האנדרטה לחללי אלטלנה מצויה ברחוב פרישמן
אך מהיכן צולמה התמונה המפורסמת של הקהל המביט באוניה מן הרחוב?
היכן ביחס לקו החוף של היום עמדה האוניה ועד מתי נותרה במקומה?
אני יכול להניח כי מעבר לסקרנות ולרגשות של הימים הראשונים - הרי שאוניה העומדת על שרטון הייתה אנדרטה לשהתרחש והייתה נעוצה בגרונם של מקבלי ההחלטות. האם למישהו מן הותיקים זכרונות ילדות ממראה האוניה העומדת? האם הגוף הענק הזה מוזכר בספורים או בכתבות עיתונות?

ועוד - האם כל הנשק שהיה על האוניה אבד או שמא ניסתה ההגנה לחלץ חלק מן הנשק והתחמושת לטובת הלחימה המתמשכת [הרי אנשים סיכנו עצמם הרבה יותר למען הרבה פחות נשק ותחמושת באותם ימים]. להיכן פונתה האוניה והאם היו אז יכולות סבירות לפנוי תחמושת או שמא עלול חלילה ביום מן הימים מציל שזוף לנעוץ משוט חסקה במוקש חבוי כלשהו?


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/images?q=tbn:xtJj5bzdRXpdkM:http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P190407/b.0.1904.1.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/images?q=tbn:rAbgi-QvIUqI6M:http://online.achva.ac.il/shilishi/IMAGES/altalena.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://tbn0.google.com/images?q=tbn:A2cbWWB4drEP9M:http://stagemag.co.il/img/ALTAlen_A.jpg]





לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

הם מציינים שהיא אכן הייתה מיטרד גדול לשלטונות, שהיו ילדים ששחו אליה בתור אתגר אישי, ובסופו
של דבר, המבוכה שנוכחותה גרמה, הביאה להחלטה על סילוקה משם.

מסופר שם די בהרחבה על קורות הגרוטאה אחרי קיץ 48. (מהזכרון, משום שהספר לא תחת ידי כרגע) הגרוטאה הייתה תקועה מול חופי ת"א עד 1949 ואז הוצא מכרז לחילוצה מן המקום. העבודות התנהלו בעצלתיים כאשר החלקים העליונים של האניה פורקו ונוסרו. במהלך העבודות היו כמה תאונות, כולל פועל אחד שצנח מהגשר וניתלה על חגורת המכנסיים על בליטת מתכת...

בסופו של דבר החלק התחתון של האניה חולץ מן השרטון, נגרר אל מול אזור פלמחים ושם טובע.

בתמונות שיש לי מאוסף אנשי גבעתי (אני די בטוח שאחת לפחות פרסמתי כאן) רואים אותם ב"אפטר" בזמן אחת ההוגות כאשר הם על החוף והגרוטאה הענקית נמצאת ברקע. רואים במים המוני מתרחצים וכולם נראים שמחים... מה שכן, אין לי ספק שהצלם לא במקרה צילם על רקע האוניה.

.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...+52#post2183513

.

אני יודע שזה לא הכי קשור,אבל האשכול זנתת לו קישור,מדהים!!!!!
איזה יופי של תמונות!!!יש עוד אשכולות בסגנון?



נ.ב:שימו לב שבתמונה שבעמדת הנ"מ,בד ההסוואה הנו אמריקאי,מהסוג ששימש חיילים בקרבות ביפן..

היה נוהג מדי פעם לשחות לאנייה ולחלץ מתוכה כלי נשק...
לא ידוע עבור מי או לשם מה.

אלטלנה עלתה לחוף תל אביב בין הרחובות פרישמן וגורדון (יותר קרוב לגורדון),
הטיילת עברה אז רק במעט את פרישמן ובסופה הייתה ירידה מתונה אל חוף הים.
מכיוון שאלטלנה הייתה נחתת, אולי נבחר המקום כמתאים לפריקת הנשק.

תמונת האנייה הבוערת צולמה בודאות ממלון "קטה דן" שעמד בקרן הרחובות פרישמן הירקון,
התמונות מצפון צולמו כנראה מהקטע שבין מלון "ריץ" והבית האדום.

לעלות לאוניה לא היה פשוט כל כך, לא היו שם סולם או מדרגות, אלא חבל קצר שנקשר
למעקה הירכתים ומקצהו עד פני המים הפרידו כשלושה מטר. האפשרות היחידה הייתה
להמתין בשחייה ובסבלנות במרחק מה מן האנייה לגל גבוה מספיק ממנו אפשר היה לזנק
ולהיאחז בקצה החבל ובעזרתו לטפס למעלה. (המיוחסים שהיו להם קשרים עם אמיל אבינרי המציל זכו לטרמפ על גבי החסקה)

מן הסיפון הוליכו מדרגות ברזל וסולמות אל המפלס התחתון שם עמדו בשתי שורות שישה עד שמונה זחלמים קטנים (אולי bren carrier),
דלתות החרטום הענקיות של האנייה היו מעט פתוחות ומשם אפשר היה להשקיף אל החוף.
כל המשטחים הפנימיים טבלו בתערובת של פיח, שמן ומי ים, והייתה סכנה של ממש להסתובב שם יחפים.

