למעשה אין קוים אדומים במדינת ישראל.
אולי קוים שחורים שדגל התבוסתנות טבוע בהם.
הכל בגלל השמאל ואידאולוגית השלום בכל מחיר בהתחלה היו רבין ויוסי שריד שאמרו אם עראפת יסטה מהדרך ויארגן טירור ניכנס בכוח ונשתלט בחזרה על השטחים. לא דובים ולא יער וכנראה שרבין נרצח בגלל שרצה לעשות סוף לתבוסתנות ולהכנס באם אמא שלהם ולגרש את עראפת וכנופיתו בחזרה לטוניס.
אחר כך באו עוד ועוד הסכמים ופגישות ולחיצות ידיים ושום דבר לא יצא.
וכשהגיעה מפת הדרכים נשמתי לרווחה היות ובמפת הדרכים היה כתוב במפורש שום שלב משלבי הכניעה של מדינת ישראל לא יתרחש אלא רק לאחר שהרשות תלחם בטירור.
ידעתי אז שעד שזה יקרה לנינים שלי יהיו כבר נכדים.
גם התנאי הזה הקו האדום הזה הפך להיות קו שחור וישראל ויתרה עליו.
ועכשיו ברוב חוצפתו מסרב אבו מאזן לומר אני מכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי ואין פוצה פה ומצפצף.

בקיצור אם נבחן את ההתנהגות המסדית הישראלית לאורך השנים אולי נמצא היגיון היות ומי שמרים דגל לבן ונכנע מחוייב לקחת על עצמו כניעה ללא תנאי.