אוקי, יש מירוץ התחמשות כלשהו במזרח התיכון, יש מספר צדדים, יש את הצד הערבי הפרו מערבי לכאורה, יש אותנו ויש את איראן סוריה וארגוני הטרור שקשורים אליהם.
עכשיו נביט קצת על הכלכלות, הכלכלה שלנו - יחסית כמובן למספר האנשים שיש בו, היא החזקה ביותר, כלומר איכות החיים (על פי הכסף שהם מקבלים בממוצע) היא טובה יותר משאר הצדדים (ודי בהרבה), ואם מחשבים שהוצאות הביטחון שלנו באחוזים הם מאד גבוהות (בדקתי, וההוצאות באחוזים אצל סוריה - על פי ויקיפדיה הם 5 - 6 אחוזים, של איראן באופן מדהים על פי ויקיפדיה של 1.1 אחוז, ושל מצריים 3.4 אחוז, המדינה היחידה שמשקיעה כמונו בצבא היא ערב הסעודית - 10 אחוז בערך)
חשבתי, למה לא להעלות בהרבה את ההשקעה שלנו בצבא, להגדיל את כוחו של הצבא, המדינות השכנות מחוסר ברירה ישקיעו גם הם, הבעיה שלהם אין את המרווח שאנחנו יכולים, אנחנו יכולים להוריד את איכות החיים של האזרחים שלנו - היא תרד לכאורה, אבל עדין תהיה גבוה בהרבה משל המדינות האחרות ויהיו בעלי צרכי מותרות, במדינות האחרון עוד הורדה ברמת החיים של האזרחים פשוט תגרום לרעב - ופה אולי סוף סוף המדינות הנ"ל ייתמרדו, יפילו את המשטרים הדיקטטורים , ואנחנו נוכל להשקיע כמויות נורמליות בצבא כמו לפני התוכנית הזאת.

אתם מוזמנים לנתח את התוכנית, אל תסתכלו באופן קיצוני על התוכנית:
לא באופן שלילי - מהסיבה שיהיה ניתן למתן את ההשפעה על רמת החיים, בעזרת תוכניות , סיועים אמריקנים נוספים, וכו'
לא באופן חיובי - התוכנית לא מושלמת, והיא עלולה לגרום אותנו מצד שני אם התוכנית לא תצליח למירוץ חימוש שנפסיד בו את יוקרתנו לטובת הצבאות האחרים.

הקטע הוא שאנחנו לא משווים את עצמנו אליהם מבחינה כלכלית וכו'.
אנחנו שואפים להיות חלק מהמדינות המערביות משמע השאיפה היא לעלייה ברמת החיים..
חוץ מזה כל עוד השלטון דקטטורי וחזק לא תראה מרד להפך תראה אנשים מתים ברחובות בחוסר מעש(ראה צפון קוריאה?).

אם כבר מה שאמרת על איראן מלחיץ משהו.. תחשוב על זה שאם היא תשקיע 10 אחוז בצבא שלה מה זה אומר?..

אגב כל מה שנאמר זה מנקודת המבט שלי ככה שאני יכול גם לטעות..

אתה חי בסרט.
אנחנו לא ארה"ב שמוטטה את רוסיה במירוץ חימוש. מה גם שלא תמיד ההשקעה הכלכלית היא המדד ליכולת. יש כאן מישהו שכתב על המלחמה בצ'צניה. תקרא - זה מעניין...

