06-10-2007, 20:53
|
 |
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
|
הסיפור על הירי באזרחים, היה של לוטננט בריידן (סגנו של ווינגייט).
למאורע היו עדים החיילים היהודיים של פלוגות הלילה, אך ווינגייט הורה שלא לשתפם ב"ביצוע" כיוון
שידע שהם יצטרכו להמשיך לחיות עם הערבים...
פעולה מוכרת יותר, שיגאל אייל כתב עליה, מספרת אודות הריסת בתים בשכם, כאשר ראש העירייה
מוחזק על גג בניין גבוה עם רובה לראשו, תוך שחרור אזהרה כללית שירי על הבריטים הפועלים בעיר,
יוביל לרה-ארגון מיידי במישור המוניציפלי...
הבריטים היו כ"כ להוטים בספטמבר 1936, סוף 1937 וסוף 1938 (בין לבין ירדה להם המוטיבציה...),
שכאשר נתקלו בלהיטות פחות ממרשימה (אצל חיל-הספר, למשל, שבגלל הרכבו האנושי היה בעייתי
בכל הנוגע לטיפול בפלסטינים מתפרעים), הם מיהרו להתלונן לכל העולם (מפקד ה-RAF בארץ, שהיה
ממונה על חיל-הספר, שיגר מכתבים נזעמים שבהם מדד את כמות ההרוגים בהתקלויות של
חיל-הספר (הן הרוגי הכנופיות, והן הרוגי הTJFF) בהשוואה לכמות התרמילים שנמצאה במקום,
והגיע למסקנה שההתקלויות האלה הן לא יותר מ"פנטזיה" (חגיגה מלווה ביריות שמחה) ערבית
ממוצעת...
באשר לאבו אברהימים: המקור הטור ביותר לגביהם, הוא ספרו המעולה של הד"ר יובל
ארנון-אוחנה (מלמד כיום במרכזה האוניברסיטאי באריאל), "הפלאחים במרד הערבי".
ארנון-אוחנה טוען לגבי תופיק אבראהים (אבו אבראהים הקטן), שהיה מראשי ה"קסאמים" במרד,
שלא ידוע מה עלה בגורלו אחרי המרד, וכך גם לגבי ח'ליל אל-עיסא (עליו ידוע שרוב הזמן ישב
בדמשק וביקר בארץ רק לרגל המאורע המשמח של טבח אזרחים יהודים בטבריה...
אגב, באשר למפקדי המרד - המעקב אחריהם היה פרק מזהיר בראשיתו של המודיעין של ההגנה.
עזרא דנין עמד בראש מאמץ מרוכז שאין היסטוריון העוסק בתקופה, שלא נהנה מפירותיו, תודות
לחומר שנאסף שם, ומופיע בספר "תעודות ותמונות מגנזי הכנופיות הערביות במאורעות 1936 - 1939. |
ראשי
צ'אט
A friend in need 
- is a friend indeed 
מצב כלאיים
