02-04-2005, 17:25
|
|
|
חבר מתאריך: 08.07.04
הודעות: 3,402
|
|
היי מאיה... ההתקרבות לאותה "קדושה" או התעלות רוחנית של רגע בהחלט מורגשת.
אני חייב לציין שהרקע הכהה לתמונות, אין מתאים ממנו כדי לתאר ולחזק את החמימות של אותן להבות של אש, שהן קטנות אך למעשה "גדולות" בסמליותן.
אינני אדם דתי (או אפילו מסורתי), אך למרות זאת הצלחת להעביר לי דרך התמונות את הרצון והחמימות שבהתקרבות אל הרוח והמסורת. אותן להבות של אש בנרות של שבת מסמלות הרבה - ובין השאר את הרוח של הנשמה (חמימה ובוערת אף כשמסביב אפל, קר וחשוך).
התמונה הרביעית מצויינת בתאור החומר ממנו עשויים הפמוטים - הבוהק הזה (כסף, אני מניח) - שמתאר את יוקרתם (ולא בהכרח החומרית) של הפמוטים. החיתוך המעניין גורם להתמקד בחומר ופחות בצורה - ואכן כך את מצליחה ליצור תמונה שאינה בנאלית כלל וכלל. הרקע הכהה והאפרפר מדגיש את יוקר החומר ואת חשיבותם (ובין השאר המפה הלבנה שמתחת שמדגישה את אותה תחושת טוהרה).
התמונה הראשונה אינה חשוכה מדיי לדעתי והגוונים המתקבלים בה (המופיעים גם כהחזר על הפמוטים עצמם) הם חמימים ומדגישים עוד יותר את עוצמתה של הלהבה (ולא בהכרח פיזית).
אהבתי את ההתמקדות בפמוט המרוחק (בעל הלהבה החזקה), מה שמדגיש עוד יותר כמובן את עוצמתו של המעמד (ושל התחושה המלווה אותו).
אהבתי מאוד
|