אין לי כוח כבר להתמודד עם הדברים האלה. היום זה הגיע לשיא חדש.
אח שלי(קטן ממני בשנתיים) קיבל מן עלון כזה של הפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה, ורק לקרוא את מה שהיה כתוב שם כבר העלה לי הרגשה חרא כי פספסתי את זה רק בגלל ההורים שלי. אני התחננתי במשך חודשים שלפחות נגיע ליום הפתוח אבל זה לא עזר. וזה לא שהם לא נתנו לי ללכת בגלל שהם כל כך אוהבים אותי ולא מסוגלים לראות אותי רק בסופי שבוע, הם רצו שאני ילך לפנימייה בירושלים(אני גר באזור חיפה).
אבל מה שבאמת עיצבן אותי, זה שהם רוצים לשלוח את אחי לשם. מה שעוד יותר עיצבן אותי זה שאני יודע שהוא בחיים לא יתקבל לשם. ועוד בצירוף מקרים ראיתי כמה ילדים מהפנימייה הזאת היום, ממש ביאס אותי.

היום רק עיכלת את העובדה שאני לא יוכל לעשות ספורט לפחות חודשיים, זה ממש מדכא. וקלטתי שגם יכולים להוריד לי פרופיל בגלל זה, ל72 או נמוך ביותר במקרה הגרוע, ואם זה יקרה זה יהרוג כל אופצייה שהייתה לי בראש לשירות צבאי. עכשיו גם למצות את עצמי בצבא יש מצב שאני לא אוכל.

"חבר" שלי נטש אותי בשביל כמה משמרות במד"א. חשבתי שהוא באמת יכול להיות חבר טוב ורק בגלל שהוא מסתובב עם אנשים מעפנים אז הוא מתנהג כמו טמבל לפעמים, אבל טעיתי בגדול. אין לי כוח להיכנס לפרטים כי זה לא כל כך משנה, אבל כשלו היו בעיות עם מד"א אני עמדתי לצידו והייתי מוכן להבריז מכל המשמרות שלי אם היו משעים אותו. אפילו למרות שבעניין שהיה לו הוא לא היה צודק וידעתי שזה מגיע לו אם היו משעים אותו, לא הפקרתי אותו. ועכשיו? בשביל כמה משמרות שנתנו לו הוא מפקיר. גם אחרי זה שדיברתי על זה עם חבר שלי, הוא סיפר לי על פעם אחת שהוא דפק אותו וגרם לו להסתכסך עם כמה אנשים. וזו לא פעם ראשונה שזה קורה לי, אנשים שעזרתי להם, אנשים שהייתי נותן הכל בשבילם ולא הייתי מפקיר בחיים, הפקירו אותי בשביל דברים מטומטמים כמו משמרת אחת פחות או יותר.

חבר שלי אמור לסדר לי איזה כלב, רועה גרמני, מהמלטה של הכלבה שלו. אבל בדיוק עכשיו השכן החליט שהוא מסדר את החצר האחורית(היא שייכת לו) והוריד שם את כל הגדרות, ככה שבגינה אני לא יכול לגדל אותו. גם עכשיו חורף וכל הגשמים האלה לא יאפשרו לו לחיות כמו שצריך בגינה.
ועכשיו קורים לי דברים קטנים ומעצבנים שמשגעים אותי, כמו זה שהתה שלי התקרר לפני שהספקתי להתחיל אפילו לשתות אותו, וכל התוכנות מסרים(msn, icq וכו') החליטו לא לעבוד...

אני פשוט מרגיש שכל דבר שאני מנסה לעשות בחיים, אני לא נכשל, יותר גרוע, אני אפילו לא מקבל הזדמנות לנסות... ועוד יותר גרוע העובדה שאין לי אף אחד לדבר איתו על זה, פשוט אף אחד...

