עיניים כחולות, כמעיינות ניצחיים.
מראות של קריסטל, כבריכות יהלומים.
מה כבד על ליבה, הוא נודד למרחקים.
נשמתה זועקת, רוצה לצאת לחופשי.

שקע מבטי במעיין הנצח, ליבי בער כמו אש מקרח.
מבטה דומם הוא, דממה רועמת.
נשמתה הקפואה, על ליבי מתחממת.
על לחיה הקרה, דמעה של שיש זורמת.

ימים ולילות, לעולם לא נרדמת.
בים של נרות, נשמתה מרחפת.
אל חופים של תקווה, חלומותיך מתנפצים.
אבודים בעינייך, לעולמי עולמים.
מה שלבות הן עינייך, סוערות מבפנים.
הוא מקרין את חייך, מבט בלי מילים.

אני דוקא פחות התחברתי לשיר הזה. את הקודמים יותר אהבתי.
אבל אני יכול להגיד באופן כללי שאני אוהב את הסגנון שלך ואת הצורה שבה אתה כותב.

ורק הערה אחת: מה שלבות (=שְׁלֵווֹת) הן עינייך, סוערות מבפנים.

טוב, תקבל את זה איך שבא לך..
ובקשר ל-ב', קורה שבורח לפעמים.