תאמין לי לכל המדינות שהזכרת יש מספיק נפט כדי לשרוד מלחמה כלכלית הרבה אחרינו

הניתוח שאתה ביצעת מתבסס על מספר הנחות שגויות במספר מישורים:

1. לוגיקה: אתה מניח שמדינות מחוייבות להעלות את ההוצאה על הביטחון כאחוז מהתמ"ג אחרת הן יקרסו פנימית ללא השפעה של מלחמה איתנו, פועל יוצא מכך הוא ניצחון. לאו דווקא נכון. מהו ניצחון? התמוטטות של המשטר החילוני הסורי ועליית גורמים יותר " מסורתיים"? הפיכה צבאית במצריים כיוון שהם השקיעו תקציבי ענק בצבא, מה שעירער את מאזן הכוחות הפוליטי ודיכא עוד יותר את האוכלוסיה ודחף אותה לידי האחים המוסלמיים? מעבר לעובדה המצערת שבעשור וחצי האחרונים מאז קריסת ברה"מ, סוריה מתקשה לרכוש מערכות נשק מודרניות ברמות ובכמויות הנדרשות ואני לא רואה אותם קורסים כתוצאה מזה.
2. מתמטי/כלכלי: בכלכלה מחשבים את התמ"ג וההוצאה הממשלתית (וכחלק מזה הצבאית) בגדלים נומינליים ובאחוזים. אמנם השוואת הגדלים היחסיים נותנת אינדיקציה מסויימת על חשיבות הבטחון במדינה שאתה מסתכל עליה אבל אם תכנס לאתר הCIA תחת ספר העובדות שלהם תגלה מספר פרטים שיעזרו לך להבין כי ההשוואה היא לא משהו.
3. כמו שכבר ציין אחד המגיבים, אחד היעדים של המדינה היא לספק תחושת שיגשוג ורווחה חברתית. איפה זה נכנס בהוצאות צבאיות מוגברות?

אם תרשה לי להיות ציני קצת, בוא נחשוב על זה בצורה הפוכה..
האויב בעל כלכלה חזקה בהרבה מאיתנו וצבא עם פערים טכנולוגיים וכמותיים גדולים מאוד.. איך נוכל להתמודד איתם? לוחמת גרילה למניעת אפשרות מצידם לניצול היכולות הצבאיות שלהם. טרור לעירעור תחושת העליונות שלהם ופגיעה בעורף. לוחמה פסיכולוגית ודיפלומטית ברמה הגבוהה ביותר. כל זאת במטרה לגרור אותם לשולחן המשא ומתן בתנאים יחסית שווים המאפשרים לנו לקבל ככל הניתן ולממש הצלחה..
מוכר מאיפשהו?
דרך אגב: תעשה חיפוש על סימולציית מלחמה אמריקאית שנקראה Millennium Challenge 02. לקחים שאפשר למצוא שם ולקחים מהקיץ האחרון שלנו יכולים להוביל אותך למסקנה שכסף שנשפך על מערכות טכנולוגיות פר אקסלנס הוא לא תחליף למפקדים טובים ושיש הרבה שיטות טובות לנטרל או להקטין יעילות של מערכות נשק מודרניות.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

לא אהבתי את התגובה "אתה חי בסרט" - מזלזלת =\

אני אישית חושב, שזה ילווה בסנקציות כלכליות , זה יהיה יעיל מאד. האסטרטגיה אבל כמובן לא תפעל אם לא נשיג עזרה ממדינות חוץ, שיוכלו לתמוך כלכלית בישראל זמנית, ולפגוע בכלכלות הערביות =/

והציבור בישראל לא ישוש להוריד את רמת חייו בלי שתנופף לו באיום חד משמעי (מלחמה ממשית, אסון כלשהו)

כמו כן, ספק אם אפשר להשיג תמיכה גורפת של מדינות בצעד כזה ללא איום משמעותי שנשקף מצד מדינה עוינת - למשל, הפטיש הלא ברור של אחמדינג'ד למשחק בגרעינים

אני מצטרף לחברי הפורום שהגיבו ומוסיף:

1. איפה מצאת שרמת החיים של מדינות ערב אינה גבוה? להזכירך הכלכלות שלהם מבוססות על מחירי הנפט בעולם ולא על כלכלה קפיטליסטית מערבית. ויש מדינות (בעיקר מדינות המפרץ) שבהם רמת החיים גבוהה ביותר (בלי השוואה אלינו).

