|
28-09-2007, 12:15
|
|
|
חבר מתאריך: 23.01.06
הודעות: 1,234
|
|
אל תתן לעובדות לבלבל אותך.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
כדאי שלא תביך את עצמך בצורה כה בוטה... אתה חושב במונחים של של שחור ולבן, או-או, והחיים לא בנויים בצורה כזו. יש גמישות, יש שילובים, יש חיבורים. אלא שכנראה שזה דורש בגרות או בשלות מסויימת. חבל שבצה"ל מקדמים אנשים כמוך, שאולי לא מתאימים לגמרי לתפקידיהם. (בהנחה שאני לא טועה, ואתה כבר לא תיכוניסט).
אני מדבר על עקרונות, ואתה מדבר "על יום ג' בשעה 14:29 בכחול כלשהו... ומה עושים אז?".
|
אחד הגורמים העיקריים לכשלון של המלחמה האחרונה היתה השתרשות תפישת עולם פוסט מודרניסטית לתוך תפישת העולם של המפקדים הבכירים בצבא, תפישה שחלחלה לתוך תורת הלחימה. בפוסטמודרניזם אין שחור ולבן, אלא יש רק צבעים והשקפות. צבא זה מקצוע, לחימה וניהולה אלה מקצועות. ככל מקצוע יש אמצעים להשגת המטרה, יש כללים מקצועיים, ובקיצור- יש שחור ולבן. כח ששלחת לקרב עסוק רוב הזמן שלו בהשרדות ובהשמדת אויב. הוא לא משוטט אחרי חנויות כי הוא שואף להיות כמה שפחות חשוף וגלוי, וכמה שיותר צופה ואורב לאויב. אין לו זמן לעשות שופינג. כח אחרי אקט קרבי צריך לעשות מלא מחדש בשטח סטרילי מאובטח, לא באזור הלחימה.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
תגיד, גם בבית אתה שולח "תומכים" לעשות בשבילך קניות? אם שואלים אותך "מה לקנות לך בסופר?" אתה צריך לפתוח שלושה יישומי אקסס?
|
א. בבית אני לא עובד 24 או 48 שעות רצוף.
ב. בבית הסבירות שינסו להרוג אותי בדרך לסופר או בסופר נמוכה מאוד. אם הייתי יודע שיש סיכוי שיהרגו אותי בדרך או בסופר, הייתי מזמין משלוח.
ג. בבית אני יודע איפה הסופר שלי, איפה המוצרים שלו ואיזה מוצרים יש בו ובאיזה מסדרון, אני לא כל פעם הולך לסופר אחר של איזה כפר נידח בגליל שהפציצו אותו קשות לפני שהגעתי איליו.
ד. בסופר שלי אני יודע שהמוצרים לא מורעלים, שהם מתאימים פחות או יותר לקיבה ולכיס שלי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
האחריות של כל אדם היא קודם כל על עצמו. זה נכון תמיד, ויהיה נכון תמיד. מקצועני האספקה, יכולים לדחוף לך אספקה רק עד שלב מסויים, אח"כ אתה צריך למלא את המחסניות לגמרי בעצמך, ולהכניס את האוכל לפה הפרטי שלך בלי תומכים.
|
זה לא נכון. האחריות של כל חייל היא קודם כל לבצע את משימתו. האחריות של מפקד היא קודם כל כלפי המשימה, ולאחר מכן כלפי החיילים שלו. לשלוח חיילים שלך לסרוק כפרים כדי שימצאו ציוד בשטח האויב זה חוסר אחריות כלפיהם.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
לפיכך, אין מניעה שמש"ק קרבי כלשהו, יידע בכל רגע כמה מים וכמה תחמושת (ועוד כמה דברים, זה רק דוגמא), ומה עוד הוא צריך. וכמובן, לבנות סדרי עדיפויות... זה לא יותר מסובך מלהקריא רשימת מכולת. אבל זה דורש אחריות מינימלית.