לק"י

באמת אבל?אתה פשוט קטנוני!מהרגע הראשון שקראתי אני מרגישה שאני קוראת איזה מסכת אנחות פולניות של מישהו..לא, החיים לא תמיד מחייכים אלינו, אבל אי-אפשר כל היום לשבת ולבכות..קרה זה ואולי יקרה זה והכל מתחרבש לי!אז כן יש דברים שאין לנו שליטה עליהם, אבל יש הרבה שכן..והחיים הם לא שחור לבן..יש הרבה אפור..וצריך לדעת להתגמש, מה לעשות?לפעמים נורא רוצים שמשהו ילך-אבל לא הולך..דבר ראשון שאתה חייב לעשות זה לשנות גישה, כי פשוט אם תשאר בפאקינג גישה מחורבנת הזאת, אתה לא תגיע רחוק..דבר שני- מה זה המרמור הזה כלפי אח שלך?אז ההורים שלך בחרו בשבילך- כן זה לא משהו, אבל תנצל את העניין!תפיק ממנו מה שאפשר!ואח שלך?"הוא בטוח לא יתקבל.."אה?מה לעזעזאל?זה אח שלך!למה אתה מפיל עליו מה שבכלל לא קשור אליו, ודבר שני-קצת אמונה...
דבר שלישי-החבר עשה החבר לה לה לה..כן אנשים מאכזבים לפעמים, וכן זה פוגע..אבל אין מה לעשות..כשאתה נותן מעצמך לקשר אתה נפגע..וכן יהיו הרבה פעמים שתמצא אנשים שיפגעו בך, מצד שני לא שווה לאבד בגלל זה אמונה בכולם..בסופו של דבר מוצאים את האנשים שבאמת סומכים עליהם..
דבר רביעי-בקשר לצבא אתה עוד לא יודע מה יקרה, ותקווה שלא יקרה הדבר הזה..וגם אם הוא יקרה-תלמד תמיד לקחת דברים בפרופרציות, סוף העולם לא הגיע..אתה תמצא כיוונים אחרים בצבא ואפילו תהנה מהם..
דבר חמישי ואחרון-די לקוטריות לא יוצא מזה שום דבר טוב!

נ.ב אל תחשוב שאני באה מגישה יהירה או משהו, הייתי במקומות האלה, וכן לוקח הרבה זמן לגשות גישה ומחשבה, וגם כשילדים יש נטייה לנפח(לא התכוונתי שאתה ילד, התכוונתי בכלל), נטייה להגזים ולהיות קטנוניים..אז חבל, ככל שתטיב לראות שהעולם לא חבר ביחד עם ההורים/חברים/אחים/ושאר באי עולם נגדך אז יהיה יותר טוב..עניין של הסתכלות..חג חנוכה שמח- מקווה שתמצא את האור שיאיר לך את הדרך שטובה בשבילך..

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה נשמע כאילו אני מתבכיין על כל הדברים האלה, אבל באמת שאני לא. זה פשוט אני אף פעם לא דיברתי על שום דבר עם אף אחד. ואני בן אדם שלא מדבר הרבה ושומר את הדברים שלי לעצמי אבל ברגע שאני פותח את הפה קשה לי מאוד לסגור אותו, .
ואני לא אומר שאחי לא יתקבל כי אני מזלזל בו או משהו, אני יודע שהוא לא יתקבל כי הוא בכלל לא מעוניין במקום הזה, והוא לא בן אדם של פנימייה.
והעניין הזה עם החבר, זא לא פעם ראשונה שזה קורה לי. זכור לפחות עוד 3 מקרים כאלה שאני עזרתי לאנשים שחשבתי שהם חברים שלי ובסוף הפנו לי את הגב, והלכתי לחפש קבוצת חברים חדשה. אבל מצאתי כבר את הבן אדם הזה שאני סומך עליו, זה פשוט מעצבן שעדיין קורים לי מקרים כאלה.
אם אני יקבל פרופיל מתחת ל72, זה באמת יהיה סוף העולם, באמת שאני לא יודע מה אני יעשה עם עצמי אם זה יקרה.
זה פשוט חרא שהכל קורה בתקופה כל כך קצרה. כשעוד לא מספיקים לגמור עם בעיה אחת באות עוד שתיים.

חחחחחחחחח ואני היחיד שלא שם לב שכבר חנוכה? שכחתי מזה לגמרי O_o...

חבוב שלי,
אני לא צריכה לטפח לך את האגו ולהגיד לך שאתה בנאדם מקסים, ולא סתם אתה בקבוצה שתומכת אחד בשני...בקבוצה שלנו..
אתה יודע לדאוג לא רק לעצמך בעיקר לסביבה שלך, אתה חיובי מאוד והרבה אהבה יש לך לחלק לאנשים.
אתה יודע כמה אני מעריכה ואוהבת אותך,
הבעיה שלך היא שאתה לא מבין, שצרות באות בצרורות,
למה?
כי כשיש צרה אחת קטנה שבאה אלינו כל השאר שהן נורא קטנות נראות לנו כל כך ענקיות,
תחשוב שהכל הכל לטובה, אם חבר שלך עזב אותך למשמרת מד"א יש מצב שהחבר הזה לא היה צריך להיות לידך באותה שניה, ואולי- הוא בעצם הציל חיים באותה שניה?!

