12-05-2007, 17:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
מעוט (קטאפולה) אלקטרומגנטי אינו רעיון חדש - חשבו עליו כבר לפחות מאז שפראדיי חקר את המגנטיות לפני כמאתיים שנה, ומאז שמדאם קירי הוכיחה שכל מתכת אפשר להפוך למגנט קבוע, בטמפרטורה אופיינית ליסוד ונוכחות שדה מגנטי חזק דיו. טמפרטורה זו קרויה נקודת קירי (לפני כמאה שנה).
V-3, נסיון נאצי להפציץ את לונדון עם תותח על. הנסיון נכשל. הרעיון היה להאיץ את הפגז באצמעות חנ"ה, מספר פעמים לאורך המסלול. הנסיון נכשל, מפני שצריך לחסום את הגזים מצד ההפוך לזה של יציאת הפגז, באמצעות דיסקית דקה כלשהי זהו סיבוך הנדסי.
* מה שמעניין אותי, הוא האם אפשר לתכנן תרמיל מיוחד עבור תותחים בקליבר גבוה, וקוטר סנטנדרטי, כך שאפשר להדוף את הפגז לפחות פעמיים (פעם עם התרמיל, ופעם בעזרת התרמיל, עדיין בתוך הקנה).
חשמל - בדומה לשימוש במאיצים אלקטרומגנטיים, לייזרים רבי עוצמה לניסויי היתוך וכיוצ"ב, מקור החשמל או ההספק שלו אינו רלוונטי. החשמל נאגר לאורך הזמן הדרוש בתוך מערכות קבלים עצומה, שנפרקת אלקטרונית בבת-אחת כדי לספק לחלקיק שניה את כל ההספק הנרדש לפעולת הלייזר, מעוט וכד'...
תותחים אלקטרומגנטיים - ישנם מספר רעיונות, כל אחד עם חסרונותיו שלו:
תותח מסילה rail gun. הקליע סוגר מעגל חשמלי ומואץ באמצעות שתי מסילות ישירות לכיוון הרצוי.
חיסרון: סגירת המעגל החשמלי דורשת מגע בין הקליע לבין שתי המסילות המחושמלות. דבר שיוצר חיכוך רב, חום ובסוף בלאי עצום. יש ציפייה לסגסוגות חדשות שיפחיתו את הבלאי, אבל בסופו של דבר, עדיין יהיה צריך להחליף את הקנה בחדש.
תותח גאוס Gauss - אותו רעיון כמו עם הרכבת המרחפת MegaLev, הקליע מואץ מגנטית ללא מגע או חיכוך.
כשמדובר במהיריות גבוהות של מספר מאך, יש צורך בתיזמון מדוייק של מערכות המגנטים. למרבית המגנטים לוקח חלקיק זמן מסויים כדי שיגיע לשיא העוצמה שלו, ועם מעבר הקליע, על המגנט לכבות מייד את השדה, דבר שגם הוא לוקח חלקיק שניה מסויים. הן התזמון והן התכונה המסויימת הזו של המגנט מקשה על הרכבת כוח מגנטי אחיד ורצוף.
עוד בעיה, ברגע שקליע נעשה ממוגנט בהשפעת השדה שמסביבו, אי אפשר להפעיל עליו כוח נוסף.
(רעיון שלי, אולי הקליע יכול להיות ממוגנט בעצמו בכיוון ההפוך באמצעות סליל וקבל?)
_____________________________________
"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה
|