פרוייקט ה- F16XL נועד להציג חלופה מתקדמת לדגם הסטנדרטי של ה- F16. במחיר של מהירות קצת יותר נמוכה, השיג טווח מוגדל, כושר נשיאה מוגדל, תכונות STEALTH משופרות ומרחב פנימי שאיפשר נשיאה פנימית של זיווד נוסף. המטוס תוכנן הן כייצור חדש, וכן כאופציה לשידרוג מג'ורי של דגמי F16 קודמים.

שאלתי: מדוע נזנח הפרוייקט המבטיח הזה?

בתחילת שנות ה 80 חהא"א החליט להחליף את מטוסי ה F-111 ופירסם מכרז (ETF) למטוס תקיפה עם יכולת חדירה עמוקה ללא צורך במטוסי ליווי להגנה ו/או שיבוש מערכי הגנ"א.
ג'נרל דיינמיקס הציגה את ה F-16XL ומקדונל דגלס שלחה גירסה משופרת של ה F-15.
ב 1984 חהא"א הודיע שהמטוס שזכה בתחרות הוא ה F-15 ולכן שני אבות הטיפוס של ה F-16XL פרשו לאחסנה ומשם עברו לנאסא להיות מטוסי ניסויי.
מגירסת ה F-15 הזוכה פותח בהמשך ה F-15E אשר על בסיסו פותח הרעם שלנו (ז"א שתיאורטית אם ה XL היה מנצח היום לצד הסופה יכל להיות רעם XL ).
אגב, רבים אומרים שה XL הציג בתחומים מסויימים (כושר נשיאה לדוגמה) יכולות טובות יותר משל ה F-15 ותולים את הזכיה במניעים פוליטיים ובהטיית מכרזים, אבל זה כבר היסטוריה.

במחצית שנות ה 90 אחד המטוסים (חד מושבי) שימש בנאסא לבדיקת זרימת אוויר על כנפי מטוסים ולניסויי כנף אחרים כגון: הרכבת כפפה מטיטניום על הכנף (עם חורים זעירים) להקטנת גרר וניסויים בתחום הבום העל קולי (הורכבו עליו חיישני טמפרטורה וחיישנים אקוסטיים).
על המטוס השני (דו מושבי) הורכב המנוע F110-129 של GE אשר ביחד עם העיצוב המיוחד של ה XL הצליח להגיע למהירות שיוט על קולית (תכונה של הרפטור).
בשנת 1999 אוחסנו המטוסים, אם כי ביולי האחרון בנאסא החליטו לחדש את הניסויים ב XL ואחד המטוסים הופשר לצורך שידרוג מערכות שלו והתקנת מיכשור ניסוי.

ה XL בתחילת שנות ה 80 חמוש ב 12 פצצות 500 בסידרת ניסויי ה ETF


ה XL עם הכפפה על כנף שמאל במחצית שנות ה 90 בזמן ניסויים ע"י מעבדות דריידן עבור נאסא


סכימה של הניסויים בנאסא

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

תודה רבה על תשובתך המפורטת!

עולה בדעתי דוגמה אחרת של "מפסיד" במכרז, שסופו היה אחר: YF17 הפסיד ל- YF16, אך פיתוחו נמשך והפך ל- F18! תקן אותי אם אני טועה, אך כיום, ישנו שוק ענק של מפעילי F16 לדגמיהם השונים, שמשדרגים את הצי שלהם במסגרת פרוייקטים שונים לשידרוג של אמצע החיים (MLI). זה יכול לשמש שוק פוטנציאלי טוב, גם כיום, לשידרוג לתצורת F16XL. ביצועיו יכולים להשאירו בשירות הגם שיש כיום היצע לא קטן של מטוסים חדישים, אך יקרים.

