ה'עשיה הדרמטית' היא אכן חיבור\בניית ה-'התקן הגרעיני המאולתר'* ערב מלחמת ששת-ימים.
אבל מה שבאמת צריך ממש לזעוק מן הטקטס, הוא הקטע הבא:
ציטוט:
להבנתי, צעדי חירום אלה לא נעשו כתגובה לבקשה ספציפית מהדרג הצבאי או המדיני העליון, ובוודאי שלא כתגובה לצורך מבצעי קונקרטי. הם נעשו פשוט משום שהעושים במלאכה לא יכלו שלא לעשות זאת. המיזם הגרעיני הגיע לנקודה היסטורית כזו, שפשוט ניתן היה לעשות זאת, ומבחינתם היה זה בלתי ניתן לדמיין שצעדים כאלה לא ייעשו ברגע היסטורי כזה. לא ייתכן שברגע כזה אנשי המיזם ישבו ויחכו לפקודות מלמעלה.
|
-אין סוף ואין תחתית לביקורת שאפשר להטיח בהנהגה המדינית הנבחרת באופן דמוקרטי של מדינת ישראל בכל הנוגע להחלטה הסופית של המיזם הגרעיני.
אשכול היה פחדן והססן! כל נימוקיו ושיקוליו נכונים היו ונלקחו בחשבון המקסימלי, (שזה שאז שימו לב, לא הייתה מל"ל, ואשכול גם לא בא מרקע צבאי, הוא היה אזרח 100% אורגינל), אך לא היה לו האומץ, וגם לא 'הביצים', להוסיף את 'חתימתו' ל'החוזה', לסגור את הגולל!
יכול להיות שאפילו לבן-גוריון לא היה האומץ לעשות את זה, אך אין זה שולל את הביקורת. וצריך לבקר.
ההחלטה על סיום בניית ההתקן הגרעיני, ההחלטה שלפי דעתי החשובה ביותר שמדינת ישראל לקחה אי פעם, הייתה צריכה לבוא מהדרג המדיני הבכיר ביותר, שנבחר באופן דמוקרטי.
אבל עזבו את הביקורת על אשכול לשנייה, אם אמרתי ש-"אין סוף ואין תחתית לביקורת שאפשר להטיח בהנהגה המדינית" - אז טעיתי.
אין סוף ואין תחתית לביקורת שצריך להטיח באותם מדעני-גרעין 'חצופים' שלקחו את החוק לידיים, ובנו את ההתקן הגרעיני הישראלי הראשון ללא פקודה לעשות כך מן הדרג הבכיר ביותר.
החלטה שאולי גרמה לכך שישראל פתחה במלחמת-מנע שתוכנית-דגלו הייתה מבצע 'מוקד'!
איש לא יודע ואיש גם לא יידע למה אשכול החליט לבסוף לצאת למלחמה, לפחות לא עד שנמצא מן העמימות הזה שאני רואה אותה כזמנית בלבד.
(אלא אם כן אני ממש טועה, הארכיונים פורסמו ואני פשוט אף פעם לא קראתי אותם..)
אבל בכל מקרה, מזל שעשו זאת.
עוד דבר חדש שמגלים מן הכתבה, ואין אפשרות לבדוק אם הוא נכון או לא נכון, הוא המשפט הבא:
ציטוט:
להערכת מומחים, ישראל יכלה מבחינה טכנולוגית לבצע ניסוי גרעיני מלא במחצית השנייה של 1966. לאחר מכן יכלה ישראל להצטרף לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) כמדינה גרעינית לכל דבר; שכן התאריך הקובע מבחינת אמנה זו היה 1 בינואר 1967, ורק מדינות שביצעו ניסוי גרעיני לפני כן היו זכאיות להצטרף לאמנה כמדינות גרעיניות.
|
עוד דבר שצריך לציין, הוא שתי הפיסקאות האלו:
ציטוט:
קיימות אינדיקציות נוספות ביחס לאי-שקט שגרמה דימונה. בשנה וחצי שלפני מלחמת ששת הימים משקיע ראש המוסד, מאיר עמית, מאמצים רבים ביצירת קשרים עם מצרים, כדי לבחון אפשרות של שינוי עמוק ביחסים, אולי אפילו הזדמנות לשלום. מעיון במסמכי יוזמה זו, המכונה "איקרוס", שפירסם רונן ברגמן, ואפילו מקריאה מספרו של עמית "ראש בראש", עולה שדימונה נראתה לו כמנוף מדיני אפשרי לפריצת דרך עם מצרים.
עמית לא היה היחיד שחשב כך. ח"כ שלמה זלמן אברמוב, איש הציונים הכלליים ואחד מידידי "הוועד למניעת גרעון המזרח התיכון" מייסודו של אליעזר ליבנה, ניסה לקדם רעיונות מדיניים דומים. כשריאיינתי אותו לספרי "ישראל והפצצה" בראשית שנות התשעים, הוא סיפר על תפישתו באותם ימים כי ניתן וצריך להמיר את האופציה הגרעינית הישראלית למנוף לשלום. הוא כתב תזכירים אישיים בעניין זה לאשכול ולאבן, נפגש עמם, וניסה לגייסם. להתרשמותו, אשכול גילה עניין במחשבה, אך אין לו מושג אם הוא או אבן אכן עשו משהו בעניין.
|
-דבר זה גם הזכרתי כאן.
מעניין אם ללא פרשת לבון שהתפוצצה, היינו יכולים למכור את דימונה כתמורת שלום כולל עם מדינות-ערב, ואם זה היה שווה את זה?
-לפי דעתי זה לא שווה.
*לאנשים שאינם מצויים בביטוי 'התקן גרעיני מאולתר', אני מניח שהכוונה היא לפצצה-גרעינית שהיא לא שמישה באופן 'רגיל'. זאת אומרת שאם היא (וכנראה היא הייתה) פצצה 'כובד' (Free-fall\Gravity) גרעינית היה צורך בשינויים במטוס די גדול כדי שינשא אותה.
די בדומה להתקן הגרעיני ההודי הראשון, או לפצצת ה-'צאר'.
-אם אוכל אערוך את התגובה ואוסיף לה עוד דברים שרציתי לציין מן הכתבה.
לצערי האתר של 'הארץ' לא עובד. יש לו בעיות כבר כמה שבועות ואני מקווה שיתקנו אותו כבר..
_____________________________________
"חלוץ איננו חי למען עצמו אלא למען אלה שיבואו אחריו".
-זאב ז'בוטינסקי.
נערך לאחרונה ע"י Shavit69 בתאריך 22-05-2007 בשעה 12:30.
|