אז ככה ... הסיפור שלי מתחיל בגיל 18...
התאהבתי בילדה היחידה שאהבתי בחיים שלי, הכרתי אותה שנה שלמה אבל לא היה לי אליה כלום, פתאום זה קרה .. בבום.. בקיצור הכל היה טוב ויפה עד שהתחילו הבגידות באמון ..
אני לא יכנס כאן לכל הקשר כי זה לא המקום ואני יגרום לאתר לקרוס מרוב סיפורים..
אני יותר יתרכז בקטע של הפרידה כי בעצם מה שאני לא מסוגל לעכל עד היום..
נסכם את זה ככה היינו שנה+ ביחד ..
והיינו נפרדים וחוזרים כל10 ד'ק, עכשיו לא הפריע לי אף פעם יותר מדי כי לקחתי אותה כמובן מאליו, לא חשבתי אף פעם שיש לה ת'אומץ לקום ולעזוב.. בקיצור..
יום אחד רבנו על משו מפגר אני לא זוכר כבר על מה ואז היא עושה לי כזה בשיא האדישות שלה .."אתה יודע שנפרדנו".. אני כזה " וואלה פסדר שיהיה"..
בום דופק לה ניתוק בפנים {כרגיל..}, מפה לשם .. אחרי 2 ד'ק {כרגיל..} אני מתקשר אליה עושה לה מה נווו מה יהיה איתנו כזה כאילו עוד שיחה רגילה כזאת של כמה הקשר שלנו דפוק .
. מפה לשם .. היא עושה לי שמע.. אולי לא הבנת את זהה.. אבל אנחנו נפרדו ..
זהו אני לא צחקתי איתך... אמרתי לה מהה?? את בטוחה? .. אמרה כן בטוחה מאה אחוז הפעם זה סופי {עוד פעם.. כרגיל},
עכשיו עוד פעם.. אמרתי לה טוב דפקתי לה ת'ניתוק הקבוע ואז בלופ התקשרתי עוד פעם ככה איזה 5 פעמים .. עד שבכלל נקלט לי בראש שוואלה הפעם זה לא עוד אחת הפעמים שאנחנו נפרדים וחוזרים, בקיצור אמרתי לעצמי וואלה זין לא רוצה לא צריך הפסד שלה,
נכנסתי לתסביכים פה שם, ואז יום אחרי זה נפל הבום, בקיצור יומיים אחרי זה הורדתי את כל האגו הגברי הפוזה הכבוד איך שלא תגדירו והתקשרתי אליה איזה אלף פעם
נתחיל מזה שהיא סיננה, נפגשה עם ידידים וכל מיני חארטות כאלה
{ולא היו דברים כאלה בחיים במהלך הקשר}, ועד שכבר הסכימה לענות לי תוך כדי שהיא אצל מישו אחר ואני כמעטא מתאבד.
היא אומרת שהיא לא רוצה להיפגש איתי, מפה לשם לא יכולתי לוותר לעצמי על זה אמרתי לעצמי וואלה אם היא נפרדת ממני שתעשה את זה בפנים
אני בטוח שאין לה ת'אומץ לעשות את זה, זה רק בגלל שזה בטלפון היא בכלל מצליחה, פה לשם אני מנסה לקבוע איתה, היא שמה זין ולא עשה רושם שרצתה להיפגש,
היא אמרה שהיא לא רוצה להיפגש בגלל שהיא לא רוצה לחזור אלי מרחמים,
ניסיתי לשכנע אותה מלא זמן, בכיתי לה, בסוף הסכימה,
אז היא הלכה לישון מתי שהיינו אמורים להיפגש, אמרתי וואלה על הזין שלי אני נוסע אליה ואני רוצה לראות אותה אומרת לי שהיא לא אוהבת אותי ושתסתכל לי בעיניים תוך כדי,
באתי אליה, ראיתי אותה ישנה, הערתי אותה, היא מסתכל עלי .. עושה לי כזה ..
וואי אתה לא נורמלי,
אמרתי טוב בואי נגיע לענין סתכלי לי עכשיו בעיניים תגידי לי שאת לא אוהבת אותי יותר זה הכל..
תגידי לי שלא טוב לך איתי שרע לך איתי שאת רוצה להיפרד ..
סתכלי לי עכשיו בעיניים ותגידי לי את זההה.. הסתכלה לי בעיניים.........
דפקה לי אחד לאחד את כל מה שאמרתי לה, והכי קטע, היא לא הזילה דמעה,
הסתכלה לי בעיניים ולא הזילה דמעההה,
ישבנו ככה איזה חצי שעה ראו שהיא כבר הייתה מתה שאני אלך,
בדיוק היא קיבלה טלפון מאחד הידידים שלה, {שהיה כמה שנים לפני זה חבר שלה שבוע},נתתי לה נשיקה במצח.. אמרתי לה, יותר ממני לא תשמעי..
בקיצור אותו יום, הלב שלי נשבר, ומאז עד היום לא חזרתי לעצמי,
אני עובד כל השבוע אז אני משתדל לא לחשוב עליה,
סופשבוע יוצא שותה וודקה ואז התמונות שלה מתחילות לעלות לי לראש..
כל בחורה שהייתי איתה, אני נזכר בה, כל דבר כמעט שאני עושה..
מהרגע שאני פותח ת'עיניים עד שאני הולך לישון ואפילו אם אני סתם רואה סרט או משו,
תמיד היא שם, בקיצור נסכם את זה ככה,
החיים שלי עכשיו במצב דיי טוב אם זה בחברים בעבודה במשפחה בחינה כלכלית,
בחורות גם יש פה שם, אבל היא , היא תמיד שם ,
עכשיו אני לא מצפה לאיזה קסם שמישו יביא לי פה, אבל לפחות לטיפ ,
לשמוע משו חיובי אולי שעדיין לא אמרו לי , אולי קצת לפרק ,
בקיצור מי שירצה שיגיב מי שיש לו משו חשוב להגיד אני ישמח לשמוע..
אעע ורק בשביל הפרוטוקול, עברה חצי שנה כמעט זה לא מאתמול הסיפור.

