אחד החברים בפורום צילום דיווח כי נגנבה מצלמתו (מצלמה יקרה ששווי כמה אלפי שקלים), והוא פירט את המספר הסידורי שלה כדי שאם במקרה נמצא אותה, נדע שהיא גנובה.
האשכול בפורום צילום:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=331422

מתוך האשכול עלה דיון בנוגע לחוק במדינת ישראל, הדן בנושא רכישת ציוד גנוב.
האם כאשר חנות קונה (ביודעין או שלא ביודעין) ציוד גנוב מספק כלשהו (או אדם פרטי) ומוכרת אותו במחיר 'סביר' לצרכן, הופכת את העסקה השחורה ללבנה?

לתומי חשבתי, שבמידה ומוכח כי רכוש שקניתי גנוב, הוא מוחזר לבעליו החוקיים.
בדיון באשכול בפורום צילום נטען כי במידה ומי שמכר את הרכוש הגנוב, הוא עסק אשר מוכר סוג זה של ציוד, והעסקה התבצעה בסכום סביר עבור אותו ציוד, העסקה לבנה והציוד יהיה שייך באופן חוקי ללקוח החדש.

כמובן שיש בעיתיות מבחינת החנות לקנות ציוד גנוב שכן היא צריכה לשלם עליו מיסים כמו מע"מ, ואותם לגבות מהלקוח בסופו של דבר, מה שאי אפשר לעשות עם ציוד גנוב, אבל אלו כבר תהיות אחרות שיש לי בנושא.

אשמח לתשובה.
מתן (מנהל פורום צילום, וחובב דינים ושחיטויות)

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

לא נכון. ישנו מקרה יוצא דופן הקשור בנדל"ן ושבו אם אתה רוכש בתום לב קרקע והוא בפועל נרשם על שימך הרי הרישום בטאבו הוא סופי - אך עדין פתוחה בפני הניגזל האפשרות לתביעה אזרחית.
בכל הקשור לסחר ברכוש גנוב הוא נשאר כזה ואינו "מולבן" לפתע. אדרבא, תוכיח שחנות מסויימת מוכרת רכוש גנוב וכל מי שהיה מעורב בסחר ברכוש הגנוב יחקר באזהרה וכל הרוכש מהחנות שם כספו על קרן הצבי.

רב תודות.
חיזקת את שחשבתי

בברכה, מתן.
www.MatanNarkiss.com

רבותי, איני עו"ד מוסמך ובכלל עדיין יש בי פערי ידע עצומים, אך לא כך הדבר בבדיקת תקנת השוק לפי חוק המכר הטוענת:

תקנת השוק

34. נמכר נכס נד על ידי מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך הרגיל של עסקיו, עוברת הבעלות לקונה נקיה מכל שעבוד, עיקול וזכות אחרת בממכר אף אם המוכר לא היה בעל הממכר או לא היה זכאי להעבירו כאמור, ובלבד שהקונה קנה וקיבל אותו לחזקתו בתום-לב.




בנוסף, הרשו לי להפנות אתכם לפסקי הדין הבאים:


ע"א 167/75 קיבוץ גליל-ים נ' זכריה שעתל לא() 236



פס"ד בו בית המשפט השאיר רכב שאופן רכישתו הייתה מפוקפקת בידי הבעלים החדש (המשיב בפס"ד זה), אשר רכש את הרכב דרך סוחר אשר קנה אותו (בצ'ק ללא כיסוי) מהמערער. חרף העובדה שקניית הרכב נעשת בעזרת צ'קים ללא כיסוי, המשיב קנה את הרכב בתום לב מאדם שעוסק בתחום מכירת הרכב והרכב נשאר בבעלותו.




דנ"א 2568/97 זהבה כנען נ' ממשלת ארצות הברית, נז(2) 632


למרות שפסק דין זה לא תומך בהשארת נכס מיטלטלין אצל צד ג' - הוא מחדד את העבודה שבית המשפט לא פוסל על הסף את הדעה כי יכול שנכס שכזה ישאר בבעלות צד ג' - והסיבה לדחיית הערעור היא שהמוכר "לא עוסק במכר של סחורות מסוג זה".



בסופו של דבר הכוונה היא - שאם חנות צילום רכשה מצלמה גנובה מגנב, ולאחר זמן מה מכרה מצלמה זו במחיר סביר, לאדם סביר שרכש את המצלמה בתום לב (ובית המשפט יבדוק שבן אדם זה ידע כי אינו קונה ציוד גנוב - אני סבור שאין הוא יחייב אותו לבדוק מספרים סידוריים וכו' - בכל זאת מצלמה) - המצלמה תשאר אצל צד ג'.



