03-11-2007, 01:00
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
17 שנים לעומת נצח זה פער גדול, וכן, יש לו משמעות
כאש הציבור יודע שרצח של אדם "רגיל" נחשב כפחות ערך בעיני הרשויות, בהשוואה לאדם מקושר
ומקורב - הפגיעה בתחושת הביטחון היא חד-משמעית. יגאל עמיר אכן צריך לרדת מסדר היום. צריך
לתייק אותו ברשימת הרוצחים הרגילים, לבטל את הרעיון ההזוי של קיצוב עונשים אוטומטי לרוצחים
ולתת לאנשים הללו למות מזקנה בכלא.
מכיוון שאנשים מסוגו של עמיר (שבכלל חשב שיחוסל מייד אחרי הרצח), אינם ניתנים להרתעה, קשה
לי לראות איך מתן הקלה משמעותית יותר או פחות, תעודד או תרתיע יגאל עמירים אחרים, במידה
וישנם. האנשים האלה מקבלים הוראות ישירות מאלוהים, ולא ממש מתייחסים לשאלה מה "מה יקרה
אחרי שאתפס". אני משוכנע שרובם לא יירתעו מרצח בעקבות השאלה האם יאשרו להם ביקורי
יתייחדות...
רוצח פליליים, שהפשע הוא המקצוע שלהם, ניתנים להרתעה הרבה יותר - ואיכשהו שם זה פחות
מטריד. הסיבה לכך היא שהעבירה הזו פחות נוגעת לגורמים שמחליטים. הגורמים שמחליטים רואים
ברבין ז"ל אחד משלהם, ולכן רציחתו נראית להם כחמורה בהרבה מרציחה של "סתם" של מאבטח"
במועדון. האנשים שמחליטים, יודעים שבניהם לא עתידים לעבוד באבטחת מועדונים במהלך הקריירה שלהם (מה לעשות, הבנים-של בדר"כ מסתדרים בעבודות פחות מסוכנות...), ולכן רצח של "סתם מאבטח" מצדיק 17 שנים (עם אינספור חופשות באמצע), בעוד שרצח של פוליטיקאי
מצדיק כליאה לעד, וניסיון למצוא כל דרך להטיל מגבלות נוספות בהשוואה לרוצחים אחרים.
אני אכתוב זאת שוב: יגאל עמיר לא זכאי לכלום, אבל אם הוא לא מקבל, שלא יתנו לאף רוצח
אחר. משפחות קרבנות הרצח בישראל רואות את רוצחי בניהן משתחררים, כשהן יודעות שהנה,
אפשר גם לקצוב עונש, והדם שלהן רותח - ובצדק.
|