אנו אנשים לפעמים מתרפקים על ימים רחוקים

בם עוד לא היינו מיושבים

הכל היה אפשרי כשמרדנו בגיל הנעורים

עד שהגיעה השעה לחשוב על החיים

ולדאוג התחלנו

גם באהבה שעטפה את ליבנו

שהייתה פעם חופשית וניתנת להסגה

היום אנחנו מחפשים ומבקשים אותה כנפש תאומה

ללב ההולם בגופנו בחוזקה

אח... שהיינו צעירים , אפילו הזמן לא שיחק בנו תפקיד

היום הוא מתחיל להזקין אותנו יותר מתמיד

מניח בידנו ילד קטן ואנו חושבים על עתידו

בעולם הסובב אותו

שהוא מהיר ומודרני אל עתיד טוב יותר

בו מלמדים אותו על חלום שאסור לוותר

בכדי שנוכל להמשיך להנות מאותו האור הזורח בעיניו

מצחוקו התם שבשפתיו ולחיות למעניו

בכבוד ולא בחסד .

08/07/07

כל הזכויות שמורות לעינת