הנשק שאפשר היה לאסוף שם היו שלדים מפויחים ומעוקמים של רובים אנגלים, וכל מי שהיה שם לקח אחד בתקווה להגיע אתו בשלום לחוף.
מעטים הצליחו. הירידה הייתה בקפיצה מן הירכתים, או שוב להיתלות בחבל ולהמתין לגל המתאים וכל זה כשיד אחת מחזיקה ברובה המעוקם.
מבוגרים אולי הצליחו במשימה זו, אבל עבור ילדים בראשית שנות העשרה זה היה ממש מבצע מסובך, ומרבית הרובים נחים כנראה עד היום
על קרקעית הים במקום בו הייתה תקועה האנייה.




בערב יום השנה לשריפת האוניה, כתבו אנשי השומר הצעיר על דופן האניה: "חרות סופך כסוף אלטלנה" כנקמה על תקיפת אנשי ביתר את קן השומר הצעיר.

[1] כמה נחמד היה החוף ללא כיכר אתרים מצפון
[2] ברוך שובך, כבר חששתי שנלכדת באיזו מחפורת ארכאולוגית או שמא כותרת על ידי פלוגת ספרניות לחששניות.

האומנם היה בידי הנשק שבספינה לשנות את פני המערכה במלחמה?

עם זאת, קשה להתווכח לגבי המספרים, והאנייה הזו הייתה מאסת הנשק הגדולה ביותר שהובאה
במכה אחת לישראל במהלך המלחמה.
היא כללה מקלעי שפנדאו, שהיו עדיפים בהרבה על הברן והמגל"ד שכוחותינו השתמשו בהם עד כה.
האנייה כללה משוריינים ייעודיים (ולא כלים מוסבים, מהסוג ששימש את השיירות), ובנוסף לכך הייתה
בה תחמושת בכמות עצומה (4 מליון כדורים).
האנייה לבדה הספיקה לצייד לפחות ארבעה גדודים סדירים ואת יחידות האצ"ל בי-ם.

חשוב לציין שגם חוקר ואיש צבא ירדני (מען אבו נואר, שהיה גנרל בצבא הירדני, השלים דוקטורט
בהיסטוריה באוקספורד, ושימש גם כשר בכמה ממשלות), ראה באלטלנה "נשק שובר שיוויון" לטובת
היהודים, אלא שבאופן מעורר אי-נוחות, הוא שוכח לציין בספרו שישראל ל-א זכתה להשתמש בנשק
זה...

הרי ב.ג אשר היטיב להבין את יחסי הכוחות בין ישראל לצבאות ערב ידע גם שלא להפריז בסיכון שמהווה לשלטון אלטלנה ומנגד להעריך את ההזדמנות שמקנה לנו החימוש שעליה.

במכוון איני רוצה להכנס לענין הירי על האנשים או על מעצר הקברניט וכו' - מדוע ראו צורך להבעיר את האוניה? נראה כי את מאה הלוחמים הרטובים ניתן היה לעצור עם הגיעם לחוף מבלי להבעיר את מצבור התחמושת שעל האוניה. ניתן היה גם להגיע להסכם עם בגין ולהפר אותו מיד אח"כ.
למרות שגם לאיש הגדול היו פעמים בהם הפך לרגע לקטנוני ונקמני - הרי שחשיבה על הנשק שבאוניה היא דרך המחשבה לה הייתי מצפה מהאיש השכלתן הזה.

