מה למדתי,למה זה קרה לי
אוקיי אני רוצה לדבר איתכם על דברים שקרו לי אתמול.
הלכנו אתמול אני וחבר להופעות של ווליום כינרת..היה המון אנשים,שמח,אחלה חוף ואחלה אנשים.כולם יודעים מה הסיבה שאנשים באים לשם חוץ מההופעות וזה פשוט להיפגש עם בני המין השני וזה מה שהחלטתי לעשות.
אני לא כזה אלוף בלהתחיל עם בנות,זה יותר יוצא לי מקשר ממושך עם מישהי כמו למשל בעבודה או בשכונה.זה בעצם לא קשור לזה שאני לא אלוף כי ממש לא יצא לי לעשות את הדברים האלה,אז אמרתי לעצמי-עכשיו זה הולך לקרות.אני הולך לפתח את הניסיון שלי עם בנות בשיחה ופלירטוט.
ישבתי על הדשא והסתכלתי מסביב.מלא בנות.איזה פוטנציאל,כמה הזדמנויות,כל אחת היא עולם בפני עצמו ואני יכול לצאת ולהוציא מזה משהו.איזו סיבה יש שאני לא אתחיל עם אחת מהן ונגלה אחת את השני איזה עולם נפלא הוא?
אני בחור יפה מאוד.גוף לא רע,עיניים כחולות וגובה כראוי.למה שאני לא אשתמש בזה?איזו סיבה יש לי לא לעשות את זה?
הייתי ממש עייף,אחרי שהייתי בטיול של השנתון שלנו(מכינה קדם צבאית)חזרנו לחדר לאיזה שעתיים וישר יצאנו לכינרת.
אז בתור אחד שמחפש כל הזמן תירוצים למה לא להתחיל איתה כי היא מדברת עם חברה שלה\נראית לי עסוקה\אני הולך לגמגם לה בפרצוף פשוט תפסתי את הרגליים שלי וישבתי לידה.שאלתי אם אפשר להצטרף ועם הראש סימנה לי בחיוב..היא נראתה לי מאוד משועממת,אז אמרתי למה לא לפתוח בשיחה?
שאלתי אותה מאיפה,בת כמה...שאלות של כל אהבל ממוצע.היא ענתה אבל משום מה לא נתנה קונטרה והרגשתי ממש רע עם זה..מה אני עושה עכשיו?אני איזה מכונת שאלות שצריך לראות איך להלהיב ולראות איפה היא נפתחת?
ישבתי לידה עוד 5 שניות של חוסר מעש ופשוט תפסתי את הרגליים שלי וברחתי משם.לא הייתי מוכן להישאר שם וגם לא היה לי יותר מדי זמן לחשוב "מה להגיד לה עכשיו".
חבר שלי נשאר שם עוד איזה דקה ואח"כ בא אליי בשיא הפליאה ושאל אותי למה ברחתי משם ומה לא היה לי טוב והסברתי לו שכנראה היא לא מעוניינת,אם היא דופקת לך פרצוף שהקוטב רותח לידו.
לא יודע למה,אבל כנראה שהוא צודק או שאני סתם מדמיין אבל הוא אמר לי סחתיין על הביצים לבוא ולשבת ליד כזו כוסית, ואין הרבה גם בגיל הזה שתופסים את האומץ,כי רובם ערסים שיודעים לדבר שהם זיינו את כל העולם ואישתו אבל לבוא ולשבת ליד בחורה ולנסות לפתוח שיחה בצורה מתורבתת הם לא יכולים.אולי לזרוק איזה משפט פתיחה שהם קראו באינטרנט,בתקווה שמישהי תשתין לכיוון שלהם.
קיצר,הבנאדם אמר לי-למה ציפית?אמר לי תקשיב ותקשיב לי טוב,בחורה על רמה לא משנה כמה אתה שרמנטי ושרירי ויפה היא לא תפתח אליך בחיים.כי זה כל הפואנטה אתה צריך להתאמץ.ומה זה בדיוק להתאמץ?על מה אני בדיוק הולך לדבר איתה?נושאי 'שלוף' שכל 4523452 הבחורים האחרים דיברו איתה?
-יפה פה,הא?
-כמה זמן את פה?
-איזה זמר את אוהבת מכל אלו שהופיעו פה?
ונניח שהיא ענתה לי על האחרונה,ותשאל אותי מה אני אוהב.אני לא הולך לענות לה כי אז זו הולכת להיות שיחה אינפורמטיבית של ראיון עבודה ותו לא.
ואני לא שונה מאנשים אחרים.אבל אני יש בי פוטנציאל אדיר,אני מרגיש אותו,אני יודע שאני יכול אני יודע שאני שווה!רק,פשוט צריך להיות פחות לחוץ יותר קליל.
במקרה זה פשוט עפתי משם,ויתרתי כי לא יכלתי להמשיך.בשיא הקריזה הלכתי משם כולי מבואס וכועס על המצב.אמרתי-אם אני לא אמשיך ואפתח אינטראקציות,אפילו אם לא ייצא לי מזה איזה משהו לילי כמו שאומרים,לא אצבור ניסיון והבנה והשתפשפות.המשכתי לבחורה הבאה והחלטתי לשבת לקצת זמן,אולי עכשיו ייצא משהו.
