מאוד עניין אותי, מילואמניקים טוענים שהעומס עליהם גדול מדי בימינו(בצדק)
האם גם בעבר היה מחאות מצידם?
בתקופות כמו מלחמת ההתשה שצהל עסוק בכמה חזיתות והרבה יותר קטן לבטח היה עומס ענק על מערך המילואים
כמה ימי תעסוקה עשו מילואימניקים בתקופת מלחמת ההתשה?
העומס ירד או עלה עם השנים ?

ידוע לי על חיילי מילואים שאחרי מבצע שלג עוד היו בלבנון מספר חודשים
כך גם אחרי מלחמת יום כיפור

בתקופת מלחמת יו"כ שירתנו 210 ימי מילואים.
בשנת 1975 שירתתי, בסך הכל, 110 ימי מילואים.
בשנים האחרות נהוג היה לעשות תעסוקה של כ-30 יום ועוד אימון אחת לשנה כ-20 יום. ועוד כל מינ חד , דו , ותלת יומי.
בשל"ג שירתתי 90 יום.
מאז 1985 היתה טיפה הקפדה. הגענו, כקצינים לכ-35-50 ימים בשנה.
לא בכינו כפי שמיללים כיום ולו על 21 יום.
אני לא מדבר כבר על הגיל שבו היו מפסיקים להקרא.

אני חושב שאתה טועה, קצינים אצלינו עושים גם עכשיו יותר מ-30 ימי מילואים, מש"קים קצת פחות ורק אצל חיילים פשוטים המספר עומד על שלוש שבועות בערך.

במה אני טועה אדוני הצעיר? במספר ימי המילואים שעשיתי, או בעובדה שיש לי שלושה מילואימניקים צעירים בבית , וכל אחד מהם מילל על מר גורלו, כל אימת שהוא נקרא לכמות זעומה של ימי מילואים. מלבד זאת: כדאי שתראה את הנהי והזעקה בתקשורת .

אגב, מאז שברק היה ראה"מ והובטח לנו ש"מהשנה הבאה אין יותר תעסוקות" אין (לפחות אצלנו בגדוד) שנה "רגילה": או שאין מילואים בכלל, או שיש אימון+תע"מ+תע"מ חריג...
לי כמ"פ יצא לעשות כ-50 יום בשנה (או כמעט בכלל לא - תלוי בשנה...). לחיילים שלי היה חריג לעבור את ה-30.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מהתגובה שלך היבנתי שאתה מניח שמספר ימי מילואים השנתי ירד. הערתי ש35-50 ימי מילואים עבור קצין מקובלים גם היום. אני מדבר על שנה רגילה, כמובן. בימי חומת מגן לחיילים פשוטים יצא להגיע גם ל-60 יום, שלא לדבר על קצינים. איני יודע כמה ימי מילואים עשה חייל ממוצע בשנה שעברה, אך מניח שגם זה עבר את 21 יום שציינת.

בקשר לקינטורים, איני מתווכח איתך, מהסיבה הפשוטה שאין לי מושג איך היה הדבר לפני שלושים שנה. בכל מקרה, אני לא חושב שזהו נושא מהותי, אין שום פגם מוסרי בלהתלונן על עומס לא שיוויוני, כל עוד אתה ממלא את המוטל עליך.

לפני שאתם קוראים את תגובתי הסבר קצר; לא מדובר פה חלילה בהשתפכות פסיכולוגית אלא במשהו מעיק שאני בטוח יושב קצת על הלב לרוב חברי הפורום המילואימניקים.

אני חייב לציין שאחד הגורמים שמעודד את תחושות המרמור והקיפוח בקרב חיילי המילואים עד גיל 36 אינה רק התקשורת או האישיות הנמושה שלנו אלא הדור של הורינו שפשוט לא מבין שהמציאות השתנתה לחלוטין.

הנני מעריך שBA בן גילו של אבי, כך שאני בן גילו של ילדיו; כאשר במשך לימודי באוניברסיטה לפני 13 שנה ובתחילת דרכי בעבודה נוכחתי בחוסר הצדק בחלוקת נטל המילואים, וכפועל היוצא באטימות של החברה הישראלית (מרצים, בוסים, חברים לספסל הלימודים וכו') כלפי ה"צרכים המיוחדים" שלי כחייל מילואים המשרת 35 יום בשנה (מודה, לא הגעתי ל200 יום בשנה, אך עדיין ה35 יום שלי השאירו הרחק מאחור את כל שאר חברי הזכרים לספסל הלימודים והעבודה), כאשר צרכי המיוחדים הנם בין היתר - השלמות משיעורים, מועדים מיוחדים, חופשות לבילוי עם המשפחה לאחר העדרות של 4 שבועות מהבית וכן מעמסה על המעסיק בשל העדרי הכפוי וצורך להפגין מחויבות יתר בעבודה ע"מ לספק את המעסיק ששווה לא לפטר אותי.

