12-10-2007, 20:39
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.02
הודעות: 8,709
|
|
בתגובה להודעה מספר 8 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "שכר ניתן ולעיתים ראוי לשפר בעזרת שביתות. מעמד?"
יש לדעתי 3 סיבות עיקריות לחוסר הערכה ולמעמד הנמוך של המורים (ואף אחד מהם לא קשור ללקום לפני המורה כמו שיולי תמיר חושבת):
1. המערכת עצמה מזלזלת במורים באופן שוטף, היא לא מגבה אותם בשום מצב - ויוצאת תמיד מנקודת הנחה שהתלמיד צודק. תלמיד כיום יכול להפוך מורה לנכה ולהישאר באותו הבית ספר. אם מורה ירים את הקול על תלמיד, תוך דקה הוא ינזף בחומרה במשרד המפקח. התלמידים מודעים לזה ומנצלים את זה למה שהם משוכנעים לאותו הרגע שטובתם.
2. ההורים מזלזלים במורים. סתכל על מורים ביסודי, רוב המורים יעידו שהבעיה היא ההתערבות הנוראית של ההורים. הורים תמיד מצדדים בצד של הילדים במקום להראות תמיכה במורה. הילד מקבל ציון נמוך? ההורה כבר ימצא איזה שאלה שהמורה הביא לו כביכול ציון נמוך וינזוף במורה. המורה בחוסר ברירה יאלץ או להיכנע ולהנהן להורה, או לא להסכים, ולקבל עלוקה שתשב לו על הצוואר אחרי כל בוחן וכל מבחן. איזה מסר ההורים לעזאזל חושבים שהם מעבירים לילד שלהם?
3. כשהתלמידים כבר יותר מבוגרים ומתחילים לעבוד במשרה חלקית, הם מתחילים להבין שהם מרוויחים לא פחות, ולעיתים יותר מהמורה שלהם, שאחרי 8 שנים סוף כל סוף מרוויח שכר מינימום (בהתאם לעידכון שכר המינימום מחודש אפריל), במידה ויש לו תואר ראשון (בסוף השנה הראשונה מפטרים את המורה כדי לא לאפשר לו לצבור ותק, לכן השנתיים הראשונות הוא מרוויח את אותו השכר שנקוב ב"שנה הראשונה").
ועוד נקודה מעניינת: המורים בעיצומים כבר כמעט שנה. הם לא יוצאים לטיולים, לא יוצאים לימי תרבות, לא מביאים תעודות, ולא בודקים מתכונות.
להורים, למשרד החינוך, ולתלמידים זה עד עכשיו לא הזיז (חוץ מאולי לי"בניקים שנדפקו עם הטיול השנתי ונדפקו עם הבגרויות לפני הגיוס, אבל למי אכפת מהם...), אבל כשהם מועלים בתפקידם כבייביסיטרים - זה כבר עובר מבחינתם כל גבול.
_____________________________________
|