14-06-2008, 00:17
|
|
|
חבר מתאריך: 16.10.06
הודעות: 822
|
|
illi -קצת באיחור
נחמד לדעת שיש עוד שהשם "נוטרה" עושה להם משהו ...
באשר לשאלותיך -אינני ממקימי המקום, ההיתי בן 7 כאשר ננטשה ההאחזות.
היכרותי הראשונה היתה דרך ביקורי עם אמי שהוזעקה לטפל במקרים דחופים אצל אנשי נוטרה והן אצל אנשי האו"ם שצריפם הכחול שכן בצמוד להאחזות, זכור לי בבהירות מקרה של קצין שוודי שחטף כדור בידו ואימי שלפה אותו בנוהל מקוצר במרפאת הקיבוץ.כתוצאה מהאירוע הפכנו לאורחים של כבוד בנקודת האו"ם ואף נשלח לעיתים "וויליס לבן להסיענו לביקור-אגב, אותו קצין היה טיס מוסטאנג שהספיק להלחם לצד הפינים במלחמה הגדולה,כאות הוקרה קיבלה ממנו אימני את סמל הטיסת.
זכרונות נוספים - זכורים לי חומות הפח הכפולות שמולאו באדמה והקיפו את צריפי ההאחזות, סגולה כנגד כדורי הגוריאנוב שנורו בכל הזדמנות, זכורים לי גם הטרקטורים מתוצרת פארמל שאחד מהם נראה בתמונה והיו אגב .שיכים לקיבוץ גונן
היו גם חגי שבועות משותפים עם גונן שאליהם הוזמנו אנשי נוטרה ובהם נוצחו בתחרויות הספורט החטיארים היקים שלנו ע"י הנחלאים.במשך שנים, גם אחרי נטישתה היתה נוטרה בשבילי משהו קסום ומסתורי , היום נותרו, לצד זכרונות הילדות שני מקלטי בטון שתקועים בסוללת עפר עדות יחידה למה שהיה פעם.
אנסה לפשפש באלבום הקיבוץ ולחפש תמונות מהמקום.
ואגב illi- להבות הבשן אומר לי המון, ומה איתך ?
|