מי שאחראית על שיחרור גירסה זו או אחרת של F-16 לשוק היא היצרנית לוקהיד מרטין אשר עסוקה במטוסי העתיד (F-35/F-22) ולא במטוסי העבר.
ה F-16 על שלל גירסאותיו עבר כבר את נקודת הכדאיות לשידרוג (בסגנון MLU או אחר) מבחינת שיקולי עלות/תועלת מאחר ותוך עשור (כשה F-35 יהפוך להיות מבצעי) השוק יוצף בכמות רבה מאד של מטוסי F-16 למכירה מסוג A,B (ואפילו C,D מבלוקים 30/40) של ארה"ב, ישראל, בלגיה, הולנד, דנמרק, נורבגיה, יוון, איטליה, טורקיה ואולי עוד כמה.
חלקם יעברו לגריסה, חלקם לאחסנה וחלקם יימכרו למדינות במעגל החיצוני יותר (כגון: רומניה, בולגריה, סלובניה, קרואטיה וכד') שירצו לשדרג את מטוסי שנות ה 50/60 שלהם במחיר סביר.
יחד עם זאת, המטוסים האלה עשויים לזכות לשידרוג מערכות קל (אוויוניקה, ראדר וכד') אבל לא לשינוי מבנה בסגנון XL.
שידרוג מערכות כזה ניתן למצוא היום בלי סוף בשוק ולא רק של לוקהיד מרטין אלא גם מכל העולם ובכלל זה של חברות אמריקאיות,אירופאיות,ישראליות וכד'
זו דרכו של העולם, כך זה היה וכך זה יהיה (מספיק להביט במטוסי הפאנטום, הכפיר, הסקייהוק ועוד כמה שמתבשלים בשמש הנגב בכדי להבין את זה).

לגבי ה YF-17, זו הייתה סיטואציה מאד מיוחדת, מספר פרמטרים התקבצו בנקודת זמן אחת והולידו החלטה לפתח מטוס שלמעשה הפסיד בתחרות.
ה YF-16 היה הבחירה של חהא"א, אבל לחהי"א המטוס הזה ממש לא התאים מסיבות רבות.
לעומת זאת הקוברה (YF-17) בבסיסו כן התאים ולכן הם בחרו לפתח מטוס תקיפה על בסיס המטוס הזה, מקדונל דגלס זכתה וכך נולד ה A/F-18.

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

המידע, הניסוח, הקבצים המצורפים...הכל.

אני שמח שאני יכול לעזור ולהיעזר באחרים בפורום (אחרי הכל זו התכלית)
בכל אופן אני לוקח את הדברים שלך כמחמאה
תודה לך!

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

אכן תענוג.
תודה.

ושוב: רוב תודות על התשובה הבהירה והממצה!!

ישנה גרסא "מוגדלת" (אך לא בהרבה) לאף-16 ששייכת ליפנים.

http://en.wikipedia.org/wiki/Mitsubishi_F-2

את הפוטנציאל.נראה לי שהוא היה עדיף על הסופה.
לגבי השיוט העל קולי,זה היה במהירות 1.1 מאך עם כח מנוע מלא,ללא מבער אחורי,וזה גם "בטעות",
כי הוא לא תוכנן לזה.כל משפחת ה-F-16 די מוגבלת במהירות הסופית שלה בגלל הכונס הפשוט,ללא
רמפות נעות.

מה זה עדיף על הסופה?
היתה לו גרסה דו-מושבית?
כמה משקל הוא היה יכול לשאת? כמה האוויוניקה שלו היתה מתקדמת?
באיזה עומסים הוא היה יכול לעמוד? זאת רק ההתחלה..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אתה לא יכול להשוות אוויוניקה של אמצע שנות ה-80 עם זאת של שנות ה-2000.כושר נשיאה?לפי מה שאני מצליח למצוא-די זהה.לא לשכוח שב-XL לא היה צורך במיכלי ה-CFT להשגת אותו מרחק.כמובן שכל השאלות האלה תיאורטיות עכשיו,אני רק העלתי מחשבה של "אילו".

אצלנו יש חצי בדיחה על ה-CFT - צריך אותם רק כי אם תפתח פנל דלק בסופה יישפכו לך החוצה חיווטים, לא דלק..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לפחות במערך ה F-15 קיים כבר משנות ה 80.
לא ידעתי שה XL הוצע לישראל, אם כך ניראה שאתה צודק, לא רק ראשי החיל לא הבינו טוב את הפוטנציאל שלו, אלא גם ההתנהגות של ג'נרל דיינמיקס הייתה מוזרה - ברגע שהם הפסידו ל F-15 מול חהא"א התנהגו כאילו הפסידו לכל העולם (אולי הם בעצמם עדיין לא הבינו מה יש להם מתחת לידיים).
על פניו ניראה שקומבינציה של מערכות הסופה ו/או בלוק 60 (עם/בלי CFT) על ה XL יכלה להוליד מטוס עם יכולת גבוהה מאד.
לנחמיה, ל XL יש שתי גירסאות: חד מושבית ודו מושבית.

