30-05-2007, 01:19
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 35,433
|
|
רשמי ביקור בארה"ב
חזרתי שלשום מטיול של חודש בארצות הברית. יש לי הרב חוויות, אבל הן אינן מעניינו של פורןם זה, למעט אולי תובנה משעשעת.
אנחנו, בנים לעם בן אלפי שנות היסטוריה, ליבנו קצת גס ב"נכס" הזה שבידינו. (גם אם בפורום זה מכונסים אלה שליבם אולי פחות גס משל אחרים). אינני מתכוון שמזלזלים בהיסטוריה, אבל איננו מודעים עד כמה זה תורם לאופיינו ולחיינו. והנה האמריקאים, אומה גדולה, חזקה וגאה, ממש מתקשה לחיות עם היסטוריה של כ-250 – 300 שנה, ולכן המודעות שלהם להיסטוריה הקצרה היא אדירה, ומאמציהם להנציח את ה"רגע" שלהם בתוך הנצח ממש פתטיים. (וייסלח לי על מעט הרשעות...).
בכל עיירה אמריקאית (וארה"ב גם מקום של 500 תושבים הוא "עיירה") תוכל למצוא "רובע היסטורי". ברובע, שמורות כמה "חושות" מימי ההתישבות שבעצם לא נראות שונות בהרבה מבתי העץ שנבנים גם היום. ברבות מעיירות אלה יש "מוזיאונים", בהם מוצג אקדחו של השריף הגיבור מ-1874, בו איים על ג'סי ג'יימס והניסו מהעיר, או מוקסינים של הצ'יף האינדיאני השכן שהשאירם שם בעת מנוסה. לאורך הכבישים, מופיעים תמרורי אזהרה "ציון היסטורי – בעוד מייל אחד", ואז אפשר לראות "מגן" מתכת, עליו כתוב הארוע מסוג "כאן חנה דייוי קרוקט בדרכו לאלאמו", או "כאן נגמרו המים במיימיתו של לואיס בדרכו למפגש המיסורי והמיסיסיפי".
מה שעוד יותר פתטי, זוהי ההנצחה של ארועים שקשה להבין מדוע הם בכלל מאמצים אותם אל לבם. אחת הערים המתוירות ביותר בארה"ב, היא ויליאמסבורג בוירג'יניה. יש בה רובע היסטורי אמיתי. שיחזרו בו את וילאמסבורג הקולוניאלית (!), כולל ארמון המושל, וכל עובדי הרובע, לובשים בגדים של המאות ה-17 וה-18, ויוצרים אוירה באמת היסטורית. הביקור ברובע עצמו הוא חופשי, ואתה מטייל בין כרכרות עם סוסים, נשים בקרינולינות, ונגני חליל רועים ברחוב. כניסה למבנים השונים – כרוכה בתשלום.
אבל רגע! מה השמחה? הרי האמריקאים העיפו את השלטון הבריטי כדי להקים מדינה חופשית משלהם? אז איך הם מתרפקים על העבר הקולוניאלי, עד כדי שרובע זה מונפים רק דגלי יוניון ג'ק?
האבסורד הכי גדול הוא הנצחת מלחמת האזרחים. זהו אכן ארוע מכונן, שאי אפשר להגשים בחשיבותו להיסטוריה האמריקאית. אבל בגטיסבורג יש גן לאומי, בו מונצח נצחון הצפון על הדרום, כאילו גברו על אויב זר ומרושע? זוהי תוצאה ישירה של הרעב המוזר להיסטוריה. וכי יעלה על הדעת שבירושלים יקום גן הנצחה לקרבות של הסיקריקים כנגד הפרושים והצדוקים, או שיוצבו ציונים היסטוריים: כאן נשרף מחסן חיטה על ידי אלעזר בן יאיר?
אנחנו, דורכים על היסטוריה, נושמים היסטוריה ולכן אנחנו לא מרגישים חסך כמו האמריקאים. מעניין להווכח שזה אינו מובן מאליו.
_____________________________________
|