אז ישבנו ועישנו,היה איתנו עוד שניים.דיברתי איתה בלה בלה,שיחה שיטחית,גם הגענו למסקנה שאחותה גרה ביישוב שלי,והיא גרה איפה שחבר שלי גר.לא יותר מדי.האמת?לא הצלחתי איתה יותר מדי וחבר שלי גנב לי את כל העסק איתה,הוא פשוט דיבר איתה בלי הפסקה.רציתי גם אני להיכנס אבל זה לא היה במקום,קראתי את הניואנס.ואין ישבתי שם כמו עציץ לא מושקה והסתכלתי על ההופעה,הרמתי ידיים.חבר שלי אפילו הזמין אותי להיכנס לשיחה כדי קצת להתחבר וכל זה,אבל לא הייתי מוכן.פשוט התבאסתי!בא לשם מישהו גדול ממני באיזה 5 שנים לקחת איזה שחטה,איך היא נפתחה אליו בכלל?..הוא בקושי הוציא מילה מהפה והיא הייתה על גבול ההרוסה עליו,איך זה שאני צריך להתאמץ כדי לדבר איתה?משהו פה לא בסדר.
אז למה בעצם אני לא מאמין בעצמי?איך זה יכול להיות בכלל?
כבר היה לי נמאס.מאותו רגע ירד לי מסך שחור על העיניים,לא ראיתי אף אחד חוץ מעצמי.אפילו את חבר שלי ניסיתי לראות ולא הלך.פשוט רציתי לשרוף את כולם לשבור משהו וללכת לישון.ולא לשכוח,כבר הזכרתי שהייתי עייף טילים.
חזרנו לאוהל.בגלל שלא באנו מאורגנים שמנו את החפצים שלנו אצל אוהל של ידידה שלי שהייתה מוכנה לעשות לנו טובה.התוכנית המקורית הייתה ללכת לישון על החוף אבל בסוף בגלל שהם הלכו להופעות ביקשנו לישון להם באוהל והם הסכימו בשימחה.
הלכתי לתפוס תנומה,היא הייתה עם החבר'ה שלהם אז הצעתי לה שתבוא אליי לאוהל ותארח לי חברה...אני חושב שמצאתי חן בעיניה.
דיברנו על הגיוס שלנו ועל האקס הטרי שלה.כלכך רציתי לנשק אותה,ליצור איזה מצב,כי מי לא רוצה איזה חיבוק ויותר מחיבוק אחרי פרידה כואבת?
אז למה לעזאזל פיספסתי את זה?!
אתה עם בחורה,לבד באוהל,היא נפתחת אליך ריגשית ומספרת לך מה היה עם הקודם שלה,מה צריך יותר מזה?..
אז בעצם,למה פיספסתי?לא יודע.כי לפעמים בחורה מדברת איתך והיא בכלל לא בקטע,אתם סתם מדברים כי אתם נמצאים באותו מקום,ואני לא רציתי ואני לא רוצה להיות איזה גבר חרמן שרואה שאיכשהו בחורה נפתחת אליו והוא ישר שולח ידיים.זה לא אנושי בכלל.
אז מה הייתי עושה?לא הצלחתי,לא חשבתי או אפילו פחדתי לקחת את העניין והשיחה למקום יותר ריגשי ואינטימי ולהגיע לאיזה משהו.אולי הייתי יכול להציע לה איזה מסאג' מרגיע?לא יודע.אני פה מרגיש וואחד פיספוס...אני חושב שהיא הייתה מעוניינת במשהו,אבל אני לא הצלחתי להגיע איתה למשהו.והכל בדיעבד....
העדפתי,שאם יקרה משהו אז שהיא תיקח את העניינים לידיים והיא תתחיל עם האקט.ככה אני בטוח מה היא רוצה.ואני ככה תמיד.נשאר פסיבי ומחכה שהצד השני יעשה צעד,כי אני פוחד ואין לי את הביטחון שזה יעבוד.הגעתי למסקנה-אני חייב להעז וליזום מעצמי יותר.
אח"כ קמנו בבוקר מוקדם.אכלנו ארוחה טובה וניפרדנו ממנה.עוד יש לי את המספר שלה.בדרך חזרה חשבתי על כל הלילה הזה והחלטתי לא לחשוב על החסרונות שבדבר,רק על היתרונות.חוץ מהדברים הקשים והפיספוסים...
אז מה למדתי מכל הסיפור,מכל הלילה הזה?
למדתי,שאני צריך להתגבר על הבעסה ולראות איך להתמודד איתה.לראות איך להתקדם.כשהייתי קטן,בן 14 אפילו,אמרתי לעצמי שכשאגדל אני אצליח עם בנות,אני אזרום,אני אהיה ווינר!איך?לא יודע איך,יהיה טוב.הנה,אני מתחיל עם זה ואני יוצא לדרך.
למדתי שאני שווה פי אלף ממה שחשבתי על עצמי עד עכשיו,אפילו שלא השגתי את מה שרציתי.אני פשוט יודע את זה.
למדתי שאני צריך להאמין בעצמי ולתת לזה לפרוץ החוצה.אני בן אדם טוב,אני בנאדם מעניין,אני בנאדם שיודע מה הוא שווה ואני רק צריך לדעת איך להוציא זאת לאור.
למדתי,שיש לי עוד מה ללמוד.
זהו חברים,רק רציתי לשתף אתכם במה שעבר עליי בימים טרופים אלו.
אשמח לתגובות...
נערך לאחרונה ע"י m-hanan בתאריך 30-08-2007 בשעה 23:55.
|
ראשי
צ'אט
30-08-2007, 23:44
מצב כלאיים
