בימים אלה מושלמת הריסת מבנה מטה הבולשת הבריטית בצומת הרחובות אגרון ודוד המלך בירושלים. עפ"י מיטב זכרוני - המבנה נועד לשימור... (בין היתר פעלו בו מס הכנסה, המוזיאון למיסים ושלוחה של המטא"ר)

גם מבנה מלון פאלאס שלידו נהרס בימים אלה, וככל הנראה תשומר רק חזיתו....

כך המבנה לפני כשבוע. היום נותר ממנו עוד פחות מזה...



מעברו השני של הכביש, בסמוך לבריכת ממילא (בריכה לאגירת מי גשמים בסמוך לגן העצמאות), ואולי על רקע הכוונה לבנות בסמוך את מוזיאון הסובלנות, על גבי בית קברות מוסלמי עתיק (יש הטוענים שמדובר בתקופה הממלוכית) - צצו לאחרונה שברי מצבתו של מושל ירושלים מטעם התורכים - שמשל בירושלים בין השנים 1838-1840.



מלון פאלאס הוקם ע"י התורכים כמבנה שיועד במקור למגורי הסגל של האוניברסיטה האיסלאמית שתוכננה לקום על שטח המתחם המכיל כיום את גן העצמאות ובריכת ממילא. ככל הנראה שמלחה"ע ה-1 שיבשה את תוכניות הפיתוח. מעניין לציין שהמלון הוקם על בית הקברות המוסלמי, ומאוחר יותר - הוקם גן העצמאות על גבי בית הקברות המוסלמי באישורו של המופתי (?) של יפו בשנות ה-50.

שרידים של בית הקברות העתיק הזה (שכולל גם את קברו של אחד מחבריו של הנביא מוחמד) משתרעים ממזרח וממערב לגן העצמאות, ובהחלט מצדיקים ביקור.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מלון פאלאס הוקם ע"י ערביי א"י בתקופת המנדט- 1928-1929. בניין יפיפה.

ב-1927 פרסמה המועצה המוסלמית העליונה מכרז ל"בניית בית מלון גדול". המועצה המוסלמית העליונה מסרה את התכנון לאדריכל התורכי נחאס ביי, שהתמחה בבנייני פאר מסוגננים.



ברוך קטינקא וטוביה דוניה, שני מהנדסים יהודים, בעלי חברה קבלנית גדולה, ביקשו לגשת למכרז, אך חששו, כי מאחר והם יהודים, תעדיף הנהלת הוואקף אחרים. השניים התקשרו עם קבלן ערבי-נוצרי, והצעת הביצוע הוגשה על ידם בשם "ס.עואד, ט.דוניה וב.קטינקא-מהנדסים וקבלנים". וכך, השניים זכו במכרז.



בתנאי החוזה נקבע חד משמעית, כי העבודה כולה תסתיים בתוך 13 חודשים, וכי עבור כל יום של איחור ישלמו הקבלנים קנס בסכום 1000 לירות. במרוצת ביצוע הפרוייקט התעוררו קשיים בלתי צפויים. לפני שהחלו בבנייה עצמה, היו הקבלנים אמורים לחצוב בור מי-גשמים בנפח של 250 מטרים מעוקבים. כאשר הגיעו לעומק שלושה מטרים, נתקלו בקברים עתיקים שנמצאו בהם עצמות אדם.



מאחר שהיחסים בין משפחתו של המופתי לבין משפחת הנשאשיבים (אשר ראג‘ב נשאשיבי,ראש עיריית ירושלים, היה אחד מבניה) היו מתוחים מאוד והגיעו עד כדי התנגשויות דמים, הורה המופתי לקנטינקא לשמור את דבר העצמות בסוד ולהעביר אותן בחשאי לקבר מיוחד.



מאחר שהעבודה הייתה דחופה, הועסקו בה כ-500 פועלים, בהם כ-400 פועלים מוסלמים, חוצבים, סתתים ועובדים בלתי מקצועיים. המאה הנוספים היו יהודים, עובדים מומחים לעבודות בטון, ברזל ועץ. המופתי נהג לבקר באתר הבנין מדי יום. בינו ובין קטינקא ודוניה, שהיה גיסו וידידו הטוב של ד"ר חיים וייצמן, נקשרו קשרי ידידות, ולא אחת שוחחו יחדיו על עתידה של ארץ ישראל ועל סיכויי ישובה והתפתחותה.



המופתי סיפר לקבלנים, שידו אינה משגת את המימון הדרוש להשלמת בניית ביתו, שיסודותיו נוצקו זה שנתיים ימים בשייח ג‘ראח. קטינקא ודוניה הציעו למופתי לסיים את המלאכה, תמורת סכום מועט, ואכן ביתו של המופתי הושלם,בד בבד עם הקמת מלון פאלאס. כשפרצו פרעות 1929,שבתה העבודה עשרה ימים ורבים מפועלי הבניין הערבי יצאו לפרוע ביהודים בפקודת המופתי, ורק לאחר הטבח בחברון ובצפת חזרו לעבודתם.



בנין פאלאס מתנשא לארבע קומות ומצטיין בייחודו ובעושר פרטיו הארכיטקטוניים. קומת הקרקע מעוטרת בחזיתות אבן בעלת קשתות רחבות. בחזית הקומות העליונות חלונות ושבכות דמויי פרסה ומרפסות מסוגננות. בחזיתות פריטי אבן מעוטרים,שהבולט שבהם עשוי מ"נטיפים"- מווטיב שהיה נפוץ באדריכלות הממלוכית והמורית.