2. אני ממש לא מבין למה אתה משווה את רמת החיים אליה אנו שואפים לרמת החיים של מדינות ערב ? עד כמה שזכור לי אנחנו משווים את עצמינו לארה"ב, אירופה ושאר העולם המערבי ולא לעולם הערבי.
3. כשאתה מדבר על ירידה ברמת החיים בו תגיד לי רק איפה אתה רוצה לקץץ?

בחינוך? זה תמיד המקום הראשון לקיצוץ כי זו השקעה לטווח ארוך ולא רואים את התוצאות של בטווח הקצר. אנחנו כבר רואים את התוצאות של קיצוצים קודמים בחינוך בהצלחה של תלמידינו למול מדינות העולם במבחנים גלובליים השוואתיים. המסקנה אולי צריכה להיות הפוכה להשקיע יותר החינוך לשלם יותר למורים ולדאוג שהם יהיו מורים הטובים ביותר שיש .

בבריאות? אני מקווה שאף אחד במשפחתך אינו חולה, והאמת שנראה שהרבה זמן לא ביקרת בבית חולים בארץ. זה כבר נראה עולם שלישי! חולים במסדרונות, רופאים, בעיקר מתמחים צעירים שעובדים 24-48 שעות ברציפות (וזה כמובן מוביל לטעויות). או שרצית לקצץ בסל התרופות?

משטרה? אני מניח שאתה יודע שאם אתה יודע שהמשטרה מצליחה בקושי לשרוד וגם זה בהתבססות על מתנדבים (משא"ז וכו).

4. בו נחשוב רק לרגע קט איך נשיג את הכסף להשקעה בביטחון? בטח נעלה עוד את המיסים... ואז כל העלי ההון שממש אבל ממש לא מוכרחים להשקיע בישראל ולא מוכרחים לגור פה פשוט לא יגורו פה ויעבירו את ההשקעות שלהם לחו"ל וזה כבר גלגל שאין עליו שליטה בדרך לקריסת הכלכלה.

לדעתי, ובאמת בתמציטיות, הפתרון צריך להיות הפוך. חיזוק הכלכלה כך שההשקעה בביטחון כאחוז מהתקציב תרד, אף שאבסולוטית היא יכולה לגדול. פיתוח טכנולוגיות , לא בהכרח צבאיות. ויצירת קשרים כלכליים מפותחים עם מדינות ערב שיש לנו איתם קשרים, במטרה לקרב את רמת החיים שלהם לשלנו וזאת בלילהתערב בופי המשטר.

אני יכול להמשיך אבל נראה לי שזה מבהיר את הנקודה לעת עתה.

שבוע טוב


www.445.tipo.co.il


כדאי לקרוא:

