10-08-2007, 20:53
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,932
|
|
אני מסכים בהחלט שיש נגע שנקרא "סיירת-ניירת".
כשהוטסתי מקורס טייס גיליתי שיש אנשים שמנסים בכל הכח להגיע לשיבוצים שיאפשרו להם לנהל שיגרת חיי בטלה עד כמה שניתן, במקומות נוחים עד כמה שניתן, כדי להספיק למסיבות ומריחואנה ולפעמים, אבל באמת לפעמים, ללימודים עד כמה שניתן.
היה אפילו "חבר" שהגדיל לעשות והציע לי בשם החברות שייתן את פרטי לאותו אחד שהיו לו עימו "קשרים" כדי יסדר גם לי להיות ס' עוזר מש"ק לענייני אויר עכור באיזה בסיס במרכז עיר תוססת.
ביליתי שלושה ימים מצחיקים עד דמעות במפח"ש, מגיע שוב ושוב לועדת שיבוץ מול שלושה רס"נים, ששמעו אותי מבקש להשתבץ בשריון ולא חדלו להציע לי יחידות כמו מגלן או יח"טיות של חי"ר. עמדתי בפרץ, אך זה לקח שלושה ימים של הגעות לראיונות או "ועדות" במפח"ש עד ששמעתי לבסוף שאשלח לחיל השריון.
מכאן ועד לנסות להחיל על הקרביים של צבאנו את הסוציולוגיה של צבא ארה"ב, הדרך ארוכה מאוד ורצופה כזבי תקשורת והמצאות כתבים שמתנסחים בפאתוס קולני וגרוטסקי (לא בעיני עצמם, כמובן, הם בטוחים שהם כקול שדי).
אחרי שירות צבאי של 4 שנים, ועוד קצת מילואים, ועוד מספר שנים של חיכוך גבוה עם המערכת המבצעית שלנו ומעט חיכוך עם נציגים של חו"ל, אני מכריז כאן באופן הטוח ביותר שקבוצת משריתנו הקרביים היא הגרעין בעל הרמה האישית-אישיותית הממוצעת הגבוהה ביותר שמדינת ישראל יודעת להעמיד. נכון שחארות מצליחים להסתנן לכל מקום, אבל זה רק אומר שניתן למצוא חארות גם בבית המשפט, באקדמיה ובכנסת. כן! אפילו בכנסת! מופתעים?
היום הרי אנחנו יודעים שאיכותו האישית של אדם לא נמדדת במהירות החישוב שלו וגם לא בכח זיכרונו הצילומי. מה שמבדיל בין האיש הטוב לאדם המקולקל הוא היכולת להיות חבר. הרעות. זאת שכולנו מכירים מהשירות הקרבי.
מסתבר שהיהודים ידעו את זה כבר מזמן, ומישהו אף טרח לחבר איזה פתגם עם חרוז כדי שזה יהיה לקח קליט, כזה שאפשר להעביר מדור לדור, מאב לבן.
ואהבת לרעך כמוך.
מה לעשות, מתברר שבמערכת החינוך לא לומדים את זה, אך בצה"ל שלנו בחילות הקרביים זה תופס הרבה יותר טוב.(לא מושלם, אני יודע).
אז מר בן-ישי, בבקשה תכין שיעורים. תהיה חבר. אל תטיל בוץ במשרתים הקרביים, משרתי החברה האמיתיים והיחידים. הרי את גדולת עובדי השירות הציבורי ראינו במלחמת לבנון האחרונה, כשעובדי העיריות ברחו. כשאלוף פיקוד העורף שלח רופאים צבאיים לבתי קשישים בצפת שלא פונו ולא היה מי מעובדי העיריות שידאג להם.
הרי כבר שנים אין אימונים מסגרות גדולים בצבא, ואתה בן-ישי לא פוצה פה ומצפצף. הרי מי שהזניח את המילואים לאורך 20 השנים האחרונות היו אותם אלה שראיינת בהתלהבות באותן 20 השנים ממש! אז למה שמישהו שבודק מידע לאחור יאמין להגיגיך ופרסומיך?
כל מי שהיום רב-אלוף, אלוף ותת אלוף (לפחות) היה שותף למהלכים שניוונו תורות לחימה, ניוונו כשירויות של יחידות, ויצרו פגיעה לא מדומה ביכולת של מדינת ישראל להפעיל את הצבא ככלי לפתרון בעיות שמשפיעות על שלום אזרחיה.
מר בן-ישי, טול קורה מבין עיניך, וודא פיצוי פרלכסה, בצע תיאום כוונות והתחל לתקוף את בעיית הבטחון הלאומי האמיתי של ישראל.
החינוך!
עד אז, אני מייחס מראש לכל כתביך אמינות של עשרים אחוז.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|