|
רוב הזמן זה המצב, המש"קים והקצינים יודעים פחות או יותר כמה ציוד יש להם, ומה חסר. אגב, אין דבר כזה "סדרי עדיפויות". מחלקת חי"ר, או שיש לה את כל הציוד שהיא צריכה כדי לטהר עכשיו פיתה סורית, כולל רימונים, אמצעי חבישה, מים, טילי נ"ט וכו', או שאין לה. בשביל זה יש פק"לים מחלקתיים בתקן. ציוד שיהיה חסר לה פירושו עוד נפגעים בקרב, התייבשויות ועוד. איך אתה מתעדף תחמושת נק"ל מול רימונים, RPG וכו'? אין דבר כזה, חייל צריך להיות חמוש לפי התקן.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
גם חיים מהשטח, אינו 100% חיים מהשטח, אלא 30% או פחות מהשטח, והשאר זורם באספקה כמקובל. בורות מים, ברזים, מצבורי תחמושת ודלק, תחנות דלק, מסגדים, מסעדות... כל אלו צריכים להופיע בתוכנית הקרב, ולנצל את המלאים בהם לפי הצורך ולא בכל מחיר.
|
ע"ס מה אתה מביא את הנתון של 30%? על מה בדיוק אתה סומך? בסופו של דבר אתה עושה הנחה של 30% למערך הלוגיסטי על חשבון המערך הלוחם, ובסיכומו של דבר מסכן חיי אדם כי ככה תוכל לחסוך לכאורה באספקה.
אף אחד לא שואף לנצל מלאים בכל מחיר. לוחמים רוצים לצאת לכל משימה כשיש להם את הכלים להשיג אותה וכן, גם בטן מלאה ומים הם אמצעים מובהקים להשגת משימה צבאית.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
אז הדרג המסתער לא שווה הרבה, אם הוא תמיד תמיד מופתע מודיעינית. יש הערכות, הן לא תמיד שגויות. וגם אם יש הערכות נכונות, אבל הקרב מסתבך, כמו כל כוח, או נסוגים או מביאים תגבורת. כך גם באספקה. האספקה לא מתאימה או לא מספיקה, מביאים עוד בשיטות המקובלות.
|
רוב הזמן יש לך הערכות כלליות מה עומד מולך. אבל ההתפתחות בשדה הקרב היא על פי רוב בלתי צפויה. מכיוון שאין מרגל בכל יחידת אויב, אתה לא יכול לדעת איזה ציוד וחימוש יש ליחידה שתוכל לקחת שלל. גם אם יש לך הערכה של השלל, היא לעולם לא תתאים לכמות הציוד שאתה זקוק לו ככח תוקף, בשל יחסי הכוחות בין כח תוקף לכח מגונן (בתכנון הקרב עצמו).
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
עוד פעם מקרה פרטי שלא מעיד על שום דבר. א. לא תמיד חייבים להשמיד את כל ציוד האויב כדי להביס אותו. ב. בדר"כ אין בורות מוחלטת או הפתעה מוחלטת של אומדן כוח האויב וציודו. יש רמה של אי--ודאות. אבל ברמה של אי-וודאות מוחלטת, לא תוקפים!! (אלא מותקפים) ג. ברגע שהכוח הבסיסי שלך הוא מחלקה ומטה, אז קבלת ההחלטות צריכה להיעשות באותו הדרג. זה לא המצב, וכתוצאה מכך הפסדנו את המלחמה האחרונה.
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
בכל מלחמות בלי יוצא מהכלל, כוחות צה"ל ציידו עצמם ברובי קלאצ' שלל משל ההאויב. אפשר להניח, שרובה שהיה שיך לאויב, בנוי לנצל תחמושת של האויב, ונשאר כזה גם כאשר הרובה בידי חייל שלנו. כך יוצא שהשטות שלך היא הכי מצחיקה מבין כל שאר ההודעות שלך. למען בריאותך, דע כי חוסר היכולת שלך להגמיש את המחשבה עלול להעיד על משהו הדורש טיפול.
|
אתה לא יכול בצבא מקצועי (שמתמחה בציוד וכלי הנשק שלו) להסמך על ציוד של האויב, שאין לך מקצועיות ושליטה בו. אם אתה פתאום עובר מציוד אמריקאי לציוד רוסי שאתה לא מכיר, אתה אוטומטית נהיה חייל פחות מקצועי, וסיכויי ההשרדות שלך יורדים (אתה פוגע פחות מדויק עם הנשק, אתה לא יודע לתפעל מעצורים, לוחמים לא יכולים תחת אש להעביר מחסניות מאחד לשני כי לאחד יש קלאץ' ולשני יש m16 ). כשמדובר באחריות לחיי אדם, לצערי אין בדעתי להגמיש את עמדותי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
במלחמת לבנון במיוחד, רפול אהב לספח משגרי קטיושות וכמויות קטיושות ולשגר אותן חזרה על האויב. ויש עוד דוגמאות רבות מאוד, רק בצה"ל... כמה "הכשרה" היה צריך בשביל זה? אפשר לחשוב שמחבלים לומדים שנים במוסקבה, אין לשגר קטיושות, וכל חמאסניק עם קסאם הוא ד"ר להנדסת רקטות...