פנים הבנין מהודר, והחלל הגדול בכניסה הראשית יוצר תחושת פאר וחגיגיות. בעיטורים בולטת השפעת הסגנון המורי, ששלט בספרד בשנים 1600-800. בחזית הבנין כתובת ערבית: "נעשה ונבנה כמו שהם (אבותינו) עשו ובנו". ה"ועד הערבי העליון 1929 ". אולם הכניסה למלון מוקף גרמי מדרגות, הנשענים על עמודים מעוטרים, וכיפת הזכוכית זורה אור על האולם למלוא גבהו.



מלון פאלאס המפואר הכיל 140 חדרים, מהם 45 עם אמבטיות. היו בו מסעדה מפוארת, בר, שלוש מעליות, והסקה מרכזית. כמה שנים לאחר היפתחו, חדל הבנין לשמש כמלון, זמן מה פעלה מסעדת המלון כמסעדה עצמאית, ואילו חדרי המלון הושכרו בשכירות חודשית.



בחנוכת הבית שנערכה ב 21 בדצמבר 1929, במעמד מושל המחוז, פקידי ממשלה גבוהים ונכבדים ערבים מכל קצווי ארץ, חילק המופתי חג‘ אמין שבחים לקבלני הבנין, ובעיקר לברוך קטינקא שעשה את מלאכתו נאמנה. לבית המלון ניתן השם "פאלאס הוטל" ("מלון הארמון"), שם שתאם את מראהו המפואר במושגי אותם ימים.



בשל הוצאות התפעול והתחזוקה הגבוהה, נאלצה "המועצה המוסלמית הגבוהה" להשכיר את המקום כמלון לתיירים למלונאי (היהודי) ג‘ורג‘ ברסקי. רק חמש שנים שימש הבנין בתפקידו זה. בגלל קשיים עסקיים-כספיים המלון נסגר סופית בשנת 1935.



מלון פאלאס לא נוצל בשלמותו כבית מלון, ורבים מחדריו הושכרו כמשרדים לסניף הראשי של בנק אפ"ק (בנק אנגלו-פלשתינה), ששכן בבנין עד-1938. חדרים אחרים הושכרו למשרדי ממשלה שונים. בתקופת המנדט רוכזו באזור הרחובות דוד המלך וממילא משרדי ממשלה בריטיים. הבולשת הבריטית, המכס ועוד.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.02net.co.il/data/Images/פלאס1.JPG]

500 עובדים. הכיתוב שעל כותרת המבנה (צילום: איציק שוויקי)

הממשל הבריטי חכר את בניין מלון פאלאס מידי הוואקף המוסלמי, וקומת הקרקע העשויה קשתות מעוצבות ומסוגננות נאטמה בקירות בלוקים ובחלונות מאולתרים. מבני עזר שונים נבנו בחצר, והדרו של הבניין נפגע. מפחד פגיעת אירגוני המחתרות היהודיות ביושבי הבנין ציוו הבריטים ללפף את צינורות הביוב החיצוניים בתיל דוקרני, שאת שרידיו ניתן לראות עד היום סביב הצינורות.



לאחר מאורעות 1936 החליטה הממשלה הבריטית למנות ועדה מלכותית בראשות הלורד פיל, שתחקור את גורמי המהומות ואת קובלנותיהם של הערבים והיהודים כלפי שלטונות המנדט.



מושבה של ועדת פיל נקבע במלון פאלאס באולם הגדול, ועדויות שונות, בהן עדותו של הנציב העליון ומזכירו, נמסרו בדלתיים סגורות. לראשי היישוב היהודי היה כמובן, עניין רב לדעת מה נאמר בישיבות אלו. המהנדס קטינקא בא בדברים עם מהנדס החשמל של המלון, והלה התקין רשת מיקרופונים סמויים בתברוגת של נורות החשמל מעל שולחן הישיבות. מכשיר קליטה מיוחד שהותקן במקום סתר בבנין רשם על גבי סלילים את תוכן הדיונים,שהועברו מידי יום לנציגי המוסדות הלאומיים.



עם יסוד המדינה הפך הבית ל"רכוש נפקדים" ונתפס בידי הממשלה. ומ- 1948 שוכן בו משרד המסחר והתעשייה שעזב את המבנה באוקטובר 2003.



על פי תוכנית בינוי עיר מס‘ 2993 ב‘ שתוכננה ע"י האדרכלים אייאן ביידר, דוד וברוך רזניק, שאושרה ב- 8 נובמבר 2001 ישומר מבנה מלון פאלאס. בנוסף יבנה אגף חדש בגובה של 8 קומות (3 קומות מעל לבנין המקורי) ברחבה הפנימית של המלון.



עוד בתוכנית: בית המכס הסמוך יהרס, והקומפלקס שיבנה במקום, יקושר באמצעות גשר עילי ומעבר תת קרקעי, תוך כבוד למרקם האזור ויצירת מתחם מלונות לאזור כולו, והחייאת האזור כולו שיכלול את פרוייקט ממילא.

(מתוך: ירושלים ברשת)

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק