20-11-2007, 11:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.02.06
הודעות: 13,394
|
|
מיכל / סיפור קצר מאת רוני פיאלקוב
---
מיכל, בחורה בת עשרים וארבע, פנים מדהימות חזה מפותח ומעוצב כראוי, שיער חום ארוך למדי [עם קצוות הנוטים לבלונד], עיניים ירוקות וחיוך מדהים, הורים עשירים, דירה משותפת בתל אביב, חברים לרב, עבודה זמנית, שכבה על מיטתה ליד מכשיר הטלפון שהתעקש לשתוק.
דמעה בצבצה מעינה השמאלית, אך לא החליקה במורד פניה, כי היא שכבה על הגב. מדוע היא בוכה, מיכל? האם עזב אותה החבר? האם זה בגלל המהפך הפוליטי? אולי היא רק עייפה? האם אינה מצליחה לגמור את החודש? אולי המחזור מאחר? היתכן כי אינה מצליחה להחליט מה ללבוש למסיבה הערב? אולי הוריה מציקים לה שתתחתן כבר? ומה אם היא סתם מעלה זיכרונות מהחבר הקודם? אויה, אולי היא קשורה למיטה, ואנס אכזרי עומד מעליה, מתכנן לבצע בה את זממו ?!
חס ושלום! עצרו את דמיונכם, אל חשש, טוהרה היפה של מיכל ישמר, וזו לא היא אשר נאנסת הלילה.
אספר לכם עוד, למיכל אין רגליים, היא נכת צה"ל היחידה. לפני שנתיים גם אבדה לה השליטה על השלפוחית, וכרגע היא יושבת בתוך שלולית שתן, בנוסף לכך, למיכל יש אצבע אחת יותר מידי בכף ידה הימניתֱ, והיא סובלת מגמגום קשה. למיכל יש גם שערות שחורות רבות על ידה, וריח גוף נורא הנישא למרחקים, בנוסף לכל הצרות הללו שהומטו על מיכל ע"י האל הרחום היא גם די מטומטמת.
אך לא בגלל כל אלו בוכה מיכל.
היא בוכה סתם, בלי סיבה.
מה?
לא קורה לכם לפעמים?
|