קמבודיה:

קמבודיה היא הראשונה בסדרת המדינות שממזרח לתאילנד. מבחינת נוחות של מעברי גבול יבשתיים, ויזות ופרוצדורות, מי שעושה את השלוש (קמבודיה-ויאטנם-לאוס) רצוי שיתחיל ממנה.

קודם כל כמה מילים על קמבודיה:

קמבודיה הייתה פעם בירת הממלכה הקמרית שהשתרעה על קמבודיה, ויאטנם, לאוס ותאילנד בערך. האטרקציה העיקרית היא מבני השלטון המרכזיים, עליהם נדבר בהמשך. קמבודיה היא מדינה מאוד ענייה, נשלטת כיום בשלטון קומוניסטי לכאורה, אך למעשה שולטים בה בעלי הממון (כל המלונות היפים שתראו שייכים לראש הממשלה). הרבה מלחמות התנהלו על קמבודיה, בינה לבין שכניה הויאטנמים והתאילנדים. ב - 1863 היא נכבשה ע"י הצרפתים שההשפעה שלהם ניכרת בה עד היום. ב - 1953 קיבלה עצמאות. במהלך מלחמת ויאטנם היא הופצצה רבות ע"י האמריקאים, וכך נשארו בה הרבה פגזים ופצועים. ב - 1975 השתלטה על קמבודיה כת צבאית (קמבודית) בשם החמר רוז´, שטבחה בכל מתנגדיה וחיסלה כ - 2 מליון קמבודים. השלטון הרשמי שלהם נמשך עד 1982-3, אבל למעשה עד 1995 בערך עוד התנהלו קרבות במדינה. כיום המדינה שלווה, מלבד הילדים שמנסים למכור לך גלויות ותענוגות דומים ולא עוזבים אותך בשקט.

ההגעה לקמבודיה היא מבנגקוק, באוטובוס (כרטיס ניתן לקנות בכל סוכנות בקוואסן) אל מעבר הגבול בארניה-פרטט, ולאחריו בד"כ פיק-אפ טרק או אוטובוס אם אתה מברי המזל. (למה בד"כ? כי אתה קונה כרטיס לאוטובוס גם מצד שני של הגבול, אבל אני, לפחות, לא מכירה הרבה שלא זכו לחווית הפיק-אפ, אם כי יש שמועות שהיו כאלה).

ויזה ניתן לרכוש מראש בכל סוכנות בקוואסן, בכ - 20$ וביום עבודה אחד, או בגבול באותה עלות.

לפני הכניסה לקמבודיה מומלץ מאוד לדאוג למלאי של דולרים בשטרות בודדים, כי זהו הכסף הקביל ביותר. גם באטים תאילנדים יתקבלו, וקצת ריילים (הכסף המקומי שערכו כ – 15,000 ריל לדולר).

ההגעה היא לעיר סיאם-ריפ, שהיא למעשה העיר שהוקמה סמוך לאטרקציה המרכזית בקמבודיה - מקדשי אנגקור וואט, שנחשבים לפלא עולם ובצדק. מסיאם ריפ לוקחים רכב עם נהג (נרגעת, דרור?) אל המקדשים. אני ממליצה לא לקחת את הרכב שינסו לסדר לכם בגסט-האוס, כי הם בטח ירצו איזה 25$ וברחוב אפשר להשיג בכ - 12$. את הנהג אתם שוכרים לכל היום, כי גם בין המקדשים עצמם צריך רכב. אופציה שניה היא לשכור טוסטוסון עם נהג.

הכניסה למקדשים עולה ככה: 20 $ לכרטיס ליום אחד, 40$ לשלושה ימים. כיום גם שמים באישור הכניסה תמונה, כך שהמנהג הנלוז של למכור אותו הלאה עבר מן העולם, אם תכננתם. המקדשים שווים לפחות יומיים אם לא שלושה של טיול.

המקדשים - מבני אבן עצומים ומדהימים שכוללים שערים, חומות, במות, מקדשים מסוגים שונים (בודהיסטים והינדו) ועוד כהנה וכהנה. שווה כל שנייה.

לדאוג לראות שקיעה מראש אנגקור וואט, להכנס לבאיון פעמיים ולא לפספס כלום.

עכשיו יש שלוש אופציות:

1. לחזור לבנגקוק, כמו שבאתם.

2. להמשיך לפנום פן ומשם לטוס לבנגקוק.

3. להמשיך לפנום פן ומשם לויאטנם.

מסיאם ריאפ יש שלוש דרכים להגיע לבירה פנום-פן:

1. סירה מהירה, כ- 6 שעות במחיר של כ- 20$.

2. סירה איטית, יומיים או שלושה, כ- 10$.

3. פיק-אפ, כ - 9 שעות, כ- 10$.

אני ממליצה על הסירה המהירה.

עם ההגעה לפנום-פן יחכו לכם מליון אנשים על הרציף עם שלטים של גסט-האוסים ויקחו אתכם במונית לגסט האוס הנבחר. אני ממליצה על "רויאל" שנותן גם הצעות לסיורים באיזור וגם ניתן להוציא דרכו ויזה לויאטנם (20$ ויום אחד). אם הגעתם לרויאל והראו לכם חדר לא משהו, תדרשו את "רואיל 2" שנמצא כמה מטרים הלאה, ובו חדרים חדשים לגמרי, עם טלויזיה, מקלחת ומזגן.

בפנום פן שווה לראות:

שדות הקטל (שם נטבחו מאות קמבודים), הכלא החמרי (תיכון שהוסב לכלא ומשמש כמוזיאון) , ארמון המלך, וואט פנום (ומקדשים נוספים בעיר), מערות ההרג.

בערב לקחת מונית/אופנוע/ברגל אל הטיילת, לאכול קצת אוכל טוב במסעדות באיזור, למלא את צרכי האינטרנט שלכם וסתם לשבת ליד נהר המקונג.

אני גם ממליצה על משהו קצת פחות סטנדרטי - לשכור אופנועים ולטייל באיזור, טיול ליום אחד או לכמה ימים (פשוט "ללכת לאיבוד" באיזור, בלי יותר מדי מטרה, רק לראות את הכפרים האמיתיים, ולחזור לפנום פן).

מפנום פן או שלוקחים טיסה חזרה לבנגקוק או אוטובוס להו צ'י מין סיטי בויאטנם.

למי שנדיב בזמן - לעלות לכיוון צפון, לכיוון העיר סימפאנג ולערך באיזור טיולים עצמאיים עם אופנועים/קטנועים. האיזור מאוד יפה, אבל לא מאוד נוח ולא בנוי לתיירים באותה מידה כמו הדרום.

מהעיר סימפאנג אוטובוס/סירה לתוך לאוס.