אשמח לשמוע חו"ד של עו"ד או בעל ידע משפטי בעניין!!


תודה!

"If you want a job done well, you do it yourself..."

אינני מבקש להתפלמס עימך וכמובן שאני מזמין כל בעל דעת להצטרף אלינו לדיון החשוב. ברם, לאור החשיבות וכדי שלא יהיה ספק, אני חוזר ביתר דגש על תשובתי הקודמת: כאשר אדם רוכש רכוש גנוב הוא עובר על החוק גם אם לא ידע בוודאות שהרכוש גנוב. כדי להשאיר את השיחה ברמה מובנת יכול כל אחד לבחון דרך גוגל את המושג ה'מחשבה הפלילית' ובמיוחד 'עצימת עיניים (סעיף 20 ג' 1) המתייחס בדיוק למצב בו אדם רוכש מוצר וטוען שלא ידע שהמוצר גנוב. אך הנסיבות לרכישה מחייבות אותו לברר את העובדות "ומשלא עשה זאת דינו כמי שהיתה לו כוונה לקנות רכוש גנוב". כבודו של פסק הדין שהבאת במקומו מונח, אך הוא אינו עומד בסתירה לתשובתי הקודמת - למעט עניין הנדל"ן, כפי שהזכרתי.

יעקב בן שאול

זה כן עומד בניגוד למה שרשמת, כי גם אם רכוש "אינו מולבן" לפתע, הוא עדיין יכול להישאר בחזקתך גם אם במקורו גנוב. אני מבין שיתכן והמשפט האחרון כנראה הובן שלא כראוי (בגין קבלת חו"ד "מקצועית") ולא זאת הייתה הכוונה. הכוונה הייתה לפנות לאדם שמכיר את העובדות כמו שכולנו הצגנו אותם כאן - ולתת לנו כיוון לתשובה חד משמעית (כיוון, שכן תשובה חד משמעית לעולם לא תינתן בעניינים כאלו).

לא התכוונתי להעליב או לפגוע, ובטח שלא ליצור בלבול.

בכל אופן, אין אתה מצפה שאדם שנכנס לחנות צילום יתחיל לבדוק בנחבי ההיסטוריה של חשבונות החנות ויתחיל לשאול שאלות אודות ספקי הסחורה שלה. בדיוק כמו שאתה קונה מכשיר DVD ממחסני חשמל ואינך בודק שמוצר זה גנוב (כמו שכל אדם סביר אחר היה נוהג) - אין שום חובה עליך לבדוק כי מצלמה שרכשת בחנות (ומוגדרת REFURISHED - דבר שנמכר הרבה מאוד בימנו) היא למשל ציוד גנוב. יתרה מכך, אין כל דרך טכנית מתקבלת על הדעת לבדוק זאת.


אין אני גם מדבר על קנייה של מוצר גנוב מסוחר ברחוב שנראה חשוד מעצם היותו סוחר רחוב. הסוגייה דנה סביב חנות אשר קונה ציוד גנוב. כמו שאמרתי, היה והחנות מגדירה את המצלמה REFURBISHED, שמה אותה בקופסא מקורית עם כל הנספחים הרלוונטים ומוכרת אותה - אתה כלקוח לא תחפש (וגם אין באפשרותך לחפש) אם נגנבה. וע"פ תקנת השוק ופסק הדין שהצגתי כאן, ייתכן מאוד (וכנראה שזה מה שיקרה) שבית המשפט יהיה לצידך בתור צד ג' והמצלמה תשאר בחיכך.

זה כל מה שאמרתי, זה כל מה שהתכוונתי וצר לי שהדברים הובנו אחרת.

"If you want a job done well, you do it yourself..."

הכל בסדר. פסק הדין לא סותר כי עובדה שהם הועמדו לדין. ואני שמבין ששם היתה בעיה ספציפית של קניה ללא תמורה. הרישום על הרכב נשאר, כי להבדיל מרכוש אחר לא ניתן להחרמה כחשוד כגנוב בשל רישום הבעלות, אך עדין הנפגע ימשיך בהליך אזרחי נגד הרוכשים שלא כדין - וכנראה יזכה בפיצוי מלא.
שוב, חברים הצטרפו לדיון.