קודם כל , לפי מה שאתה מספר
הקשר שלכם היה כל כך לא בריא .. עד שאני מצליחה להבין למה זה נגמר ככה..
למה היא הסתכלה עלייך ואמרה את מה שאמרה.
אבל מבחינתה לא היה לה טוב < לדעתי > הרבה מאוד זמן עד שהיה לה את האומץ לקום ולעזוב

אז ככה.. אני מבינה אותך , אני כל כך מבינה אותך ..
אני מכירה כל כך מקרוב את ההרגשה של לקום בוקר במטרה לראות את הבנאדם
וללכת לישון במטרה לחלום עליו.
שכל החיים סובבים סביבו , ופתאום הכל נעלם .. חוץ ממה שאתה מרגיש כלפיו
כל האההבה הזאת שאין מה לעשות איתה עכשיו =\
אני מכירה את זה שאתה מוצא את עצמך עם בחורה אחרת , שהיא לא הבחורה שאתה אוהב
וחושב עליה.. רק עלייה והיא פשוט לא יוצאת מהראש.
אני פשוט מבינה אותך .

ורק בגלל כל ההבנה הזאת אני יכולה להגיד לך את מה שאני הולכת להגיד.
זה יעבור , באמת שזה יעבור
יכול להיות מאוד שזה יהיה קשה , ושהיא תמשיך להיות האחת שתתפוס את המקום בלב שלך
אבל בסופו של דבר זה יחלוף < סליחה על חוסר העידוד אבל זה יכול לקחת הרבה מאוד זמן .. >
במקרה שילי לקח לי כמעט שנתיים להתגבר ולעבור הלאה בלב שלם
אבל יגיע היום שזה יקרה.
תגיע האחת שפשוט תכבוש אותך מחדש .

אני לא יודעת מה להגיד לך חוץ מזה , אני יודעת שכל מה שיגידו לך לא יעזור למה שאתה מרגיש בלב ,
אבל תן לה להיות עם הידידים שלה.. תמצא לך את האנשים שטוב לך איתם ושאתה איתם אתה תחשוב עלייה הכי פחות.. תצא יותר , תכיר יותר..
אני מקווה ומאחלת לך מכל הלב שתמצא את הבחורה החדשה שתכבוש אותך כמה שיותר מהר..

בהצלחה =]

- אני לא סובלת מבעיה נפשית , אני נהנת ממנה ! -

Welcome to the club.

אתה, אני ועוד רבים אחרים (וטובים) עברו את זה.
הדרך הטובה, המהירה, ויעילה ביותר לעבור את זה היא להמשיך הלאה.
אין ברירה. זה נשמע לא אפשרי, זה נשמע לא מעשי, זה נשמע הזוי כי אתה לא מוכן לקבל את האמת.
תעשה את מה שאתה יודע לעשות, תיהיה עצמך, ה"אחת" הבאה כבר תגיע.
אם תאמין ככה, זה יקרה.
אנחנו עוברים עכשיו אותה תקופה. לפני 10 חודשים עברתי פרידה לא נעימה. ותמיד אני חושב "מה אם...".
תעשה חושבים עם עצמך ותגיע למסקנה שאין טעם להמשיך להיות תקוע בעבר.
את העבר אנחנו לא יכולים לשנות, אנחנו צריכים לקבל אותו וללמוד לעתיד.

מקווה שעזרתי, שבוע טוב.

אחרי חצי שנה אתה כואב ודואב, ואני מתפעלת מעוצמת האהבה שלך אליה.
כגודל האהבה כך גודל הכאב בפרידה.
אשמח לעודד אותך שהזמן ירפא את הלב שלך, האהבה הזאת תהיה לך כזיכרון נעים, ותבוא אישה אחרת שתפעים אותך שוב, בדרך אחרת.
אני יודעת שזה נשמע בנאלי להחריד, אבל ככה זה.

קודם כל אני לא יודע אם זה יעזור אבל תנסה
http://www.alpha-il.com/articles.php?aid=70

לגבי דעתי בעניין, אחי תנסה לשכוח ולעבור הלאה...אני בטוח שאם היה לה כל כך קל להגיד לך שזה נגמר אז זה לא היה אמיתי... לפי דעתי כדי לך למצוא משהי חדשה ולנסות להתאהב בה ולראות כמה שפחות את האקסית שלך... צא מהדיכי החיים יפים...
אם אתה רוצה לדבת על זה בפרטי אז בכיף... אני אשמח לדבר איתך גם מתוך נסיון אישי שלי וגם סתם להגיד לך את דעתי...

שיהיה לך בהצלחה בחיים, ואל תשכח שחברות מתחלפות וחברים נשארים... אז צא עם החבר'ה שלך לבלות קצת כדי לשכוח אותה זה הכי חשוב...