כאשר הבעתי את תחושות המרמור שלי בפני אבי נתקלתי באותו בוז מתנשא שBA הצליח להפגין בתגובתו כאן, וע"כ תחושות המרמור הפכו לתחושות של פראייריות.

מכיוון שהדרך היחידה להפגין לBA ולשאר הדור שלו באופן אוביקטיבי ונטול רגשות את חוסר השיוויון הזועק הנו בצורה מספרית אנסה לעשות זאת באופן יצירתי.

בהנחה שלדברי BA בשגרה שירת 40-50 ימי מילואים בשנה כקרבי, אצא מנקודת הנחה שרוב הג'ובניקים באותה תקופה שירתו כ30 יום בשנה בממוצע (מהסיפורים של קרובי משפחה ג'ובניקים אני יודע שהמספר הזה פחות או יותר משקף את המציאות דאז של "0" אי גיוס או השתמטות). כך יוצא שחייל קרבי היה משרת בממוצע פי 1.3-1.6 יותר ימי מילואים בשנה מרוב האוכלוסיה החייבת בשירות מילואים בתקופת ההורים שלנו.

קיום חייל מילואים קרבי המשרת כ35 יום, משרת פי 3.5 ימי מילואים יותר מרוב האוכלוסיה החייבת במילואים ומשרתת במילואים (בהנחה שרוב האוכלוסיה משרתת עד 10 ימי מילואים בשנה). זאת מבלי להכניס לחישוב שמעל ל80% מהאוכלוסיה החייבת בשירות מילואים אינה משרתת כלל.

לא משנה איך תשחקו עם המספרים האמת המרה הנה שהדור שלנו נושא באופן יחסי בנטל מילואים ואחראיות כבדה בהרבה מדור ההורים שלנו, אך הם מעדיפים לקטלג אותנו כבכיינים.

כמו שעוני הוא דבר יחסי כך גם מילואים. לו כול האוכלוסיה הייתה נושאת בנטל באופן שווה לא היו רגשות מרמור.

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

אכן, באותה התקופה קראו כמעט לכולם גם שלא היה ממש צורך.
גיסו כי יש חיילים ויש לגייסם.
ג'ובניקים גויסו בהמוניהם לסייד עצים אבנים חדרים, כי הרס"ר ביקש.

בעבר, ימי המילואים שולמו ע"י תקציב הביטוח הלאומי. מהרגע שהוחלט להוריד את העלות מתקציב הביטחון, בצה"ל התחילו להתייחס בצורה כלכלית לגיוס המילואים והתוצאה לא הפתיעה - גיוס סלקטיבי, הגדלת הנטל על המעטים וקיצוץ משמעותי בעלויות.

ולגבי הנוסטלגיה: פעם לא היו מזגנים, הזענו אך הסתדרנו ולא בכינו. מישהו מוכן לנסות זאת היום?

לילה טוב,

עלה

זה התחיל שם "על נהרות בבל שם ישבנו ובכינו"
כל דור והבכי שלו.
היה כבר את דור הסלונים, האספרסו, ההיפים, בדיסקו, הפנקים והחולרה.
שלא להזכיר את "מלכת האמבטיה" ומכתב השמיניסטים.
רק מלהזכר בזה בא לי לבכות.

זה חשוב לי לעבודה שאני מגיש

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

תקרא את המאמר המצורף: "צה''ל: מ"צבא העם" לצבא מקצועי, מאת אילן סולימן וסטיוארט א. כהן:
http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3589

שם יש תאור על התמורות שחלו בצה"ל לאורך הזמן ובין היתר, את הסעיף הזה:

"נוסף על הנטל התקציבי הכרוך בהצטיידות החדשה, מתמודד צה"ל בהוצאות הכספיות הנובעות מהעלות הגוברת של אחזקת כוח-האדם העומד לרשותו. איש מילואים, למשל, אינו עוד מצרך "זול" - כפי שהיה בעבר. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בשינויים, שהונהגו עוד בשנות ה- 80, לגבי שיטת ההתחשבנות לפיה תוגמלו כספית אנשי המילואים עקב הפסד הכנסות בשעה שהם מתייצבים לשירות. כיום, נזקפים תשלומים אלה לחובת תקציב צה"ל, ואינם מוטלים על המוסד לביטוח-לאומי כבעבר. שינוי זה הוביל ללחצים הולכים וגוברים על מפקדי היחידות, לצמצם הן את מספר אנשי המילואים הנקראים להתייצבות והן את משך שירותם הפעיל.(49)".

