13-05-2007, 10:36
|
|
|
חבר מתאריך: 28.03.07
הודעות: 354
|
|
איפה בדיוק אני השוויתי אגרוף תאילנדי לאומנות אחרת? תראה לי..
וכמו שכבר אמרו, לא צריך 20 שנה בקראטה וכו' בכדי באמת לצאת יעיל מהשיטה, ממש לא. הכל תלוי במתאמן, וכמובן ברמה שלו בשיטה, שמראה על הידע שצבר, וזו כבר משוואה של זמן, אבל היא לא בסיסית. המתאמן - הרצינות, המוטיבציה, ההתמדה וההשקעה, הם הבסיס לכל.
ונכון שקראטה לא בנוי טוב לרחוב והמצבים והתרגילים שמתאמנים עליהם ממש לא קרובים למה שקורה ברחוב, אך כל מתאמן בשלב מסויים, מגיע לרמה של הבנה בפן הרוחני - הקראטה פשוט נכנס בו, השיטה [שכוללת המון דברים ש"מוסיפים" לקרב ולחיים מלבד התרגילים, כמו נשימה מסויימת, הזזת גוף מסויימת, שימוש במרכז הכובד של הגוף, ועוד המוןןן..] הופכת להיות חלק מהחיים שלו. וכן בפן הכוחני - האגרסיביות, הכוח והעמידות, הניסיון לבצע וליישם את הידע..
אני ממש לא דוגמא לזה, העובדות שציינתי על עצמי במשך שהותי פה, היו על עצמי בלבד ולא על השיטה עצמה [שוטוקאן].. אומנם התאמנתי 10 שנים, אך 10 שנים ללא אף טיפת מוטיבציה, המשכתי והרגשתי שאני גורר את עצמי בפנים רק בגלל שאבא שלי רצה, ובגלל החגורה שאליה הגעתי.. כשהצתרפתי לשיטה בגיל 7, חיפשתי בין השאר מכות והגנה עצמית טובה, אבל זה ממש לא שוטוקאן, לפחות לא בהתחלה.. עד חגורה חומה, הניסיון של המתאמן במגע מלא, לפחות מהמכון עצמו, שואף ל-0. וכדי להגיע לרמה הזו של חומה, כמובן שבכל מכון זה אחרת, אך אצלי במכון זה לקח 9 שנים.. אז יש כאלה שרואים בתשע שנים האלו בזבוז, ויש כאלו שלא, שוב - הכל תלוי במתאמן. כשהגעתי לחגורה חומה וראיתי שבמגע מלא אני אפילו לא מתקרב לרמה של חבריי, שאיתם התאמנתי מחגרוה לבנה, ועוד עובדות שציינתי אני לא יחזור עליהם, הרגשתי שזהו, זה שבר כל גבול, ועזבתי. אני הייתי הכבשה השחורה פה, לא השוטוקאן.
ולסיום! אחרי שחפרתי! אמרתי שלוחם קרקע מנוסה יכול לקחת כל אחד שלא מנוסה בכך, בין השאר מתאגרפים תאילנדים, ויש את ה-MMA שמוכיח זאת. [תמיד יש סיכוי קלוש להביא לו ברכית לראש כשהוא בא לרגליים, אך סיכוי קלוש מאוד.]
|