תכנית מיוחדת המוקדשת לתופעת ההסתננויות/פדאיון בתחילת שנות החמישים והיחידות שהוקמו בצה"ל לשם ביצו פעולות התגמול...

לידיעתכם.

מעניין

צויין שם שרוב פעולות התגמול נפלו על כתפי הצנחנים.

צבא שלם וגדוד אחד מותש?

כמעט כמו היום % קטן מבצע את רוב העבודה.

עיקרון ה 80 - 20 נשמר.

"נפלו על כתפי הצנחנים"?
אני משוכנע שהצנחנים התעקשו שהם יבצעו את הפעולות.
צבא שלם עם גדוד איכותי אחד. זה 20-80 בכח.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בא ותסביר איפה הם התעקשו ואצל מי?
אני בטוח שאין לך מושג על מה כתבת בכלל.

אצל מי? שאלה טובה..

אמרתי שאני משוכנע מכיוון שאני לא שייך לחבורת תש"ח מהפורום..
בכל מקרה, אריק שרון, לדוגמה, התחיל עם 101 והמשיך לפיקוד על גדוד 890, שהמשיך לבצע את פעולות התגמול.
למה ששרון ייתן לשאר גדודי החי"ר שהיו אז לבצע פעולות אם הוא יכול? (כבר אז הבחור היה מפורסם לא קטן..)

אגב, קישור מאתר עמותת הצנחנים בנושא היסטוריית העשור הראשון ופעולות התגמול:
http://202.org.il/Pages/tagmul/tagmul.php

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אתה לא ממש יודע על מה אתה כותב.

את אריק שרון שלפו מלימודים באוניברסיטה העיברית,
על היכולות שלו למדו כאשר פיקד על סיירת גולני (כן זה לא טעות).
מי שהיחליט באותה התקופה היה שר הביטחון וראש הממשלה הכל יכול דוד בן גוריון.
יחידות אחרות לא עמדו ברמה הנדרשת, קרא על הקרב של גולני בתל (פה הזיכרון בגד בי)
עם הסורים.

אגב באחת הפשיטות על מוצבי הסורים שעל הכנרת השתתפו גולני קורס מכים בפיקודו של מוטה גור ז"ל.

לאחר מלחמת השחרור השתחררו חלק גדול מבעלי היכולת והניסיון הקרביים. פרוק הפלמ"ח שלל מצה"ל חלק ניכר מטובי לוחמיו ומפקדיו.

בשנותיה הראשונות של המדינה היו לצה"ל כמה כשלונות מביכים כמו תל מוטילה. פעולות תגמול (שבוצעו עקב פעילות הפידאיון) נגמרו לרוב באי הצלחה.

מאחר והפיקוד הבכיר איבד את האמון ביכולת היחידות הסדירות שלו, גוייס אריק שרון שהצטיין במלחמה ולא היה פלמחניק. אריק שרון הקים את ה101 מלוחמים מנוסים ומצעירים שנראו לו (כמו מאיר הר-ציון שגוייס מהנח"ל). בתחילת דרכה היחידה הייתה חוץ-צבאית ופעולות התגמול של ה101 תוארו כ"תגובה של מתיישבים זועמים". לאחר הצלחת ה101 הוחלט לשלבה בצה"ל בגדוד 890 שממנו קמה חטיבת הצנחנים.

בשנות ה60 החלו גולני לדרוש את חלקם במבצעים ופעולת נוקייב נערכה על ידם.

שהקים אריק שרון, ואת טובי בחורינו : הר-ציון ,ג'יבלי, כושי רימון, ועוד רבים וטובים לא פחות. אכן למיטב ידיעתי היו מאבקים של ממש בשאלה מי יבחר לביצוע פעולת תגמול.

לא היה הטוב שבבחורנו ולא ראוי לכתוב את שמו עם שאר הלוחמים הראויים.

"זכותנו (על ארץ ישראל) היא נצח, והיא שלמות, ואין עליה ויתור, ואין קיצור דרך לציון, וציון היא כולה שלנו!". (זאב ז'בוטינסקי)

נכון סיפור חייו קשה, אך הוא לא גמר כלוחם בצנחנים ולא היה ב101 כי היה צעיר מידי.
חוץ מהרפתקאות של גניבת הגבול, ציוד וסחר בסמים אין לו עבר צבאי מפואר כמו שאתה מתאר.
עם עובדות לא מתווכחים.

ניתן , הזמנים שאחרי הראו לנו שמבלי "תחזוקה נכונה" של אהבת עם וארץ,מבלי אידאולוגיה בלתי מתפשרת ובלי ערכים, שהם מאושיות קיומנו, גם הפלדה המשובחת ביותר תחליד. לכן אני מסכים איתך ששמו לא צריך להיות בשורה אחת עם שמם. אבל גם דראון עולם וגם תהילת עולם דרים בד"כ בכפיפה אחת בחינוך הנכון.
כזה ראה וקדש, וכזה הוקע מעמך. נבלים מספר ניסו לקדש את "העשיה לביתם" כערך, אין ספק שאין כל ערך בסמים פשיעה ומירמה..