בעקבות הדיונים על המדים המנומרים ושאינם כאלה עלה במוחי רעיון של איפור המדים (כמו הסוואת הפנים בעזרת איפור כנהוג לאחרונה) . הכוונה היא לאפשרות לצביעת המדים ע"י הדרג הלוחם בסכמה שמתאימה לתנאי השטח בהם אמורה לפעול היחידה. הצבע לא ירד במגע עם מים, אך ירד בכביסה (בהרתחה או בכל צורת כביסה אחרת שתיקבע). הדבר יאפשר הסוואה מיטבית לתנאי השטח והחזרת המדים למצבם הקודם בתום הפעולה.
נשמע הזוי?

הזוי לחלוטין.

שעתיים עבודה על חולצת ב'...

עכשיו ברצינות- סכמת הסוואה הנה עניין רציני, עדיף להשתמש במה שיש ולא לבצע אילתורים שיכולים להביא יותר נזק מתועלת.

לא יותר פשוט להכין פונצ'ו מבד הסוואה?

רעיון מצויין. מיושם בריסוס למנשאים וכו' כיום. השאלה היא האם יש צבע שאינו פוגע בתכונות הבד (חוזק והעברת מים). הגיוני לחלוטין כחלק מכניסה ללחימה של מספר ימים ומעלה בשטח ידוע או מתפיסת קו. הכי גרוע- נהרסו 2-3 זוגות מדים לכל לוחם: עלות זניחה בלחימה.

גם במדי ב' ביחידות מסויימות.

Tempus Fugit

אז למה בעצם זה לא נוהל מסודר בכל יחידת חי"ר, עם תקנון אמצעים מתאימים, הקצאת צבעים, והכשרה מתאימה?

האמת היא שאיני יודע למה, אבל אשאל אותך שאלה אחרת: האם אמל"חיסטים ביחידות החי"ר השונות עוברים הכשרה מסודרת (קורס) לתפקידם, או שהם פשוט מעבירים את הידע בין דורות של לוחמים?

Tempus Fugit

הדבר כבר מיושם במדי ב' הקיימים. תוך רבע שעה בנגב המדים מתמלאים אבק ומקבלים צבע מדברי. עם מוסיפים כמה כתמי גריז, מקבלים גם מנומר. כנ"ל האבק השחור של רמת הגולן או לחליפין בוץ חורפי משובח.

היה מפקד דיביזיה במרינס שלא היה מרוצה מצבע המדים והחליט שיצבעו אותם בסכמת הסוואה. התוצאה היתה שהחיילים שלו התבשלו.

הסיפור מופיע ביצירת המופת "לוחמים" של ג'ון אליס.