12-07-2007, 00:46
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
ההבדל החשוב בין החץ הנ"ל (תוצרת ODF Optronix)
לדברים מעופפים כמו ה-Firefly של תע"ש וה-MPRS ('רפאים') של רפא"ל, שגם קדמו לו, הוא שזה נתקע במקום ואז מספק תמונת מודיעין למשך כמה שעות (אני מניח שהזנב נופל, כי לא נרצה זנב באורך 30 ס"מ בולט מקיר), בעוד הם מספקים כמה שניות במהלך המעוף. זה אומר, שהמוצר הזה, למרות צילום החייל, הוא בעיקר מונחה בט"ש\לוט"ר; בלחימה ממשית, יש פחות סיכוי שתצליח לתקוע חץ בקיר והוא יישאר שם כמה שעות - וגם לא יחשפו אותו בנתיים וגם הלחימה לא תזוז. בקיצור, זה נשמע כמו רעיון טוב שהשימושים שלו מצומצמים.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|