הטענות כאילו חשש מהתקוממות של אצ"ל, אין לה על מה להתבסס, ובהתחשב במה שידוע כיום
לגבי עומק החדירה של הש"י לתוך אצ"ל, קשה להניח שהם באמת ראו את בגין כאיום בכל הנוגע
לתפיסת שלטון בכוח.
ב"ג רצה לחסל את האצ"ל כיריב פוליטי עתידי, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת, מאשר לשבור את
עמוד השידרה שלו, באמצעות הצגתו כגוף מורד במלכות (ואם תחוסל הנהגתו תוך כדי - מה טוב. יש
לזכור שגם בתיאור של בגין, וגם בתיאור של רבין ב"פנקס שירות" מצויין כיצד התגבר הירי על הגשר
של אלטלנה, כאשר זוהתה נוכחות בגין על הגשר).
ב"ג היה מוכן לספוג את אובדן הנשק ובלבד שתובטח הנהגתו ללא עוררין. הוא האמין, וצדק, שצה"ל
יכול לנצח גם בלי הנשק - ואותו עניינה הבטחת שלטונו בהמשך. ב"ג היה מוכן ללכת רחוק מאוד כדי
להבטיח שלטונו. אלטלנה הייתה מקרה-קיצון, אבל היו מקרים לא מעטים שבהם הנטייה המאוד-לא-דמוקרטית
שלו באה לידי ביטוי (ציתות לא חוקי למפ"ם, ניסיון לארגן מאסר ללא עילה לאורי אבנרי, הוצאת שבועון
מתחרה ל"העולם הזה", חתירה אינסופית תחת שרת, אחרי שבעצמו העביר לו את השלטון, ועוד
ועוד...).
אלטלנה מבחינתו של ב"ג הייתה הזדמנות: גם חיסול אצ"ל (ואולי גם מנהיגו), וגם תצוגת תכלית
ש"יש שוער בשער"...

1. לאחרונה שמעתי בתוכנית רדיו היסטוריון (יתכן אורי מילשטיין אך איני בטוח) שטען שלאחר מחקר שעשה ביחס לאירוע הטבח בדיר יאסין הגיע למסקנה שמדובר בנסיון דומה- כלומר נסיון (שצלח) להכפיש את אצ"ל ולח"י באופן שלא יוכלו לקחת חלק בהנהגה העתידית של צה"ל, כיוון שהיו לחצים כבדים מהמנהיגות היהודית בחו"ל לתת להם ייצוג בקצונה הבכירה בתמורה להתמזגותם בצה"ל במהלך המלחמה, כל זאת בעוד לא היה שם טבח ממשי אלא קרב בתוך שטח עם אוכלוסיה אזרחית עם נפגעים מעטים יותר באופן משמעותי (פחות ממחצית) לעומת המספר הרשמי. זאת בהקשר לדבריך על נסיון על נסיון של ב"ג להציג את אצ"ל כגוף מורד במלכות, כאשר במקרה הזה הכוונה היתה להציג את אצ"ל ולח"י כגופים שלא יכולים ליטול חלק בצה"ל המוקם כיוון שלא עמדו בקריטריון טוהר הנשק.
2. האם בגין אכן היה על סיפון אלטלנה בעת ההתרחשות?

1. עובדת ניצול הקרב בדיר יאסין ככלי להכפשת אצ"ל ולח"י, ידועה הרבה לפני שמילשטיין דיבר
עליה. פרופ' יהודה לפידות, ממפקדי כוח אצ"ל בקרב, כתב עליו רבות, והעובדה שבקרב נהרגו
לכל היותר 120 ערבים, ולא 254 (מספר שהמציא מפקד אצ"ל בי-ם כדי להפחיד ערבים...), מופיעה
אפילו בספרו של רשיד ח'אלדי (היסטוריון פלסטיני שכתב את תולדות ה"נכבה"...). דקה אחרי הקרב
כבר הופיע דוד שאלתיאל, מפקד חזית י-ם של "ההגנה" (אדם שהתקדם בסולם הדרגות הרבה
בזכות כישורים פוליטיים, ומעט מאוד בזכות ידע צבאי - הוא היה חפ"ש בלגיון הזרים, וישנם סיפורים
של חיימק'ה לבקוב ודוד יצחקי אודות רעיונותיו הנשגבים על מדים וחרבות מתנפנפות עבור יחידת
פרשים שחשבו להקים בצה"ל ובמשטרה, ועל חזונו המרשים של שאלתיאל, אמר לבקוב, שנועד
לשמש כקצין ביחידה ש"אני לא יודע אם היחידה אכן תקום, אבל מה שבטוח - שתייה לא תחסר
שם...") מיהר לכתוב על הפורשים ש"הכתימו את הנשק העברי"...
הערבים בסה"כ חזרו על ההאשמות של אנשי "ההגנה" ומפא"י. העובדה שלא היה שם טבח (בטח לא
עפ"י ההגדרות של מקרים חדים כמו כפר קאסם או מיס אל-ג'בל, בהם נאספו לא חמושים ונורו)
ידועה כבר עשרות שנים.

2. בגין עלה על אלטלנה בכפר ויתקין והיה על האנייה כאשר עלתה על שרטון מול ת"א, והופגזה
מהחוף. על פי ."פנקס שירות" לאנשי הפלמ"ח נודע שבגין על האנייה, כאשר שמעו אנשי אצ"ל
שצעקו עובדה זו - והדבר רק גרם להחרפת הירי לעבר האנייה.