כל לקחי מלחמת לבנון השניה ב 50 שקלים וארבעים א"ג

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g445 אני מצטרף לחברי הפורום שהגיבו ומוסיף: 1. איפה מצאת שרמת החיים של מדינות ערב אינה גבוה? להזכירך הכלכלות שלהם מבוססות על מחירי הנפט בעולם ולא על כלכלה קפיטליסטית מערבית. ויש מדינות (בעיקר מדינות המפרץ) שבהם רמת החיים גבוהה ביותר (בלי השוואה אלינו). 2. אני ממש לא מבין למה אתה משווה את רמת החיים אליה אנו שואפים לרמת החיים של מדינות ערב ? עד כמה שזכור לי אנחנו משווים את עצמינו לארה"ב, אירופה ושאר העולם המערבי ולא לעולם הערבי. 3. כשאתה מדבר על ירידה ברמת החיים בו תגיד לי רק איפה אתה רוצה לקץץ? בחינוך? זה תמיד המקום הראשון לקיצוץ כי זו השקעה לטווח ארוך ולא רואים את התוצאות של בטווח הקצר. אנחנו כבר רואים את התוצאות של קיצוצים קודמים בחינוך בהצלחה של תלמידינו למול מדינות העולם במבחנים גלובליים השוואתיים. המסקנה אולי צריכה להיות הפוכה להשקיע יותר החינוך לשלם יותר למורים ולדאוג שהם יהיו מורים הטובים ביותר שיש . בבריאות? אני מקווה שאף אחד במשפחתך אינו חולה, והאמת שנראה שהרבה זמן לא ביקרת בבית חולים בארץ. זה כבר נראה עולם שלישי! חולים במסדרונות, רופאים, בעיקר מתמחים צעירים שעובדים 24-48 שעות ברציפות (וזה כמובן מוביל לטעויות). או שרצית לקצץ בסל התרופות? משטרה? אני מניח שאתה יודע שאם אתה יודע שהמשטרה מצליחה בקושי לשרוד וגם זה בהתבססות על מתנדבים (משא"ז וכו). 4. בו נחשוב רק לרגע קט איך נשיג את הכסף להשקעה בביטחון? בטח נעלה עוד את המיסים... ואז כל העלי ההון שממש אבל ממש לא מוכרחים להשקיע בישראל ולא מוכרחים לגור פה פשוט לא יגורו פה ויעבירו את ההשקעות שלהם לחו"ל וזה כבר גלגל שאין עליו שליטה בדרך לקריסת הכלכלה. לדעתי, ובאמת בתמציטיות, הפתרון צריך להיות הפוך. חיזוק הכלכלה כך שההשקעה בביטחון כאחוז מהתקציב תרד, אף שאבסולוטית היא יכולה לגדול. פיתוח טכנולוגיות , לא בהכרח צבאיות. ויצירת קשרים כלכליים מפותחים עם מדינות ערב שיש לנו איתם קשרים, במטרה לקרב את רמת החיים שלהם לשלנו וזאת בלילהתערב בופי המשטר. אני יכול להמשיך אבל נראה לי שזה מבהיר את הנקודה לעת עתה. שבוע טוב www.445.tipo.co.il כדאי לקרוא: כל לקחי מלחמת לבנון השניה ב 50 שקלים וארבעים א"ג

שכנעת אותי

הניתוח של golden path מדויק. ישראל כבר גם ככה משקיעה בביטחונה יותר אחוזים מהתל"ג מכל מדינה אחרת בעולם. הכסף שאנחנו יכולים לגייס לתוכנית חירום מתגמד לעומת הג'ובות שכמה מדינות פה באיזור יוכלו להציב מולנו. רק לערב הסעודית לבדה יש תקציב ביטחון שעולה על שלנו פי 3 והיד עוד נטויה.

עם זאת, ישראל בהחלט לא צריכה לפגר במירוץ החימוש האזורי שמה לא נמצא את עצמנו הילד הכי חלש בכיתה וביריונים יתחילו להיטפל אלינו. מספיק לשמר עליונות צבאית משמעותית מול מצרים וסוריה תוך כדי פזילה לעבר איומים רחוקים יותר, אבל שוב, אין צורך להכין כוחות פלישה לטהרן.

בגדול יש הגיון במה שאתה מציע וזה באמת מסתדר עם הרבה תיאוריות של אנשי תורת המשחקים שיעצו לממשלת ארה"ב בזמן המלחמה הקרה.

אבל הסיבה הפשוטה שאני חושב שזה לא יעבוד, זה העובדות בשטח.

כרגע לישראל יש צבא חזק משמעותית מרוב מדינות האזור ובנוסף לכך ישראל היא המדינה היחידה עם יכולת גרעינית. לכאורה, זה היה מספיק כדי להרתיע את שאר המדינות מלהתעסק אתנו ובפועל זה לא מרתיע מהסיבה הפשוטה שהם יודעים שאנחנו לא נשתמש בנשק הזה אלא אם כן נהיה על סף אבדון.
כלומר מעבר ליכולת צבאית צריך גם נכונות לעשות בה שימוש, מה שאין כיום לישראל והאויבים שלנו יודעים זאת.