ועכשיו לתשובה לשאלתך: "מ-1 בינואר 1995, התגמולים למשרתים במילואים ממומנים במסגרת תקציב הביטחון. המוסד לביטוח לאומי ממשיך לבצע את התשלומים בפועל לפי אותם כללי זכאות, אך אין נגבים דמי ביטוח בעבורם" (מקור: http://www.btl.gov.il/NR/exeres/471...8169E07900F.htm ).

עלה

כן, בעבר העומס היה כבד בהרבה ולא, לא התלוננו כמו היום.
אבל אנחנו מדברים על תקופה שבה כולם עלו במדרגות (לא היתה מעלית), הלכו ברגל (למי כבר היה אוטו?), עבדו 30 שנה באותו המקום, נשארו נשואים לאותה אישה כל החיים והביאו ילדים בגיל 21 .

בקיצור: החברה השתנתה, הסטנדרטים השתנו ומה שהיה איננו עוד. אפשר להתלונן, אפשר להתגעגע - אבל צריך להתמודד עם המציאות הקיימת.

(ועוד הבדל קטן נוסף בין אז להיום: אז גם ניצחו במלחמות...)

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

שבתקופה ההיא כולם עשו מילואים. קשה להרגיש פראייר ככולם מסביבך נמצאים באותו מצב.
השאלה המעניית היא איך ממצב שבו כול המשק מגוייס (של"ג) עברנו למצב שרק מיעוט קטן עושה מילואים(מלחמת לבנון השניה)

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי hge שבתקופה ההיא כולם עשו מילואים. קשה להרגיש פראייר ככולם מסביבך נמצאים באותו מצב. השאלה המעניית היא איך ממצב שבו כול המשק מגוייס (של"ג) עברנו למצב שרק מיעוט קטן עושה מילואים(מלחמת לבנון השניה)

אני לא בטוח שזה נכון עובדתית - אבל אני מסכים שחלק גדול יותר עשה מילואים מאשר היום.
לגבי ה"איך" - זה דווקא קל: הקטנת הצבא מחד וגידול באוכלוסיה מאידך.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

לפי האתר בלת"מ - "כיום נושאים בעיקר נטל המילואים 5 אחוזים בלבד מהגברים במדינת ישראל, 5 אחוזים בלבד!!!"

http://www.baltam.tapuz.co.il/about.asp

אנסה לתת מימד מספרי להכרזה של אתר בלת"מ. מכיוון שלא מצאתי סימוכין אחרים ואתר בלת"מ אינו מסביר לאילו 5% מגברים הוא מתכוון, אצא מנקודת מבט מחמירה שהוא מתכוון לכלל הזכרים בישראל.
מכיוון שיש כ3.5 מיליון זכרים בישראל, וכ80% מהאוכלוסיה יהודית, ובהנחה שגיל המילואים הנו 21-45 אזי ישנם 861,538 זכרים בגיל מילואים. 5% מסך הזכרים בישראל הנם כ175,000 איש. ע"כ ניתן להניח שע"פ אתר בלת"מ נטל המילואים נופל רק על 20% מהגברים בגיל מילואים.
כל משחק אחר עם הנתונים קרוב לודאי יצביע על נתונים חמורים בהרבה, בפרט אם נתחיל לבדל אוכלוסיות המשרתות מעל ל14 ימי מילואים בשנה.

לאור הנתונים הנ"ל אין צורך לשרת 100 יום בשנה ע"מ להרגיש פראייר.

סגן שר הביטחון וילנאי בראיון בערוץ 2
אמר היום בתוכנית "6 עם" שמספר המילואמיניקים שעושים שירות מילואים של יותר מ10 ימים בשנה הוא בין 80-100 אלף בלבד.

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

איזה באסה לנו!


חבל "שכבוד" סגן השר לא מזכיר את העושק השיטתי שבו נוקטת המדינה כנגד אותו מיעוט לא משמעותי.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

שהוא בין היחדים שעושים משהוא בנידון. הוא הגורם המרכזי שדוחף את חוק המילואים החדש.. מה התגמולים שהחוק יתן לבסוף עוד מוקדם להגיד. אבל לפחות יש משהוא בממשלה שבאמת חושב עלינו.

