הודעה זו נכתבה באופן חד פעמי למשתמש זה בשם אנונימי בן 19 .

להלן הבעיה שהתבקשנו להעלות:

אז אתמול סגרתי טיפול של איזה 7 חודשים עם הפסיכולוגית שלי...נפרדתי ממנה לתמיד.בזמן הזה דיברנו על כל מה שעובר עליי ופתרנו ביחד כל מיני בעיות ושוחחנו באופן פתוח וחופשי.

היום דיברנו על הפרידה.היא אמרה לי שהיא ממש נהנתה איתי בטיפול,וכששאלתי אותה אם היא בטוחה שהיא לא אומרת את זה לכולם היא אמרה לי....ממש לא.היא אמרה לי שהיא תתגעגע אליי,ככה מהלב,וגם אני אמרתי שאתגעגע אליה.היא ממש התרשמה ממני במהלך הטיפול ואמרה שיש אצלה מטופלים שהיא בכלל לא מתקדמת איתם לשום מקום,ואצלי היא ראתה שאני יודע איך לעבוד בטיפול ולמצוא נקודות ואיך להתייחס לכל מיני סיטואציות,בטיפול ומחוצה לו.

קניתי לה מכספי האישי מתנה והיא מאוד התרגשה.

כלכך התרגשתי,כמעט בכיתי לה מול העיניים.כלכך עצוב לי שאני לא אוכל לראות אותה יותר,כי באמת נוצר בינינו משהו מיוחד כמטפלת-מטופל.
אח"כ שיצאתי משם ירדו לי דמעות בעיניים,אני עוד לא תופס את זה...שאני לא אראה אותה יותר.כלכך אהבתי אותה...

אפילו עכשיו אני מזיל דמעה מדי פעם,כזותי שעולה בגרון.

כמה שהיא תמכה בי,כמה שהיא עזרה לי,אני הולך לזכור אותה כל החיים שלי

אין לך ממש נקודת סיום..אז קצת קשה להגיב..

מי כמוני שבע טיפולים מכיר מצב כזה, והיו מטפלים ומטפלות שלא ממש חיבבתי לעומת באופן מוזר היו כאלה שדווקא חיבבתי, למרות שלא ממש שיתפתי פעולה ולא ממש עזרנו אחד לשני ובכל זאת חיבבתי את חלקם.

הייתה אחת שדי חיבבתי ולמרות שהטיפול לא ממש עבר בהצלחה, אני גם פעם קניתי לה מתנה, ועד היום אני שומר על קשר ומידי פעם אני קופץ לביקור.
אין שום דבר מוזר בזה, סה"כ אנשים יש להם רגשות, ובמיוחד לאנשים שניסו (ואף הצליחו) לעזור לך. אנשים שהיו זמינים בשבילך בכל רגע שהסתבכת ובכל רגע שהתקשית.

אני לא יודע מי זאת ומה הסגנון שלה, אבל ייתכן שפה ושם תוכל להרים טלפון או לקפוץ לביקור.

נ.ב. מתוך חטטנות, אם אתה ירושלמי ייתכן והיועצת הזאת היא משותפת לשנינו, אם זה מעניין אותך אתה מוזמן ליצור קשר באישי.

הרבה בהצלחה, והרבה חיוך..(:

זה מאוד נכון מה שאמרת בדר"כ אנחנו נקשרים לאנשים שעזרו לנו, תרמו לנו.
וזה גם מאוד טבעי שתגעגע אליה בכל זאת 7 חודשיים להיות עם אותו בנאדם ממש לספר לו דברים שבו נגיד לא מספרים לכל אחד.
האמת שרוב האנשים שהולכים לפסיכולוג (שרוב אנשים היו מעדיפים לקרוא לו מטפל) נקשרים ואוהבים באופן שהם לא אוהבים את המשפחה או החבר/ה זה רגש מאוד חדש שרק מטופל שהולך לטיפול כמובן יכול להרגיש.
חוץ מזה אני חייבת לשבח אותך על האומץ שלך בעידן שעדין! אנשים מתביישים להכיר בעובדה שהם צריכים אוזן קשבת ועזרה וזה ואם אתה הולך אז אתה כאילו חולה נפש.
חוץ מזה חשבת איזה רגש יש לה?
נכון שהיא לא אומרת לכולם שהם המטופלים הכי טובים . אבל גם את המשפט הזה אולי היא בטח אומרת לכולם לא?
אני לא רוצה לאשלות אותך אבל רוב הפסיכולוגים אחרי 20 שנה במקצוע מתעייפים והופכים לרובוטים
מקוה שהיא לא כזאת.

"זה טוב שאנשים אוהבים אותך, השאלה האם הם גם מכבדים אותך."

(לואיס פרוטו)

דווקא לא נראה לי.. אם הם בחרו בתחום הזה אז אפשר לומר שהם עוסקים במה שהם אוהבים, לעזור לאנשים, וכל איש בא ממקום אחר עם סיפור אחר וחיים אחרים וזה מרתק ולכל אחד הם נקשרים באופן אחר מהשני, וכן נקשרים.
מה שכן, כל הכבוד על שפתחת את ההלב והבעיות שלך והצלחת להתמודד איתם.

אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים זה הקשר המיוחד שנוצר ביניכם. אני לא חושבת שהטיפול היה מצליח אילולא היה לכם הקשר הזה. הקשר הזה תרם רבות לטיפול. אני מאוד מערכיה, מעבר למה שאני יכטולה לתאר במילים, קשרים מיוחדים כאלה. ואני מאוד שמחה שזכית לחוות קשר כזה.
אני מאחלת לכם להיפגש בנסיבות אחרות לגמרי, שתוכלו להמשיך את הקשר ביניכם, אבל מתוך רמה אחרת, ממימד שונה.

gvip
玛丽尔
כל מקרה הוא נס אלוהי
אני לא מבולגנת, אני פשוט חושבת שכאוס זה הסדר של היקום...