אוקיי הבעיה שלי היא כזאת..
לפני חודשיים בערך אני וחבר שלי נפרדנו, היינו במערכת יחסים שנה וחצי,
ומאז הפרידה אני מעסיקה את עצמי המוון בחברות וביציאות רק כדי לא לחשוב עליו וזה מאווד עוזר לי..
ובנוסף לזה כל הזמן מכירה אנשים חדשים..כאילו שהפרידה עשתה לי טוב כדי להיפתח לאנשים,
אבל הבעיה היא אחרת..
אני רוצה להכיר מישהו שהוא בטעם שלי ופשוט להימשך אליו כמו אל מגנט ולהיתאהב בו
אך מצד שני יש לי פיצול אני לא רוצה להיתאהב כי תמיד יש לי את המחשבה שהמושלם שלי עוד לא הגיע [ז"א אחרי האהבה הראשונה שהייתה לי]...
למרות שאין כזה דבר מושלם..
והבעיה הכי גדולה אני לא רוצה להיתאהב בשביל לא להיתאכזב,
כי הבנתי שגם אחרי האהבה הכי גדולה תמיד תבוא האכזבה=\
וזה לא שיש לי בעיה בלהכיר בנים דווקא ההיפך מאז שניפרדנו מתחילים איתי הרבה בנים [בלי להישתחצן או משהו כזה אבל זה פשוט קורה]
ואני זורמת איתם בקטע של שיחות אבל מהשיחות האלה לקשר זה פשוט לא זה=|
אז מה אני יכולה לעשות בשביל לפתור את הפיצול הזה?
זה מאוד קשה לי, כי אני מכירה בנים אבל אני משאירה אותם רק כהגדרה של ידיד ולא משהו מעבר לזה כי אני תמיד חושבת שהמושלם שלי עוד לא הגיע וגם שאנ'לא רוצה להיתאכזב..ואני יודעת שבתכלס אין כזה דבר

סורי על החפירה שדפקתי לכם פה..אבל מקווה שתוכלו להבין משהו ממה שכתבתי ותעזרו לי..

תודה מראש =]

ב- את מתארת משהו שקורה לכולם שמתאהבים בפעם האחרונה, מחזיקים הרבה זמן מעמד יחד וחושבים לטווח ארוך ובסוף מגיעה הפרידה והאכזבה ששום דבר בעתיד לא ישתווה למה שהיה.
אם את מפחדת להכנס למערכת יחסים זה רק בגלל שעוד לא התגברת על הפרידה
והעצה שלי? אל תיכנסי עכשיו כי האכזבה תגיע הרבה יותר מהר ממה שאת מצפה.
תחכי בסבלנות שיעבור הזמן ואיתו המחשבות ואז תרגישי יותר בשלה להתחיל מערכת יחסים חדשה

בטח שהתגברתי..למרות שאני אפילו לא מבינה איך התגברתי מהר כלכך..
בשבוע הראשון של הפרידה היה לי קשה אבל אחרי זה פשוט הייתי מציאותית והבנתי שמעכשיו זה נגמר
והתחלתי לחיות את החיים שלי ולהנות יותר=]
[ודרך אגב אני בחיים לא אשכח אותו כי זה אהבה ראשונה אבל אני פשוט לא חושבת עליו כמו אז..תמיד יהיה לי אליו משהו קטן אבל חוץ מזה כלום]
אבל הבעיה שאני רוצה להיתאהב ולהיות עם מישהו כי זה חסר לי כל האהבה והריגושים והפחד הכי גדול שאני אתאהב במישהו ותיהיה לי אליו אהבה יותר גדולה ממה שיכולה להיות ואז אני אקבל את האכזבה הכי גדולה..
אני יודעת שצריך לקחת סיכון אבל זה לא הולך לי..
אני לא יודעת מה לעשות=\

כדי לאהוב לוקחים את הסיכון שבאכזבה
אם את אוהבת לאהוב אז קחי את הסיכון הזה
אני במקומך אחרי קשר של שנה וחצי שהתמוטט הייתי לוקח קצת חופש מקשרים רציניים ונהנה מהחיים (לא להיות שרמוטה אבל גם לא להתחייב ממש מהר) תתגברי על זה כמה זמן ותהני מהחיים
אם את אשה של קשר אז אין מה לעשות קחי את הסיכון בלהתאהב שוב ואת הסיכון שאולי תתאכזבי..... סיכון גדול אבל שווה לדעתי