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MONOCHROME איזה באסה לנו!

רק אחד מעשר מתקבל

מה אתה רוצה להביע בכך?

"הגענו, כקצינים לכ-35-50 ימים בשנה.
לא בכינו כפי שמיללים כיום ולו על 21 יום."

מי שלא היה קצין ומתלונן על מילואים - זו לא נקרא "לילל".
זכותו של כל אדם שגויס בניגוד לרצונו להתלונן על כך שאין לו חיים נורמלים, ובצדק (לעשות מילואים זה לא חיים נורמלים).
לעומת זאת, מי שהלך לקצונה הביא את זה על עצמו.

אדוני, לחיות במדינת ישראל זה אומר לקבל על עצמך את החובה לדאוג לקיומה של המדינה. ללא שירות צבאי, אין למדינה קיום. אדם המגוייס "ללא רצונו" לא מבין ככל הנראה את משמעות הצורך לקיים את המדינה. כן, בחרתי מרצוני להיות קצין. לא סברתי שנשלחתי לשדות הקרב מתוך אונס אלא מתוך בחירה. ראיתי את טובי חברי נופלים בקרב, הם נלחמו מתוך בחירה. חינכתי את ילדי ללכת בדרכי. וכן, אני לא ישן טוב בלילות כשהם משרתים במילואים. הכל כדי שאנשים כמוך יוכלו לקונן במדינה הזאת על כך שאין להם "חיים נורמליים".
ואם אתה אומר ש"אני הבאתי זאת על עצמי", אני חוזר ואומר, אני לא מרגיש שגרמתי לעצמי עוול ומעולם לא התלוננתי
על כך ששירות למען המדינה הוא לא נורמלי. להבדיל מאנשים שכמותך, אני חש שזכיתי לעשות משהו בחיי למען הכלל. גם אם הוא כולל אנשים שלא חשים כך, כמותך .

תגובה מעוררת רחמים. כנראה צריך לרחם עליך שאין לך חיים נורמליים.
מה אתה בכלל מחפש בפורום הזה?

רק שתכיר.. בישראל לעשות מילואים זה חיים נורמליים.

כמעט כל מי שרוצה יכול היום לרדת למדינה אחרת. שם לא יהיה לו מילואים, זה בטוח.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

יש עוד מדינות בעולם שבהם חיילים עושים מילואים?

ודאי!

http://en.wikipedia.org/wiki/Military_reserve_force

אבל, מה שקורה בישראל זה שילוב של צבא חובה עם מילואים חובה, בהרבה מדינות כוחות המילואים הם בכלל מתנדבים.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מה רצית להבהיר באימרה האומללה הזו?

הזכות להיות קצין בצה"ל היא בהתנדבות, אשרי המדינה שיש לה מתנדבים כאלה.

80-90 : 70 ימ"מים, ברצף 21 יום (נדיר), 14 יום, תלתים דויים וחדים כמעט כל חודש.
90-00 : 50 ימ"מים, ברצף 21 יום (קבוע), 14 יום, תלתים דויים וחדים כמעט כל חודשים.
00-05 : 40 ימ"מים, ברצף 21 יום (קבוע), תלתים דויים וחדים כמעט כל חודשים.

כקצין?

בשנות השמונים בלבנון אבא שלי עשה בכיף 90 ימים בשנה, בתור יחמ"מניק חפ"ש..
בשנות התשעים זה ירד די משמעותית (בשלב הזה הוא כבר היה מתנדב בגלל גיל+משפחה מרובת ילדים), אבל עדיין היה הרבה.. הרבה יותר ממה שאחי הגדול עושה כיום כלוחם.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מגיע הוא עד השמים.

זה מה שאני עשיתי, מצטער אם איכזבתי אותך.

אני לא חלילה רומז על כוונות מסוימות לעתיד רק מתוך סקרנות:

מה קורה אם אדם מסרב לעשות מילואים?

לפי "הפרוטוקול" מדובר בעבירה על חוק שירות הביטחון.

אדם המסרב לעשות מילואים. לפי הבנתי, המילה מסרב משמעותה - מגיע צו והפלוני פשוט מתעלם. הנ"ל נחשב עריק ועלול למצוא עצמו במאסר.