|
משגרי קטיושות, עם כל הכבוד, הם נשק פרימיטיבי, סטטיסטי ולא מדויק. יש הבדל בינם ובין רוב הציוד של הדרג המסתער- המותאם לאמצעים המקצועיים של הלוחמים, החל מכדורים של רובי צלפים, המשך בטבלאות הסטיה לגובה של קליעי הנק"ל, בסוגי הפגזים והקליברים של הטנקים וכלה בטילי נ"ט. לוקח זמן להכשיר לוחם על נשקו, וההנחה שלך שאין בעיה לקחת אמצעי אויב ולהמשיך להיות אפקטיבי בלחימה מופרכת מיסודה. זה משהו שאפשר לעשות כשזו ברירה של להלחם או לחדול, אבל להכניס את זה לתורת הלחימה זה לא מקצועי.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
רפורמה במיטבה. כסת"ח זה כאשר אתה זורק את האחריות על מישהו אחר ולא לוקח על עצמך. אני רוצה שכל מש"ק ייקח אחריות מסויימת על עצמו, בכלל זה לדעת כמה מחסניות רימונים ושרשירים יש לו, וכמה הוא עוד צריך.
|
המלחמה האחרונה הוכיחה שהדרג המסתער לוקח הרבה יותר אחריות על עצמו מאשר המערך הלוגיסטי על תחומי אחריותו. המש"קים והקצינים יודעים בדיוק מה יש להם ומה חסר להם (אלא אם בדיוק יורים, ואז לאף אחד אין מושג כמה בדיוק יש למי). הענין הוא שאתה מצפה שיהיו להם גם הערכות מה יש לאויב, ידיעה מוקדמת של מיקום אמצעי האספקה של האויב, והיכולת להפוך מיחידה המצוידת בנשק מערבי ליחידה מצוידת בנשק שלל מזרחי תוך כדי לחימה.
אני משער שאתה מדבר על הנושא הזה בכזה ביטחון כי שחקת יותר מדי משחקי מלחמה במחשב, ונוצרה אצלך תפישה שאין בעיה להרים את נשק השלל מהקרקע ולהשתמש בו ביעילות כאוות נפשך. אה, ושיש מלא נשקים פזורים בשטח, וגם תחמושת, ואמצעי חבישה וכו'.
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Gilgamesh
אסור לוותר על יכולות של צבא גדול במערכות גדולות. אני מסכים שצריך להגדיל ולשפר את היחידות המיוחדות שלנו. מהצד השני, אני יודע שזה אידיוטי לשלוח חטיבה לעשות עבודה של מחלקה רק מפני שאפשר... צבא גדול וגו'... . כאשר כל שאר המחלקות יושבות על התחת וסופגות אש ונפגעים. במלחמה נגד גרילה, אותה חטיבה צריכה להתפרס על פני שטח ועומק רחב יותר, וכל צוות צריך להיות מוכן לתגבר את שכניו במקרה של התקלות. ושקבלת ההחלטות והאחריות הנובעת מכך, נמצאת בידי המש"קים והקצינים בשטח בדרג הנמוך ביותר האפשרי (הפוך ממה שקורה היום).
|
נחילים נכשלה בלחימה. אפילו צה"ל הגדול והמגושם הבין את זה תוך שבועיים, ולראיה התכוננו לביצוע האיגוף האנכי, התחילו לפרוץ צירים לוגיסטיים, להכניס מתדלקות לא ממוגנות ועוד... דברים שזרים לשיטת הנחילים.
אין תחליף לקו חזית ברור, אין תחליף לאגפים מאובטחים, אין תחליף לטיהור שטחים, אין תחליף לשיירות אספקה המגיעות עם ציוד שמתאים לאמל"ח הלוחמים, וסולר, ואמצעים רפואיים... ואין תחליף לחבירה מאובטחת לדרגי אספקה של כוחותינו.
|
|