עכשיו מעניין מאד מה זוממים בנאסא/מעבדות דריידן? מדוע הפשירו אותו לניסויים? אולי יתקינו את המנוע F110-132 + כונס אוויר משתנה - מהירות שיוט על קולית כבר לא תהיה מקרה....

ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף, היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף

FAST Pack קיימת מ-76, אם אני לא מאוד טועה.

השאלה היא האם הגרסה הדו-מושבית היא גרסת אימונים (שלא שווה הרבה), או גרסת התקיפה.
קשה לי לראות כונס אוויר משתנה ב-F-16.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי NehemiaG FAST Pack קיימת מ-76, אם אני לא מאוד טועה. השאלה היא האם הגרסה הדו-מושבית היא גרסת אימונים (שלא שווה הרבה), או גרסת התקיפה. קשה לי לראות כונס אוויר משתנה ב-F-16.

מדוע?

כי קל לעשות כונס משתנה כשהוא נמצא בצידי הגוף, אבל לא כשהוא נמצא מתחת לגוף.
בנוסף, אין לי מושג מה תהיה היעילות של כונס משתנה שנמצא מתחת לגוף.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אוירודינמית נחמיה צודק

כונסים בצידי הגוף חייבים להיות משתנים כדי להתאים את זרימת האויר בגלל הגוף שנמצא ביניהם
בכונס תחתי אין צורך

www.xnir.com

http://www.facebook.com/photo.xnir

במטוסים תת קוליים לא,רק במטוסים על קוליים בעלי מהירות סופית גבוהה

לא מצאתי דוגמה לכונס תחתי עם גיאומטריה משתנה (ביורופייטר טייפון הכונס נראה בעל גיאומטריה משתנה אבל אני לא בטוח).

היה מטוס בעל כונס עילי עם גיאומטריה משתנה :
North American YF-107


נראה לי שהבעיות בתיכנון כונס עילי גדולות מאלה של כונס תחתי (הסתרה). מאחר ומטוס כזה תוכנן וטס הרי אין כנראה מניעה מתכנון מטוס בעל כונס תחתי עם גיאומטריה משתנה.

נו, ניתן לאוויראים הרציניים ממני להגיב, אני רק אומר שמבחינת מבנה אני חושש שה-F-16 לא יתמודד עם כונס משתנה בצורה ראויה, והוא יגביל אותו יותר מאשר ישפר את יכולתיו.

בכל מקרה, עדיין לא הבנתי למה זה יעזור, בתכל'ס. לשיוט על?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שיוט על נעשה במנוע יבש (ללא מבער) ומהירות על קולית נמוכה. במקרה זה אכן לא יעזור במיוחד כונס עם גיאומטריה משתנה.

ולפי מה שהבנתי בשביל להגיע לשיוט על צריך קודם כל להשתמש במבער.. אז זה לא יותר בגלל מבנה אווירודינמי?

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

קראתי קצת בויקיפדיה. הטיסה עם מבער נדרשת בשלב ההאצה למהירות השיוט העל קולית. דבר זה נובע ממקדם הגרר הגבוה במהירות עבר קולית. ללא שימוש במבער, ההגעה לSUPER CRUISE תהייה בלתי אפשרית, או שתארך זמן בלתי סביר. כאמור, הכונס של הF16 לא אמור להפריע הרבה (נדמה לי שהוא אופטימלי במאך 1.6), המנוע שלו פשוט לא מספיק חזק.

כונסים בצידי הגוף חייבים להיות משתנים כדי להתאים את זרימת האויר בגלל הגוף שנמצא ביניהם
בכונס תחתי אין צורך
מנוע סילון צורך אוויר במנה קבועה ושקולה התלויה בזרימת הדלק לתאי השריפה, וזאת כדי לשמור על יחס תערובת אחיד (בערך 1:17 בין דלק לאוויר). ביחס תערובת זה הנצולת תהיה מרבית. מחסור באוויר יגרום לתערובת עשירה, עשן ואף אובדן הלהבה. עודף אוויר יגרום לזליגת העודפים מעבר לכונס וגרר מוגבר. את כמות הדלק קובע הטייס ("לחיצה על דוושת הגאז") ולכן נחוצה מערכת אוטומטית כלשהי שתווסת את כמות האוויר הנכנס פנימה. לא רק באזור המניפה או המדחס, אלא גם באזור הכונס. כשהכונס בעל חתך קבוע הרי שככל שהמטוס ינוע מהר יותר, "עמוד" האוויר הנכנס לתוכו יגדל ויווצרו עודפים שיזלגו הצידה ויתבטאו בגרר מוגדל. לכן, במטוסים שיחס המהירויות בהם גדול מאד (ממהירות המראה ועד מהירות מירבית) כונס בעל חתך משתנה נחוץ מאד. הדבר בולט במיוחד במהירויות מעל מאך 1.3 (בערך). לפיכך, מיקום הכונס אינו משנה לגבי נחיצות המערכת.