תורת המשחקים כנגזרת רציונלית של תורת קבלת החלטות מתבססת על הנחות ומוסכמות לכל משחקון. אם נתחים לדוגמא את אסטרטגיית MAD דרך משקפי תורת המשחקים אנו רואים כי האסטרטגיה הדומיננטית של שני הצדדים הינה לא לעשות כלום וקבלת שיווי משקל נאש שהוביל לאיפיון המלחמה הקרה של מרבית שנות השישים ותחילת שנות השבעים (למי שמתעניין: החלפת משחקון בתאוריה, ובמציאות: War by proxy)


מספרי הטבלה שמציינים את מידת התועלת שכל צד מפיק מהמצב הנתון (קוראים משמאל לימין. לדוגמא: ברה"מ בוחרת בהסכם [רווח 0] וארה"ב בוחרת במלחמה [רווח 10] תחת טבלת שנות החמישים). היא מתבססת על הערכות סובייקטיביות (במקרה הזה, בחירה שרירותית שלי הנובעת מהעובדה שבשנות החמישים אף צד לא יכל להבטיח חיסול מלא במכה ראשונה של יכולות היריב ולכן רווחו קטן בהשוואה להסכם. באפשרות המכה שניה הגעה לשיווי משקל של השמדה הדדית). כאן טמונה אחת הבעיות ביישום תורת המשחקים למציאות. בעיה נוספת היא בחירת סוג המשחק ומידת העברת האינפורמציה בין הצדדים.

The Chrismas Truce

המשכיל בעת ההיא, ידום. (ספר עמוס, פרק ה' פסוק יג')

קצת מבט הסטורי:
מאז שנסתיימה מלחמת יום הכיפורים, מדינות ערב הבינו שלא יוכלו להכריע אותנו במלחמה כוללת. בזה יש לנו יתרון וכמו שאמרת אז נשק יום הדין הופך רלוונטי.

לכן הם הולכים על לחימה נקודתית, טרור, עצימות נמוכה או כל שם אחר שתיתן לזה רק לא מערכה מהסוג של צבא מול צבא ש' ב ש' וקרבות אויר..
למעשה הם כבר התחילו עם זה מיד אחרי מלחמת ששת הימים - במלחמת 1000 הימים (מלחמת ההתשה).
והאמת שזה די הולך להם, אנחנו מוציאים הרבה מרץ והרבה כסף על זה.

נקודה נוספת היא הנפט - דבר זה הופך את תורת המשחקים ללא רלוונטית. הוא גם הופך תורות כלכליות ללא רלוונטיות כיוון שהם מתבססות על הנחות יסוד שהעושר שהנפט מספק הופך אותם ללא רלוונטיות.
הם לא צריכים לעבוד בשביל כסף, בשביל אוכל, חשמל, וכו'....

אני לא יודע אם איי פעם נגיע לשלום אמיתי עם הערבים, אבל בנתיים אנחנו חייבים למקד את מאמצינו בחיזוק הכלכלה שלנו, בקשירת קשרי מסחר עם מדינות ערב המתונות יותר כמו מרוקו לדוגמא, כאלא שהם קצת יותר רחוקות ואין להם נפט ולכן יש לנו ולהם אינטרס ליצור קשרי מסחר ותלות כלכלית (לא מוחלטת - שלהם בנו) וכך ליצור אינטרסים משותפים.
אגב זו הדרך שעבדה בשאר העולם אחרי מלחמת העולם השניה.

כמובן שכל הזמן הזה צריך להמשיך להחזיק צבא חזק, מתוחכם ובעל עוצמה. כמושטת על ההבנה כי אנחנו עדיין חיים על חרבינו גם אם אנחנו דור שלא הרגיש את השואה, ולא ממש עבר את יום כיפור




www.445.co.il

כדי לקרוא:

כל לקחי מלחמת לבנון השניה ב-50 שקלים וארבעים א"ג