ברכיים? אז קצת ברכיים, הכל נדחה, יום סיירות?פרופיל?אז מה, הכל לטובה!!

הפנימיה הצבאית?גם אני הייית אמורה להיות שם... ביום אחד פיספסתי את המיונים, למה?
כי הפקידה הטיפשה שם אחרה לי שמועדי ב' של המיונים היו יום אחרי!
התעצבנתי, אבל הנתי שכל מה שיש לי היום לא יכל להיות לי אם הייתי שם!

לפעמים דברים קורים ואנחנו לא מבינים למה אבל הסיבות שלהן לא תמיד גלויות לעין, לפעמים אלוהים מסדר את זה בלי כל הקרדיט שמגיע לו.
אתה פשוט חייב להגיד לעצמך, היום אני קם ליום טוב!
לקום 20 דקות לפני שאת הצריך לקום, (גם אם זה חופש-לקום מוקדם) לשהות 20 דקות במיטה עם מוזיקה, להביט בתקרה ולחשוב מה אתה הולך לעשות היום, וגם אם אין לך ממש יעד!
פשוט לקום ולהגיד: אני הולך לקניון אחרי זה אני הולך לשתות קפה(שוקו,ווטאבר) ממש לעשות דברים כל כך קטנים ושיגרתיים אבל כל כך להנות מהם!
להבין שיש אנשים שגם את זה לא יכולים לעשות, והם שלמים עם עצמם!
ידיד ממש טוב שלי אמר לי: יום רע זה שבוע טוב- את תראי.
ו-וואלה, לפעמים לשבועות האלו לוקח המון המון זמן להגיע, אבל בנתיים אםלא נחזיק את עצמנו מדברים הכי קטנים בעולם לא נוכל לחיות ונשקע בדכאונות ורחמים עצמיים.
אני למשל מעריכה המון דברים קטנים שאחרים ממש לא מעריכים..
וזה אפילו נראה להם ממש טיפשי..
נגיד עד שיש לי זמן לטלויזיה ואני באה לפתוח אותה בדיוק מתחילה תוכנית שאני אוהבת.. ואני כולי בהתלהבות כי אני חושבת אם הייתי פותחת אותה והיה בדיוק את השיר סיום שלה. איזה דיכאון..
תמיד צריך לחשוב על מה היה אילו..
ויש המון כאלו.

תמיד תתעודד שלא משנה מה, יש לך את הצוות החם שלנו שהוא המשפחה השניה שלך, ואני מאוד מקווה שאתה מרגיש את זה כמו שאנחנו מרגישים שאתה שייך אלינו!
אני אוהבת אותך מאוד!
ואתה יודע את המס' שלי..לכל דבר שרק תצטרך!
שבת שלום וחג אורים שמייח
ים.

"...אני עבד לחכמה שלך- ואין בך כלום שפוי..."

חחחחח תמיד מעלה לי חיוך לראות הודעה שלך.
בכל מקרה כניראה שלא הבנת את הקטע עם החבר ומד"א, ידביר לך את זה כתהיה לי הזדמנות...

טוב אז ככה דברק ראשון אם אתה מתלונן על חברים תדע שלכולנו היו חברים מגעילים ואפשר להתגבר...
דבר שני כמו שאמרו פה תחשוב שבאמת החבר הזה הציל חיים במשמרות האלה.
ודבר שלישי לדעתי אתה צריך פשוט לחשוב יותר חיובי ולא לחשוב שהכל לרעה. לי הייתה תקופה שתמיד חשבתי שלילי וקרו לי דברים רעים אבל מאז התחלתי לחשוב אחרת בכיוון הרבה יותר שונה והחיים פשוט נראו יותר טובים וקלים. אז אתה לא צריך כל הזמן לחשוב שהחיים נגדך . תשנה את הנקודת מבט. זה הכל.

למה כשאתה טועה כולם זוכרים,
אבל כשאתה צודק כולם שוכחים?