F-16 תוכנן כמטוס זול. למושג הזה יש משמעות תכנונית והנדסית. אחד המרכיבים הקשים ביותר לתכנון במטוס קרב הוא הכונס. כונס משתנה הוא אלמנט יקר לתכנון ויקר מאד ליישום. במקרה של כונס ה-"נץ" נעשתה אופטימציה להשגת ביצועי תאוצה טובים מאד בין מאך 0.9 (בערך ) עד מאך 1.2. מעבר למאך 1.2 הכונס הפסדי (אובדן לחץ) והדבר מתבטא במהירות המרבית של המטוס. "נץ" הוא מטוס בעל גודל קרוב לזה של "כפיר" כאשר ל-"כפיר" יש שטח כנף גדול יותר (וגרר גדול יותר) ומנוע חלש משמעותית יחסית למנוע ה-"נץ". חרף זאת, ה-"כפיר" מהיר מה-"נץ" (אך מאיץ פחות טוב).

כונסים צידיים ומשתנים (כמו ב-"מיראז'" וב-"כפיר") נשמעים כפתרון טוב למנוע אחד, כי את המחסור באוויר שיגרום כונס אחד, יפצה השני. בפועל, שני המטוסים האלה היו רגישים למדי להחלקות ומשפט כמו "תתאושש, יה מנוע" נשמע תכופות בקוקפיט. ב-"קורנס" שבו מותקן כונס אחד למנוע, היישום היה מוצלח יותר.

כונס משתנה נחוץ גם כדי להוריד את מהירות האוויר הנכנס למדחס למהירות תת-קולית, כשמהירות הטיסה על-קולית. עדיין לא קיים מנוע סילון היכול לפעול בזרימה על-קולית. אם יגיע גל הלם למדחס, הוא ישתנק והמנוע יכבה מיד. כדי להוריד את מהירות האוויר לתת-קולית בשפת המדחס, הומצאו פתרונות שונים החל מ-"עכברים" נעים ("מיראז'"), קונוס בודד ("מיג 21"), רמפות נעות ("קורנס"), שפתיים קוניות ומשתנות ("תנדרצ'יף") וכו'. כולם פתרונות למטוסים המיועדים למהירויות מעל מאך 1.6. ל-"נץ" יש מנוע חזק ממילא כך שהפסדי הלחץ בכונס הקבוע שלו (עם מדרגה מעוגלת בדרך למניפה שלא תורמת להקטנת ההפסדים כמו בכונס ישר של מטוס נוסעים, או "סופר סייבר" או "סמב"ד") מפוצים פשוט ע"י עודף כוח. זה לא אומר שהכונס של ה-"נץ" אופטימלי מבחינת פיצוי הפסדים (הוא מצוין בזוויות-התקפה גדולות) אלא שהוא כונס זול.

תודה!!

למה מיועדת החרב בפתח כונס הנץ?
עוד משהו - יש משמעות לאורך הכונס? בנץ אני זוחל בערך 3 מטר מפתח הכונס ועד המניפה (לא כולל ההתיישבות הטקסית על חיישן האנטי-אייס..), כשאמרת שאין משמעות (לפחות מבחינת רווח-הפסד) למדרגה המעוגלת של הכונס.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אני מניח שהכונס נמצא קדימה פשוט כדי לאפשר תלייה בתחנה הנשיאה המרכזית.

פעם נגד ה F-18, ופעם נגד ה F-15I. בעמוד 16 של הספר "אלבום המטוסים" של מאיר כהן (1989!) ישנה הדמייה של ה XL בצבעי חיל האוויר (וכן, הדגם שהוצע לישראל היה דו-מושבי). ניסיון מעורר גיחוך לצילום: