13-05-2010, 09:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 04.05.06
הודעות: 613
|
|
|
סירות גם הולך?
כשהייתי חניך בקורס, ראיתי שלחלק מהסירות יש שמות "אח"י גאולה", "אח"י אילת", וחשבתי שמקובל על החבר'ה להעניק שמות של ידידות/חברות/אחיות לכלי שיט קרביים. אחרי הכל, מה יותר "קול" מזה? יש בזה בהחלט סטייל ואפילו חן מסויים. כך, בנאיביות שיש רק לצעיר שלא רק שלא מבחין באותות הסכנה מרחוק, אלא אפילו לא מזהה אותה כשהיא נובחת לו בפרצוף, חיכיתי לתורי להיות מפקד תורן של הסירה ובבוא העת, מיד עם הנקיונות והאבזור הראשונים בקופת "כהונתי", הענקתי לסירה שם כלבבי, "אח"י...". את השם רשמתי בלורד בלתי מחיק על הדופן (בלתי מחיק זה יחסי, כמובן, המלח בים התיכון אוכל הכל). החניכים היו, באופן טבעי, עייפים והלומים מכדי להגיב, אם כי שמעתי הערה אחת או שתיים לחיוב (מי יתווכח עם המפקד, אפילו אם הוא רק תורן) והמדריכים היו כל כך בהלם מהחוצפה, שפשוט צחקו בינם לבינם ולא עשו לי דבר. מזל של מתחילים?
לקח לי קצת זמן לגלות, שהשמות על הסירות האחרות היו שמות של סטי"לים שמהם נלקחו, אך בינתיים התנוסס שמה של הסירה שלי בגאון רב (אני מעריך שהיום היא כבר סיימה את תפקידה כמאכל לדגים) והאמת, גם אחרי שגיליתי את טעותי והבנתי את גודל התעוזה, לא התעלפתי. הדבר בהחלט נתן נופך ייחודי לתקופת הפיקוד שלי ואולי לתקופת החניכות שלי בכלל, שלא התאפיינה בהצטיינות יתרה. אבל אני מעריך שהייתי אחד הדרגים הזוטרים ביותר אי פעם, שהעניק שם לכלי מלחמה בצה"ל (חניך, כידוע, הוא אחד מתחת לאפס. האפס הוא, כמובן, המדריך).
יום טוב וסליחה אם הטיתי את האשכול מדרך הישר.
אליהו |
ראשי
צ'אט
.
מצב כלאיים