בפועל...לא הייתי בונה על כך שישריינו לאותו פלוני מקום בכלא אוטומטית.

"אין זו סבלנות לשאת את שאתה יכול לשאת בסבלנות. סבלנות היא לשאת את שאינך יכול לשאת."

אני לא שליש(וטוב שכך) וכול מה שאני כותב הוא מהמעט שראיתי ומהרבה ששמעתי במהלך 6 שנות מילואים ומתוקף תפקידי כרכז בעיות מילואים באגודה.' הנה 3 מקרים שאני מכיר בכול אחד מהם סופו של האדם שסרב להתייצב היה שונה:
מקרה ראשון: חייל שהוצב בפלוגת חרמש מילואים לא התייצב לקו. עוד באותו יום המגד רשם אותו כעריק וכמה חודשים לאחר מכן הוא קיבל ביקור מיחידה ללכידת עריקים.(למרות ששמעתי שזה די חריג ובדר"כ מציאים לך לחזור וגם אם בסוף שולחים יחידת עריקים לוכח להם כמה שנים להגיע)
מקרה שני:לאומת זאת במחלקת המודיעין בחטיבה אליה אני שייך יש חייל שלא התייצב למילואים. בפעם הראשונה הקמ"ן לא עשה כלום, בפעם השניה הוא גם לא עשה כלום. בפעם השלישית הוא פשוט ביקש מקצינת המילואים לגרוע אותו מהסד"כ ולהעביר אותו למאגר חיילים כללי(אל תתפסו אותו במינוחים כפי שציינתי אני לא שליש), במאגר הזה אתה יכול לקבל צווים לכול מיני תפקידים מאפנים כמו 30 יום אבט"ש בדימונה או לחילופין- לא להיות מגוייס בכלל(זה מה שקרה לאותו חייל שמאז שהופרש לא קראו לו כבר 3 שנים)
דוגמא שלישית: חבר ללימודים שמשרת במודיעין של אחד הפיקודים. יש להם יותר קצינים במאגר מאשר ימ"מים לתרגיל ולכן כול פעם שיש תרגיל מתקשרים ושואלים אם הוא יכול לבוא אם הוא לא יכול לא שולחים לו צו.
לסיכום: אם אתה ביחידה קטנה, מילואמניקית באופיה ושעושה קוים ולא תרגילים או במילים אחרות ככול שאתה יותר קרבי וככול שדרגתך נמוכה יותר - יעשו לך יותר בעיות. כמו בכול מערכת בירוקרטית מסובכת ומורכבת, אין באמת אפשרות ליצור כלל אצבע ואתה לא יכול לדעת מה יהיו ההשלכות האמיתיות של המעשה שלך. חשוב להבין שבניגוד לרושם של חלק מהאנשים שאני נתקל בהם- מילואים הם לא התנדבות- הם חובה שלצידה קיימת סנקציה חוקית כלפי המסרבים. להיות עריק הוא לא עיניין טריוויאלי יכולות להיות לכך השלכות על העתיד שלך. ולכן יש להתייצב למילואים לא רק מהסיבות הנכונות אלא גם מהסיבות האנוכיות, כדאיות.

"הסורים היו האויב הצהוב,האכזר. הסורים היו המלחמה על המים. הסורים רצו לייבש אותנו. הסורים היו תעלות הנ"ט העמוקות בגולן. הסורים היו קרבות הבלימה הנואשים של 7 בעמק הבכא. הסורים היו הבנזונה שהתגאה בטלוויזיה הסורית שהוא אכל כבד של חייל יהודי ביום כיפור. הסורים היו פשעי דמשק. הסורים היו הרעים. הם רצו להרוג אותנו. ואנחנו הרגנו אותם לפני שהם הספיקו."
מתוך "הלנה על הגג" מאת יורם יובל.

תודה רבה לשניכם והמשך שבוע טוב.

אני חושב שאפשר לסכם את זה בצורה הזו-
פעם אולי עשו יותר מילואים, אבל נפגעו פחות.

כיום אולי עושים יותר אבל הפגיעה הכלכלית, האקדמאית, המשפחתית קשה יותר.

זה לא חוכמה להגיד שפעם לא הינו בכיינים ועשינו 90 יום בשנה בכיף והיום מייללים על 21 יום. פעם גם היית חוזר הביתה אחרי 90 והעבודה היתה מחכה לך, ביטוח לאומי היה משלם מייד והאישה לא הייתה מבלבלת את המוח.

כיום אעפס, המצב "קצת" שונה.