיד עשו את זה. אנחנו לא מכינים אותם לטריאתלון תחרותי אלא סה"כ ללכת ברגל מרחק ארוך , דבר שהוא קשה יותר מנטלית מאשר פיזית.
פציעות תמיד נבעו מחוסר יכולת לאבחן אותם בזמן ולאו דווקא מעומס אימונים. פציעות נגרמו, לפחות בזמני, יותר מקאדרים ופחות ממסעות או פשיטות. כשכבר היו פציעות במסעת או פשיטות הן היו כתוצאה מנפילות, החלקות מעידות ולאו דווקא כתוצאה ממשקל גבוה.

אולי כדאי שגם אתה תקראה קצת יותר ממחקר אחד לפני שאתה לוחץ על המקלדת.

כמה משקל סוחב רץ מרתון ?

לך ללמוד (ולא בציניות) אתה פשוט לא קורא או לא מבין.

אין בניית סבולת לב ריאה דומה לכושר הנדרש מלוחם,בו נוסף למסת שריר נדרשת מאד התחזקות של השלד.
ללא חיזוק השלד הנושא את מסת השריר ובעקבותיה התחזקות הגידים והמפרקים, נוצרת אי תאימות בין העומס המוטל על הגוף לבין יכולתו לשאת בו.

כך יש פציעות ספורטאים ועוד יותר מכך פציעות חיילים.

בברכה
אילן בן נון (גם מאמן)

אף אחד לא טוען שזה דומה.

צא מהקטע המתנשא של אני למדתי קןרס מדריכי חדר כושר בווינגייט אז אני יודע יותר טוב מכולם.....אתה לא.

אף אחד לא טוען שניתן לעשות את המסעות האלו תוך שבוע מרגע הגיוס אבל חצי שנה מרגע הגיוס, עם אימון ותזונה נכונים, יכינו את מרבית הלוחמים לעבודה מסוג זה ללא פציעות מיוחדות.

שוב, צא מהקטע המתנשא שלך....

ציטוט:

במקור נכתב על ידי lior432 נתחיל מזה ש30 ק"מ זה לא מסע, זו פשיטה.

"פשיטה" היא צורת קרב טקטית.
"מסע" הוא שם כולל לתנועה רגלית של מסגרת צבאית (אל היעד או ממנו). לכן, "מסע" יכול להערך כחלק מפשיטה, מהתקפה ואפילו מנסיגה.
המרחק, מה לעשות, לא משחק תפקיד בהגדרה.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

אנחנו ביום של "בא ניכנס לקטנות..."

תקרא לזה איך שאתה רוצה, פשיטה, הליכה טקטית..מסע קצר עם תרגיל באמצע...מצידי תקרא לזה טיול שנתי. הכוונה ברורה

אנחנו בתור מדינה בדרך לאבדון מבחינת מחלות לב והשמנת יתר.
איכשהו, אנשים שוכחים שהכל קשור בהכל וכושר גופני הוכח כתרופה מונעת למחלות לב וכמובן להשמנה.

במשפט אחד, הכל קשור בחינוך.
אם בשני שיעורי חינוך גופני בשבוע אתם חושבים שאפשר להגיע לכושר אז אתם טועים. אבל מה? אין מספיק כסף ותכלס האנשים "החושבים\חשובים" מאמינים כי עדיפה שעת תושב"ע או היסטוריה על חינוך גופני.
אצלי למשל, שיעור גופני מסתכם בריצות סתמיות של 2000 או משחקי כדורסל, ולמען אני הרוב לא מגיעים בכלל.. (:

אז נכון שבימינו ילדים מעדיפים לשחק פיפא ולא כדורגל אמיתי ונכון שהבטטות הכורסא הם חלק נכבד מהנוער אבל אם משרד החינוך או הביטחון ישקיעו את מיטב כספם כדי להעניק קורס הכנה לצבא בעלות מסובסדת ובצורה מסודרת, נערים רבים ישמחו ללכת לשם ולא לשאר ה"מוסדות".
אישית אני חושב שאי אפשר להתעלם מבעיית הכושר של הנוער ומה שהצבא עושה הוא פשוט הדבר הכי דבילי שיש...
אבל כנראה שמטעויות לא לומדים...